P864219

{{Point
|Lon=35.21971319896995
|Lat=31.865746868655336
|Height=749
|MeasuredByGPS=No
|Name=נמל התעופה הבינלאומי "עטרות" - ירושלים
|Description=נמל התעופה הבינ"ל "עטרות" בירושלים (קודים בינלאומיים: LLJR / JRS).
הפעילות בנמל התעופה פסקה ב-2001 עקב האינתיפאדה השנייה. בשנת 2018 הגדרת המקום כנמל תעופה הוסרה ע"י משרד התחבורה והכנסת (ועדת הכלכלה), ללא דיון מסודר וללא מציאת חלופה אחרת לנמל תעופה לעיר הבירה.

במקום שכן מושב עטרות שנכבש ע"י עבר הירדן במלחמת העצמאות (1948).
|LongDescription=ציוני דרך של הישוב עטרות - מתוך אתר הישוב:

1912

"הכשרת הישוב" רוכשת את אדמות המקום מערביי קלנדיה, ג'דירה וביר נבאלא. 

 
1914

"קבוצת קלנדיה" (הראשונה) עולה למקום כ"קבוצת עבודה",
תפקידה לשמור ולעבד את את הקרקע והמטעים. 

 
1919

מלחמת העולם ה-I הסתיימה ומתארגנת "קבוצת קלנדיה" (השניה )
העולה כ"קבוצת עבודה" חבריה הם מייסדי עטרות. 

 
1922

שלטונות המנדט הבריטי מחליטים להקים במקום שדה תעופה. 
החלה גזירת הפקעת אדמות הישוב. 

 
1923

"קבוצת קלנדיה" עוברת למסגרת חיים של מושב עובדים ושמו "עטרות", על שם היישוב המקראי "עטרות" שבבנימין, ששמו השתמר לפי הסברה ב"ח'רבת עטארה" הסמוכה.
הקרן הקיימת רוכשת מ"הכשרת הישוב" 374 דונם לבניית המושב. 

 
1925

רכישת הפרות ההולנדיות שהקנו מוניטין לרפת עטרות. 

 
1927

רכישת בניית 18 הבתים הראשונים לאחר מגורים זמניים בלולים. 

 
1928

הושלמה בניית ה" בור "- בריכת אגירה למי גשמים. 
הפתרון היה חלקי, הובלת המים נמשכה. 

 
1929

מאורעות תרפ"ט. 
הישוב בסכנת קיום השלטונות סייעו בהגנה, נשים וילדים פונו לירושלים. 

 
1931

הפקעת אדמות שניה להגדלת מסלול האווירונים ( האירודרום ). 

 
1936-1939

בשלוש שנות ה"מאורעות" עמד הישוב בגבורה עילאית יומם וליל בהתקפות על המושב ובדרכים אליו.
עשרים וארבע משפחות המושב שכלו חמישה חברים (!) 

 
1944

חגיגות ה- 25 היישוב משגשג ופורח למרות הקשיים. 

 
1946

קמה " התיישבות חדשה " לאחר שנים של תחנונים נוספו למושב חמש עשרה משפחות. 

 
29.11.1947

החלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת הארץ. 
עטרות מחוץ לתחומי המדינה היהודית המוצעת בגבולות החלוקה.
החלו התקפות על המושב ועל התחבורה.


 
24.03.1948

עטרות במצור מוחלט אין יוצא ואין בא.
שיירת עטרות הותקפה בשועפט וארבעה עשר לוחמים נהרגו.

   


ההתקפה על שיירת עטרות

 
אפריל 1948

פינוי נשים וילדים.
הנציב העליון ממריא מעטרות לחיפה ויוצא מהארץ.
מגיני עטרות משתלטים על שדה התעופה ומקבלים בתדהמה את פקודת הפינוי ממטה ההגנה בירושלים.
57 המגינים נאלצים לסגת בחשיכה לנווה יעקב הסמוכה. 

 
15.05.1948

עטרות עולה באש ונבזזת ע"י ערביי האיזור. 

 
07.06.1967

מלחמת ששת הימים - צה"ל משחרר את עטרות
 שדה התעופה




1920

שלטונות המנדט הבריטי מחליטים על הקמת שדה-תעופה ליד ירושלים ובוחרים באדמות המטעים שסוקלו ועובדו ע"י חלוצי עטרות.
מתקיים משא ומתן ממושך על הפקעת האדמות. 

 
1922

הקמת ה"ארודרום".
בראשיתו מנחת לא סלול שחוצים אותו כביש ירושלים-רמאללה והדרך לשדות המושב. 
התנועה בכביש ירושלים-רמאללה נעצרת ע"י מחסום שיורד כשנוחת אווירון. 

