בית הספר שפיר
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
ישראל זיסק (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=54 | |Height=54 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name= | + | |Name=בית הספר שפיר |
| - | |Description= | + | |Description=בית הספר הוקם בשנת תשי"ב 1952. בין בוגרי בית הספר הרמטכ"ל בני גנץ (מכפר אחים), מושקה (מי שהיה ראש המועצה, יזם והקים את בית הספר). ההחלטה על חינוך הילדים הראשונים של המשק ושל ילדי האזור היתה מלווה בדיונים והתלבטויות. האם לנהוג כמו בקיבוצים רבים ולהקים בית ספר בכל ישוב? בסופה של התלבטות הוחלט על הקמת בית ספר יסודי לכל ילדי האזור, למרות שהאוכלוסייה היתה ברמות שונות. היה זה בית הספר הראשון בארץ שיישם את שיטת האינטגרציה (שילוב) בחינוך. |
| - | |LongDescription= | + | מושקה מספר: "בית הספר האזורי בשפיר היה בבחינת מהפיכה. עד לאותו זמן למדו הילדים כל אחד בישובו. הרעיון להקים בית ספר משותף לילדי ותיקים ועולים היה רעיון שלי. לאחר מאמצים, פגישות עם הורים, ואסיפות חברים, הצלחתי לשכנע את חברינו במשק משואות יצחק, הן את החברים העולים החדשים ממזרח אירופה (הונגריה וצ'כיה) במושב שפיר והן את החברים העולים החדשים בזרחיה, רובם ככולם עולים מפרס. החששות היו מרובים, כל אחד מן הישובים חשש שמא יבולע לילדיו ולא יקבלו את המגיע להם ברמה חינוכית". (מתוך מכתב שכתב אלי מושקה מתאריך ט' בשבט תשע"ב) |
| - | + | "כל ההתחלות קשות" כך אומרת האמרה | |
| + | לא היה מבנה לבית הספר. הילדים למדו במחסן תבואה רעוע במושב שפיר (באזור בית הכנסת). לא היו דרכי גישה והילדים בוססו בחורף בבוץ טובעני. כלי התחבורה שהסיע את הילדים היה: כלוב מרושת, נעול מבחוץ, חיברו אותו לטרקטור וכך הילדים הוסעו. | ||
| + | מושקה מספר: "פעם אחת נפל הפין המחבר בין העגלה לבין הטרקטור. העגלה נעצרה על הכביש, הטרקטור לא הרגיש והמשיך לנסוע ורק לאחר זמן מה העניין התגלה ומצאו את הילדים על הכביש כשהם בוכים". (המשך מתוך מכתבו של מושקה) | ||
| + | לאחר עידן הסעות הטרקטור והעגלה, החלו להסיע את התלמידים עם משאית. נהג המשאית היה יצחק ברוקר ז"ל מעין צורים ומרכז שפירא (אביהם של דידי לשעבר עובד המכבסה והמורה שלומית נישרי). מנהל בית הספר הראשון היה הרב מרדכי רוזמן זצ"ל (הסבא של מנכ"ל עלבד -בועז רוזמן) אשר הגיע מקיבוץ סעד למשואות יצחק. בחוברת שיצאה לזכרו של הרב רוזמן זצ"ל כותב מושקה: "היה זה הרב רוזמן שהשכיל בנועם הליכותיו ובדרכו החינוכית המיוחדת ליצור מגע ישיר עם התלמידים, הרב הצליח במאור פנים לכל חניך, לקשור קשרים עם התלמידים ממוצא כה מגוון ובעיקר יחסי אמון עם ציבור ההורים, שהיה עמוס בעיות פרנסה. לא תמיד שיתף פעולה בבעיות בניו בבית הספר. התפלאנו על כי ביקש שהתלמידים והמורים יקראו לו בשמו הפרטי "מרדכי" ללא תאריו וללא תוספת שם המשפחה". (ציטוט מתוך החוברת ע"מ 34-35) | ||
| + | בין המנהלים הראשונים של בית הספר ראוי לציין את שמם של עמנואל קרליבך ז"ל ויבדל"א שמואל שפירא ממשואות וטובה אילן מעין צורים. | ||
