בריכת הנופרים
מתוך עמוד ענן
ליאור יפרח7 (שיחה | תרומות) (שם:בריכת הנופרים. תיאור:המעיינות מנקזים את מרבית מימיו של אקוויפר ההר של מערב השומרון, ומכאן מגיעים שפעת מימיו. בעבר המים שהזינו את הירקון) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הגעה מדרום עם רכב רגיל, עם ג'יפ אפשר גם מצפון מערב, ורגלית אפשר להגיע גם ממזרח מהשער האחורי של הגן הלאומי. | הגעה מדרום עם רכב רגיל, עם ג'יפ אפשר גם מצפון מערב, ורגלית אפשר להגיע גם ממזרח מהשער האחורי של הגן הלאומי. | ||
| + | |LongDescription=סקירה היסטורית: | ||
| + | מקורות הירקון הם אלפי מעיינות שנובעים בשטח קטן. מקורם של מעיינות הירקון הוא בנביעה של מים ממאגר גדול של מי תהום. זהו מאגר הנקרא אקוַות (אקוויפר) ירקון-תנינים, שהוא אקוויפר גדול. הגשם היורד בגב ההר מחלחל לתוך הקרקע עד שנתקל בשכבה אטימה ופורץ החוצה. מאקוויפר זה שואבים מים הן מהמעיינות, שמקור מימיהם הוא מן האקוויפר, והן בבארות במקומות שונים, כך שמפלס המים בהם הולך ויורד. | ||
| + | שנות ה30- המנדט הבריטי שולט בארץ ישראל ומחפש מקור מים משמעותי נוסף לירושלים המתפתחת. נבחנו שתי אפשרויות: נהר הירדן ומקורות הירקון. הירדן קרוב יותר לירושלים אך נמוך הרבה יותר מנחל הירקון ולשם העלאת המים לגובה נדרשו אמצעים טכנולוגיים מורכבים יחסית,. ולכן העדיפו הבריטים להקים קו מים ממקורות הירקון לירושלים. באמצעות משאבות שהוצבו במקורות הירקון הוזרמו מים עד לשער הגיא ומשם באמצעות משאבות נוספות לתוך העיר. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה, כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא אמבטיה שלמה בכל יום. | ||
| + | שנות ה50- ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן גוריון מעודד את יישוב הנגב. הוא הסכים כי הירקון הוא מקור מים משמעותי לחלקים גדולים מהארץ, ועל כן הא הורה על הקמת מפעל ירקון-נגב. את מי הירקון שאבו שלושה מנועים של משחתות אמריקאיות ממלחמת העולם השנייה שהוסבו למשאבות מים ונקברו תחת גבעה משוריינת בגבעת השלושה. הסיבה לשריון הייתה שהגבול עם ירדן עבר במרחק של 3 קילומטרים ממקורות הירקון והיה חשש שמא יפגיז הלגיון הירדני את המפעל וכך תושבת אספקת המים לנגב. | ||
| + | שנת 55- נחנך מפעל "ירקון נגב" | ||
| + | שנת 64- מפעל מים "ירקון נגב" משתלב במוביל הארצי. המפעל סיפק כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הידרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. מתוך שפיעה ממוצעת של 220 מיליון מטר מעוקב בשנה, זורמים כעת לירקון רק 2.7 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, כלומר 1.2% בלבד מהשפיעה הכוללת. חברת מקורות חויבה על פי החוק להקצות כמות מסוימת של מים לטובת החייאת חלקו העליון של הנחל. הקצאת המים הזאת התחילה להתבצע באחת מהמעיינות. עקב ריבוי המים במעיין והפיכתו לבריכה גדולה והתפשטות פרח הנופר במים, נקרא המקום בשם "בריכת הנופרים" . | ||
| + | שנת 2013- רשות הטבע והגנים מגדרת את המקום ומגבילה את שעות הכניסה כדי לשמור על המקום המיוחד ולמנוע הכחדה של צמחים ובעלי חיים ייחודיים במקום כדגי לבנון הירקון ופרחי הנופר הצהוב. | ||
| + | |||
|images=971233 415772528520102 1384792296 n.jpg,941564 415774128519942 35178426 n.jpg, | |images=971233 415772528520102 1384792296 n.jpg,941564 415774128519942 35178426 n.jpg, | ||
| - | |Accessibility= | + | |Accessibility=הכל |
|PointType=בריכה | |PointType=בריכה | ||
| - | |Contributors=Taylorh, Ido111, בועזוילנסקי, אייל ורד, עמית הורן, Jbass, אורי אברמוביץ, חייםלב1, Dtamish, Leornevo11, שי גל, אריה אברהם, ליאור יפרח7 | + | |ExtLinks=https://goo.gl/maps/DVnSg7nRGhn גוגל סטריטויו |
| + | |Contributors=Taylorh, Ido111, בועזוילנסקי, אייל ורד, עמית הורן, Jbass, אורי אברמוביץ, חייםלב1, Dtamish, Leornevo11, שי גל, אריה אברהם, ליאור יפרח7, יהונתן דל | ||
|csrc=SZ18 | |csrc=SZ18 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=2/9/2016 17:54:13 |
|WinId=635052265745236596 | |WinId=635052265745236596 | ||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 17:54, 9 בפברואר 2016
19 מ'
תקציר
המעיינות מנקזים את מרבית מימיו של אקוויפר ההר של מערב השומרון, ומכאן מגיעים שפעת מימיו. בעבר המים שהזינו את הירקון החלו בקבוצת מעיינות למרגלות מבצר אפק הקרויים בינאר באשי/ראס אל עין (מכאן שם העיר ראש העין). כיום מי מעיינות הירקון נשאבים ע"י חברת מקורות והמים הזורמים לבריכת הנופרים הם מים שמשוחררים לטבע. בתחילת ההזרמה יוצאים המים דרך צינור למפלון קטנטן ולבריכה רדודה ומשם מתחת לגשר המעבר, דרך תעלת בטון, המים נשפכים לבריכת הנופרים. הבריכה קיבלה את שמה ע"ש הנופרים שצומחים מעל פני המים.
הנופר הצהוב צמח בסכנת הכחדה ובמים ישנו דגיגון קטן ואנדמי לנחל הירקון - לבנון הירקון.
הכניסה למים אסורה מטעמי שמירת טבע! בעקבות כניסה של מטיילים למים, הנופרים נדחקים, כך לצערנו הולכת ונעלמת צמחיית המקום ונוכחות קבועה של אנשים, בשעות היום והלילה מפריעות לבעלי החיים להנות גם כן מהמקום. כשבאים לשם צריך לשים לב לא להשאיר אחרינו זבל. הבערת אש (מנגלים \ מדורות) אסורה בהחלט. הבריכה מגודרת כדי לשמור עליה.
הגעה מדרום עם רכב רגיל, עם ג'יפ אפשר גם מצפון מערב, ורגלית אפשר להגיע גם ממזרח מהשער האחורי של הגן הלאומי.
הרחבה
סקירה היסטורית:
מקורות הירקון הם אלפי מעיינות שנובעים בשטח קטן. מקורם של מעיינות הירקון הוא בנביעה של מים ממאגר גדול של מי תהום. זהו מאגר הנקרא אקוַות (אקוויפר) ירקון-תנינים, שהוא אקוויפר גדול. הגשם היורד בגב ההר מחלחל לתוך הקרקע עד שנתקל בשכבה אטימה ופורץ החוצה. מאקוויפר זה שואבים מים הן מהמעיינות, שמקור מימיהם הוא מן האקוויפר, והן בבארות במקומות שונים, כך שמפלס המים בהם הולך ויורד.
שנות ה30- המנדט הבריטי שולט בארץ ישראל ומחפש מקור מים משמעותי נוסף לירושלים המתפתחת. נבחנו שתי אפשרויות: נהר הירדן ומקורות הירקון. הירדן קרוב יותר לירושלים אך נמוך הרבה יותר מנחל הירקון ולשם העלאת המים לגובה נדרשו אמצעים טכנולוגיים מורכבים יחסית,. ולכן העדיפו הבריטים להקים קו מים ממקורות הירקון לירושלים. באמצעות משאבות שהוצבו במקורות הירקון הוזרמו מים עד לשער הגיא ומשם באמצעות משאבות נוספות לתוך העיר. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה, כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא אמבטיה שלמה בכל יום.
שנות ה50- ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן גוריון מעודד את יישוב הנגב. הוא הסכים כי הירקון הוא מקור מים משמעותי לחלקים גדולים מהארץ, ועל כן הא הורה על הקמת מפעל ירקון-נגב. את מי הירקון שאבו שלושה מנועים של משחתות אמריקאיות ממלחמת העולם השנייה שהוסבו למשאבות מים ונקברו תחת גבעה משוריינת בגבעת השלושה. הסיבה לשריון הייתה שהגבול עם ירדן עבר במרחק של 3 קילומטרים ממקורות הירקון והיה חשש שמא יפגיז הלגיון הירדני את המפעל וכך תושבת אספקת המים לנגב.
שנת 55- נחנך מפעל "ירקון נגב"
שנת 64- מפעל מים "ירקון נגב" משתלב במוביל הארצי. המפעל סיפק כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הידרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. מתוך שפיעה ממוצעת של 220 מיליון מטר מעוקב בשנה, זורמים כעת לירקון רק 2.7 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, כלומר 1.2% בלבד מהשפיעה הכוללת. חברת מקורות חויבה על פי החוק להקצות כמות מסוימת של מים לטובת החייאת חלקו העליון של הנחל. הקצאת המים הזאת התחילה להתבצע באחת מהמעיינות. עקב ריבוי המים במעיין והפיכתו לבריכה גדולה והתפשטות פרח הנופר במים, נקרא המקום בשם "בריכת הנופרים" .
שנת 2013- רשות הטבע והגנים מגדרת את המקום ומגבילה את שעות הכניסה כדי לשמור על המקום המיוחד ולמנוע הכחדה של צמחים ובעלי חיים ייחודיים במקום כדגי לבנון הירקון ופרחי הנופר הצהוב.
סיווג: בריכה
נגישות: הכל
מקור:Taylorh, Ido111, בועזוילנסקי, אייל ורד, עמית הורן, Jbass, אורי אברמוביץ, חייםלב1, Dtamish, Leornevo11, שי גל, אריה אברהם, ליאור יפרח7, יהונתן דל
תאריך עדכון: 2/9/2016 17:54:13
קישורים חיצוניים
https://goo.gl/maps/DVnSg7nRGhn גוגל סטריטויו