 
28.08.1925

הלורד פלומר מגיע לראשונה בטיסה מרבת עמון לעטרות. 

 
18.03.1927

חנוכת אווירון "קריית ירושלים" בקו לונדון-הודו (חניית ביניים בעטרות). 

 
1929

"מאורעות תרפ"ט": הישוב בסכנת חורבן נשים וילדים פונו לירושלים השלטונות הבריטים מביאים תגבורת את " האוקספורדים " ששהו בארץ וחיילים בהובלה מוטסת ממצרים . 

 
1931

הגדלת השדה. הפקעה נוספת והסכם המגביל בנייה ונטיעה בשטחים מסויימים . 

 
1936 - 1939

"מאורעות": אוירוני ה- RAF גומלים טובה לעטרות בדיווח על תנועת הכנופיות וסילוקן. 
נוטרים יהודים שומרים על השדה ועל עטרות. 

 
1937

תכניות הרחבה-להפעלת תעופה אזרחית . 
חברת " נתיבי אויר לישראל " (יזם ויסד פנחס רוטנברג) מתכננת קו עטרות-חיפה (החברה התפרקה בפרוץ מלחמת העולם ה-2). 

 
1938

הוקמה ע"י השלטונות הבריטים " חטיבת נוטרי חיל האוויר המלכותי " במסגרתה גויסו 16 הנוטרים הראשונים חלקם הוצבו בעטרות והצטרפו לימים למושב. 

 
1948

השדה משמש "קיר מגן" מחד אך מונע חופש פעולה, לא מאפשר הצנחת מזון ותחמושת לעטרות הנצורה. 

 
01.05.1948

פינוי נשים וילדים לירושלים בחסות הבריטים. 

 
14.05.1948

הנציב העליון סר אלן קנינגהם נוסע בשיירה מירושלים לעטרות וממריא לחיפה על מנת לצאת מן הארץ. 
מגיני עטרות משתלטים על השדה, ממקשים אותו מכל עבר ומודיעים למטה ההגנה: "השדה בידינו".המגינים מצפים לנחיתת אווירונים של "שרות האוויר", אך מקבלים פקודה: לסגת עם ליל לנווה-יעקב . 

 
15.05.1948

השדה יחד עם עטרות נבזזים ועולים באש .

 
שנות ה-50

השלטונות הירדנים מרחיבים ומגדילים את השדה תוך כדי הרס בתי המושב ופינוי בית הקברות של עטרות.
השדה הופך לנמל תעופה מרכזי של ממלכת ירדן. 

 
1965

השדה מורחב ונפתח לתעופה בינלאומית. 

 
07.06.1967

מלחמת ששת הימים - צה"ל משחרר את עטרות.
ותיקי עטרות נפגשים על המסלול ומחפשים שרידים מעטרות. 

 
1967

שדה התעופה קלנדיה מוכלל בתחום המוניציפלי המורחב של ירושלים, ולפיכך נכנס לריבונות ישראלית מלאה.

השדה משמש רק לטיסות פנים ארציות עקב חרם בינלאומי . 

 
1972

השדה מורחב ומשופץ לקליטת מטוסי נוסעים גדולים. 

 
1974

שיפוץ נוסף ופתיחת אולם נוסעים. 

 
1981

  
טכס מתן אות הקוממיות למגני עטרות ונוה יעקב על מסלול שדה התעופה בעטרות. 

 
ינואר 1999

חנוכת אתר זיכרון לעטרות בטרמינל הנוסעים. "עטרות 1948 - 1919" 

 
2000

אינתיפאדה שניה ערביי הסביבה מנסים לפרוץ לשדה התעופה,השדה משותק וחדל לפעול. בנין הנוסעים הרוס בחלקו ועמו אתר ההנצחה שדה התעופה אינו פעיל יותר. 

אתר הישוב מצורף בקישור.

כיום נמל התעופה הנטוש תחום בין חומות ההפרדה הגובלות עמו מצפון {כפר עקב} וממערב {קלנדיה}.

הוא משמש חניון אוטובוסים למסוף התחבורה הציבורית החדש שהוקם בקצה המזרחי של מסלול ההמראה.
|PointType=מבני ציבור
|ExtLinks=http://www.orianit.edu-negev.gov.il/atarot1/cp/homepage/inde.html

|Contributors=Yerushalmi
|csrc=IZ15
|LastUpdate=11/19/2022 12:27:40
|WinId=638044576604370987
|Accessibility=
|images=
}}