| + | המורה הראשונה היתה בלהה שפר, אז חברת קיבוץ עין צורים וכיום תושבת אלון שבות. בלהה חוגגת השנה יום הולדת 80. בקלסר "יובל למשואות יצחק" אשר יצא לאור לפני 16 שנים מספרת חיה עמית על המורה בלהה: "הילדים מאוד אהבו אותה". חיה מוסיפה על אותה תקופה: "הילדים מהישובים השונים היו מתארחים זה אצל זה ונוצרו יחסי חברות יפים, למרות השוני באורחות החיים". בשנים הראשונות המורים והמנהלים היו ברובם ממשואות יצחק ועין צורים. לאחר המכאובים והקשיים של השנה הראשונה עלה בידי מושקה להקים מבנים ראשונים בשטח שיועד לבית הספר האזורי. מכאן ההתפתחות היתה מהירה לבית ספר משותף אזורי ומשגשג. | ||
| + | מכתב תודה שנשלח למושקה לאחר יותר מחמישים שנה: | ||
| + | בשנים הראשונות למדו בבית הספר גם ילדי מושב כרמון. מושב כרמון עלה לקרקע בשנת 1952 ליד קיבוץ נגבה. מייסדיו היו עולים חדשים מרומניה. המושב לא הצליח כלכלית וחברתית. האנשים היו מבוגרים וקשיי יום. מושב כרמון התפרק כעבור 9 שנים בשנת 1961. ברצוני לספר את סיפורו של משה בקלו מילדי מושב כרמון. משה למד בכיתה, בין השאר, עם צבי רובינשטיין ממשואות, יהודה רבין ומוטי מסינגר ממושב שפיר ואחרים (שנתון ילידי 1947-8). | ||
| + | חברו הטוב מאותה תקופה היה צבי רובינשטיין. משה נהג לבקר רבות בבית משפחת רובינשטיין במשק. בשיחה עימו, משה הילל ושיבח את מושקה, על העזרה הרבה שהעניק למשפחתם, עקב מצבם הכלכלי הירוד. הצעתי למשה לכתוב מכתב תודה למושקה. מכתב שנשלח לאחר יותר מחמישים שנה. להלן נוסח המכתב (מתאריך: 8.11.2010) | ||
| + | לכבוד משה מושקוביץ, משואות יצחק | ||
| + | כותב לך תלמיד לשעבר מבית הספר היסודי "שפיר", בשם: משה בקלו ממושב כרמון. | ||
| + | אני זוכר אותך כמזכיר ויושב ראש המועצה שפיר. | ||
| + | ההורים שלי: יחיאל ושרה בקלו ז"ל, דיברו עליך רבות בבית, על העזרה שנתת לנו להורים, לי ולאחותי שושנה בקלו בבית הספר. אזכור במיוחד את העזרה שנתת לי ולאחותי לאכול בחדר האוכל של בית הספר. נודע לי בצער רב על פטירתו של מנהל בית הספר עמנואל קרליבך ז"ל. דרישת שלום לכל מי שזוכר אותי במשואות יצחק. | ||
| + | בכבוד רב, משה בקלו - אשקלון. | ||
| + | |LongDescription=בית הספר שפיר הוקם בשנת 1952 במושב שפיר. | ||
| + | יהושע ישרים ממרכז שפירא היה תלמיד במחזור הראשון של בית הספר מספר: | ||
| + | "המבנה הראשוני היה בצריף באזור הצרכנייה של היום בישוב. | ||
| + | כעבור שנה עברנו למושב זרחיה. | ||
| + | למדנו במבנה שכיום הוא בית הכנסת הקטן בישוב. | ||
| + | בזרחיה למדנו שלוש שנים. | ||
| + | מנחם בן ישר ממשואות יצחק לימד אותנו בזרחיה. | ||
| + | בשנת 1956, עברנו לגבעת סואפיר, | ||
| + | אזור בית הספר כיום. | ||
| + | בתחילה למדנו בצריפים אשר היו ממקמים באזור | ||
| + | חטיבת שפיר של היום. | ||
| + | אחד מהצריפים היה קיים עד לפני מספר שנים. | ||
| + | בעבור תקופה החלו לבנות את המבנים הראשונים. | ||
| + | המנהלים הראשונים היו: | ||
| + | הרב רוזמן, | ||
| + | הרב חננאל | ||
| + | ועמנואל קרליבך. | ||
| + | המחנכת הראשונה הייתה בלהה שפר". | ||
| + | שמשון ישורון מספר שילדי משואות הוסעו בתחילה לבית הספר | ||
| + | באמצאות סוס ועגלה, | ||
| + | לאחר מכן טרקטור ועגלה ובהמשך עברו למשאית. | ||
| + | בית ספר שש שנתי. | ||
|PointType=בית ספר | |PointType=בית ספר | ||
| - | + | |Contributors=אהוד שילה, ישראל זיסק | |
| - | + | ||
| - | |Contributors=אהוד שילה | + | |
| - | + | ||
| - | + | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=10/18/2016 18:38:01 | ||
| + | |WinId=633385929551622061 | ||
| + | |Accessibility= | ||
| + | |ExtLinks= | ||
| + | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:38, 18 באוקטובר 2016
54 מ'
תקציר
בית הספר הוקם בשנת תשי"ב 1952. בין בוגרי בית הספר הרמטכ"ל בני גנץ (מכפר אחים), מושקה (מי שהיה ראש המועצה, יזם והקים את בית הספר). ההחלטה על חינוך הילדים הראשונים של המשק ושל ילדי האזור היתה מלווה בדיונים והתלבטויות. האם לנהוג כמו בקיבוצים רבים ולהקים בית ספר בכל ישוב? בסופה של התלבטות הוחלט על הקמת בית ספר יסודי לכל ילדי האזור, למרות שהאוכלוסייה היתה ברמות שונות. היה זה בית הספר הראשון בארץ שיישם את שיטת האינטגרציה (שילוב) בחינוך. מושקה מספר: "בית הספר האזורי בשפיר היה בבחינת מהפיכה. עד לאותו זמן למדו הילדים כל אחד בישובו. הרעיון להקים בית ספר משותף לילדי ותיקים ועולים היה רעיון שלי. לאחר מאמצים, פגישות עם הורים, ואסיפות חברים, הצלחתי לשכנע את חברינו במשק משואות יצחק, הן את החברים העולים החדשים ממזרח אירופה (הונגריה וצ'כיה) במושב שפיר והן את החברים העולים החדשים בזרחיה, רובם ככולם עולים מפרס. החששות היו מרובים, כל אחד מן הישובים חשש שמא יבולע לילדיו ולא יקבלו את המגיע להם ברמה חינוכית". (מתוך מכתב שכתב אלי מושקה מתאריך ט' בשבט תשע"ב) "כל ההתחלות קשות" כך אומרת האמרה לא היה מבנה לבית הספר. הילדים למדו במחסן תבואה רעוע במושב שפיר (באזור בית הכנסת). לא היו דרכי גישה והילדים בוססו בחורף בבוץ טובעני. כלי התחבורה שהסיע את הילדים היה: כלוב מרושת, נעול מבחוץ, חיברו אותו לטרקטור וכך הילדים הוסעו. מושקה מספר: "פעם אחת נפל הפין המחבר בין העגלה לבין הטרקטור. העגלה נעצרה על הכביש, הטרקטור לא הרגיש והמשיך לנסוע ורק לאחר זמן מה העניין התגלה ומצאו את הילדים על הכביש כשהם בוכים". (המשך מתוך מכתבו של מושקה) לאחר עידן הסעות הטרקטור והעגלה, החלו להסיע את התלמידים עם משאית. נהג המשאית היה יצחק ברוקר ז"ל מעין צורים ומרכז שפירא (אביהם של דידי לשעבר עובד המכבסה והמורה שלומית נישרי). מנהל בית הספר הראשון היה הרב מרדכי רוזמן זצ"ל (הסבא של מנכ"ל עלבד -בועז רוזמן) אשר הגיע מקיבוץ סעד למשואות יצחק. בחוברת שיצאה לזכרו של הרב רוזמן זצ"ל כותב מושקה: "היה זה הרב רוזמן שהשכיל בנועם הליכותיו ובדרכו החינוכית המיוחדת ליצור מגע ישיר עם התלמידים, הרב הצליח במאור פנים לכל חניך, לקשור קשרים עם התלמידים ממוצא כה מגוון ובעיקר יחסי אמון עם ציבור ההורים, שהיה עמוס בעיות פרנסה. לא תמיד שיתף פעולה בבעיות בניו בבית הספר. התפלאנו על כי ביקש שהתלמידים והמורים יקראו לו בשמו הפרטי "מרדכי" ללא תאריו וללא תוספת שם המשפחה". (ציטוט מתוך החוברת ע"מ 34-35) בין המנהלים הראשונים של בית הספר ראוי לציין את שמם של עמנואל קרליבך ז"ל ויבדל"א שמואל שפירא ממשואות וטובה אילן מעין צורים. המורה הראשונה היתה בלהה שפר, אז חברת קיבוץ עין צורים וכיום תושבת אלון שבות. בלהה חוגגת השנה יום הולדת 80. בקלסר "יובל למשואות יצחק" אשר יצא לאור לפני 16 שנים מספרת חיה עמית על המורה בלהה: "הילדים מאוד אהבו אותה". חיה מוסיפה על אותה תקופה: "הילדים מהישובים השונים היו מתארחים זה אצל זה ונוצרו יחסי חברות יפים, למרות השוני באורחות החיים". בשנים הראשונות המורים והמנהלים היו ברובם ממשואות יצחק ועין צורים. לאחר המכאובים והקשיים של השנה הראשונה עלה בידי מושקה להקים מבנים ראשונים בשטח שיועד לבית הספר האזורי. מכאן ההתפתחות היתה מהירה לבית ספר משותף אזורי ומשגשג. מכתב תודה שנשלח למושקה לאחר יותר מחמישים שנה: בשנים הראשונות למדו בבית הספר גם ילדי מושב כרמון. מושב כרמון עלה לקרקע בשנת 1952 ליד קיבוץ נגבה. מייסדיו היו עולים חדשים מרומניה. המושב לא הצליח כלכלית וחברתית. האנשים היו מבוגרים וקשיי יום. מושב כרמון התפרק כעבור 9 שנים בשנת 1961. ברצוני לספר את סיפורו של משה בקלו מילדי מושב כרמון. משה למד בכיתה, בין השאר, עם צבי רובינשטיין ממשואות, יהודה רבין ומוטי מסינגר ממושב שפיר ואחרים (שנתון ילידי 1947-8). חברו הטוב מאותה תקופה היה צבי רובינשטיין. משה נהג לבקר רבות בבית משפחת רובינשטיין במשק. בשיחה עימו, משה הילל ושיבח את מושקה, על העזרה הרבה שהעניק למשפחתם, עקב מצבם הכלכלי הירוד. הצעתי למשה לכתוב מכתב תודה למושקה. מכתב שנשלח לאחר יותר מחמישים שנה. להלן נוסח המכתב (מתאריך: 8.11.2010) לכבוד משה מושקוביץ, משואות יצחק כותב לך תלמיד לשעבר מבית הספר היסודי "שפיר", בשם: משה בקלו ממושב כרמון. אני זוכר אותך כמזכיר ויושב ראש המועצה שפיר. ההורים שלי: יחיאל ושרה בקלו ז"ל, דיברו עליך רבות בבית, על העזרה שנתת לנו להורים, לי ולאחותי שושנה בקלו בבית הספר. אזכור במיוחד את העזרה שנתת לי ולאחותי לאכול בחדר האוכל של בית הספר. נודע לי בצער רב על פטירתו של מנהל בית הספר עמנואל קרליבך ז"ל. דרישת שלום לכל מי שזוכר אותי במשואות יצחק.
בכבוד רב, משה בקלו - אשקלון.
הרחבה
בית הספר שפיר הוקם בשנת 1952 במושב שפיר.
יהושע ישרים ממרכז שפירא היה תלמיד במחזור הראשון של בית הספר מספר:
"המבנה הראשוני היה בצריף באזור הצרכנייה של היום בישוב.
כעבור שנה עברנו למושב זרחיה.
למדנו במבנה שכיום הוא בית הכנסת הקטן בישוב.
בזרחיה למדנו שלוש שנים.
מנחם בן ישר ממשואות יצחק לימד אותנו בזרחיה.
בשנת 1956, עברנו לגבעת סואפיר,
אזור בית הספר כיום.
בתחילה למדנו בצריפים אשר היו ממקמים באזור
חטיבת שפיר של היום.
אחד מהצריפים היה קיים עד לפני מספר שנים.
בעבור תקופה החלו לבנות את המבנים הראשונים.
המנהלים הראשונים היו:
הרב רוזמן,
הרב חננאל
ועמנואל קרליבך.
המחנכת הראשונה הייתה בלהה שפר".
שמשון ישורון מספר שילדי משואות הוסעו בתחילה לבית הספר
באמצאות סוס ועגלה,
לאחר מכן טרקטור ועגלה ובהמשך עברו למשאית.
בית ספר שש שנתי.
סיווג: בית ספר
נגישות:
מקור:אהוד שילה, ישראל זיסק
תאריך עדכון: 10/18/2016 18:38:01
קישורים חיצוניים
