שמורת עין אפק ותל אפק-כורדאני
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
(שם:שמורת עין אפק ותל אפק-כורדאני. תיאור:תל אפק הוא חלק משמורת עין אפק והתל לא נחפר בצורה רצינית חוץ מסקרים שנעשו בו. אפק או אפיק נזכרת כעיר) |
||
| (5 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.112411247454 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.84634486685 |
|Height=15 | |Height=15 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name= | + | |Name=שמורת עין אפק ותל אפק-כורדאני |
|Description=תל אפק הוא חלק משמורת עין אפק והתל לא נחפר בצורה רצינית חוץ מסקרים שנעשו בו. | |Description=תל אפק הוא חלק משמורת עין אפק והתל לא נחפר בצורה רצינית חוץ מסקרים שנעשו בו. | ||
| - | יושב לאורך התקופה הכנענית קרי הברונזה התיכונה והלאה לתקופה הישראלית ואז כנראה ירדה מחשיבותה. | + | אפק או אפיק נזכרת כעיר בנחלת אשר (יהושע יט, ל') ובספר שופטים כתוב "אך אשר לא הוריש את יושבי עכו.. ואת אפיק.." (שופ' א, לא') |
| + | |||
| + | התל יושב לאורך התקופה הכנענית קרי הברונזה התיכונה והלאה לתקופה הישראלית ואז כנראה ירדה מחשיבותה. | ||
בתקופה ההלניסטית ולמרות קרבתה לדרך הרומית עכו-קיסריה העיירה במקום נותרה קטנה גם בתקופה הרומית. | בתקופה ההלניסטית ולמרות קרבתה לדרך הרומית עכו-קיסריה העיירה במקום נותרה קטנה גם בתקופה הרומית. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
המים הרבים בעין אפק אינם מתאימים לשתייה בגלל מליחותם אלא לגידול דגים מה שמסביר את כמות הבריכות במקום. | המים הרבים בעין אפק אינם מתאימים לשתייה בגלל מליחותם אלא לגידול דגים מה שמסביר את כמות הבריכות במקום. | ||
| - | במקום שתי טחנות קמח צלבניות האחת שלמה בחלקה ונקראת דוק והשנייה מוקפת במים והרוסה ונקראת רכורדאנה כל טחנה שויכה למסדר נוצרי שונה. | + | במקום שתי טחנות קמח צלבניות האחת שלמה בחלקה ואף מבוצרת ונקראת דוק והשנייה מוקפת במים והרוסה ונקראת רכורדאנה כל טחנה שויכה למסדר נוצרי שונה. |
בתקופה העותמנית שיגשגה טחנת דוק כולל בימיו של טהר אל עומר ושירתה את תושבי האזור. | בתקופה העותמנית שיגשגה טחנת דוק כולל בימיו של טהר אל עומר ושירתה את תושבי האזור. | ||
| - | הטחנה | + | בתקופת המנדט הבריטי נבנתה במקום תחנת שאיבה, שהעבירה חלק ממי מעיינות הנאמן לתחנת הכח של בתי הזיקוק במפרץ חיפה. המבנה משמש כיום את משרדי רט"ג בשמורה. |
| - | | | + | |
| + | הטחנה פתוחה לציבור, בתוכה תערוכת כלים חקלאיים ומיצג אור-קולי. על גג מבנה התחנה עמדת הגנה מהתקופה הבריטית. | ||
| + | |||
| + | לצד התל והתחנה שריד מביצות נחל נעמן שבו צמחיית וחיות מים ועליו שביל עץ. במקום ציפרי מים ואף שבעה ג'מוסים. | ||
| + | |images=2018.12.06-101255.250.android.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=נחל |
| - | + | |Contributors=שירין ב.י, עמית הורן, מאיר רוטר, מגידון, Paulialeks, רכאד, Dadi1956 | |
| - | + | ||
| - | |Contributors=שירין ב.י | + | |
| - | + | ||
| - | + | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=5/17/2019 05:08:07 | ||
| + | |WinId=633475974055101119 | ||
| + | |LongDescription= | ||
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 05:08, 17 במאי 2019
15 מ'
תקציר
תל אפק הוא חלק משמורת עין אפק והתל לא נחפר בצורה רצינית חוץ מסקרים שנעשו בו.
אפק או אפיק נזכרת כעיר בנחלת אשר (יהושע יט, ל') ובספר שופטים כתוב "אך אשר לא הוריש את יושבי עכו.. ואת אפיק.." (שופ' א, לא')
התל יושב לאורך התקופה הכנענית קרי הברונזה התיכונה והלאה לתקופה הישראלית ואז כנראה ירדה מחשיבותה.
בתקופה ההלניסטית ולמרות קרבתה לדרך הרומית עכו-קיסריה העיירה במקום נותרה קטנה גם בתקופה הרומית.
בתקופה הצלבנית נבנתה מצודה שחלשה על אזור עכו ומאוחר יותר טחנות קמח ששיגשגו בגלל כמות המים המבורכת והמקום הפך למרכז חקלאי חשוב לנוצרים.
מן התקופה הממלוכית ואילך ע"פ ממצאים ועדויות נוסעים המקום נזנח והפך לביצות שכיסו את המקום בחלקו הגדול.
ייבוש ביצות נעמן ע"י החלוצים הכשיר את המקום להתיישבות פורה במרחב.
המים הרבים בעין אפק אינם מתאימים לשתייה בגלל מליחותם אלא לגידול דגים מה שמסביר את כמות הבריכות במקום.
במקום שתי טחנות קמח צלבניות האחת שלמה בחלקה ואף מבוצרת ונקראת דוק והשנייה מוקפת במים והרוסה ונקראת רכורדאנה כל טחנה שויכה למסדר נוצרי שונה.
בתקופה העותמנית שיגשגה טחנת דוק כולל בימיו של טהר אל עומר ושירתה את תושבי האזור.
בתקופת המנדט הבריטי נבנתה במקום תחנת שאיבה, שהעבירה חלק ממי מעיינות הנאמן לתחנת הכח של בתי הזיקוק במפרץ חיפה. המבנה משמש כיום את משרדי רט"ג בשמורה.
הטחנה פתוחה לציבור, בתוכה תערוכת כלים חקלאיים ומיצג אור-קולי. על גג מבנה התחנה עמדת הגנה מהתקופה הבריטית.
לצד התל והתחנה שריד מביצות נחל נעמן שבו צמחיית וחיות מים ועליו שביל עץ. במקום ציפרי מים ואף שבעה ג'מוסים.
הרחבה
סיווג: נחל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, עמית הורן, מאיר רוטר, מגידון, Paulialeks, רכאד, Dadi1956
תאריך עדכון: 5/17/2019 05:08:07
קישורים חיצוניים
