קבר הנביא שמואל (נבי סמויל)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:קבר הנביא שמואל (נבי סמויל). תיאור:ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כו'). המקום)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.1798973346454
+
|Lon=35.179897334645
-
|Lat=31.8328220599363
+
|Lat=31.832822059936
|Height=867
|Height=867
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
שורה 10: שורה 10:
כמו כן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים.
כמו כן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים.
 +
|images=2015.02.28-232246.151.android.jpg
 +
|Accessibility=
|PointType=מבנה
|PointType=מבנה
-
|Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44
+
|Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש
|csrc=I14
|csrc=I14
-
|LastUpdate=10/25/2014 21:38:54
+
|LastUpdate=3/1/2015 20:36:45
|WinId=633171912994764122
|WinId=633171912994764122
|LongDescription=
|LongDescription=
-
|Accessibility=
 
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|images=
 
}}
}}

גרסה מתאריך 20:36, 1 במרץ 2015

   867 מ'

תקציר

ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כו'). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמויל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים.

במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה. חפירות החל משנת 1998 בראשות הארכיאולוג בני הראבן. מימצאים החל מתקופת הברזל, מאה שמינית לפני הספירה, דרך התקופה הפרסית, ההלנטסית\חשמונאית, הרומאית, מבנה הכנסיה שבראש האתר הוקם בתקופה הצלבנית, נכבש והוסב למסגד ע"י הממלוכים. היום בקומת הקרקע מסגד, ובצד הצפוני ירידה למפלס תת-קרקעי למקום המסומן כקבר שמואל ומחולק לעזרת גברים\נשים.

כמו כן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360מעלות עד הים.

הרחבה



סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש
תאריך עדכון: 3/1/2015 20:36:45

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים