תל אפק-כורדאני
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
- | |Lon=35. | + | |Lon=35.1124112474539 |
- | |Lat=32. | + | |Lat=32.8463448668497 |
- | |Height= | + | |Height=15 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל אפק-כורדאני | |Name=תל אפק-כורדאני | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
|LastUpdate=05/28/2008 08:50:05 | |LastUpdate=05/28/2008 08:50:05 | ||
|WinId=633475974055101119 | |WinId=633475974055101119 | ||
- | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} |
גרסה מתאריך 23:38, 27 בדצמבר 2010
תקציר
תל אפק הוא חלק משמורת עין אפק והתל לא נחפר בצורה רצינית חוץ מסקרים שנעשו בו.
יושב לאורך התקופה הכנענית קרי הברונזה התיכונה והלאה לתקופה הישראלית ואז כנראה ירדה מחשיבותה.
בתקופה ההלניסטית ולמרות קרבתה לדרך הרומית עכו-קיסריה העיירה במקום נותרה קטנה גם בתקופה הרומית.
בתקופה הצלבנית נבנתה מצודה שחלשה על אזור עכו ומאוחר יותר טחנות קמח ששיגשגו בגלל כמות המים המבורכת והמקום הפך למרכז חקלאי חשוב לנוצרים.
מן התקופה הממלוכית ואילך ע"פ ממצאים ועדויות נוסעים המקום נזנח והפך לביצות שכיסו את המקום בחלקו הגדול.
ייבוש ביצות נעמן ע"י החלוצים הכשיר את המקום להתיישבות פורה במרחב.
המים הרבים בעין אפק אינם מתאימים לשתייה בגלל מליחותם אלא לגידול דגים מה שמסביר את כמות הבריכות במקום.
במקום שתי טחנות קמח צלבניות האחת שלמה בחלקה ונקראת דוק והשנייה מוקפת במים והרוסה ונקראת רכורדאנה כל טחנה שויכה למסדר נוצרי שונה.
בתקופה העותמנית שיגשגה טחנת דוק כולל בימיו של טהר אל עומר ושירתה את תושבי האזור.
הטחנה מדהימה ואפשר לבקר במקום.
הרחבה
סיווג: טחנת קמח
נגישות:
מקור:שירין ב.י
תאריך עדכון: 05/28/2008 08:50:05
קישורים חיצוניים