כאבול (כבול הקדומה)
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.210065841674805 |Lat=32.86866611431329 |Height=87 |MeasuredByGPS=No |Name=כבול |Description=כפר המשמר בשמו יישוב המוזכר רבות במקורו...) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=87 | |Height=87 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=כבול | + | |Name=כאבול (כבול הקדומה) |
| - | |Description=כפר המשמר בשמו יישוב | + | |Description=כפר המשמר בשמו יישוב הנזכר רבות במקורות, אשר התקיים כיישוב יהודי ברציפות מתקופת המקרא ועד שלהי התקופה העות'מאנית. כבול נזכרת תחילה בספר יהושע (יט, כז) בנחלת שבט אשר, לאחר מכן בספר מלכים א' (ט, יג) בתיאור הענקת ערי הגליל המערבי על ידי שלמה המלך לחירם מלך צור (עליהן קבל חירם בשל הביצות שבאזור), ומאוחר יותר, בספריו של יוסף בן מתתיהו, שמציין את כבול כגבול המערבי של היישוב היהודי בגליל, בו התבצרו המורדים מול הכוחות הרומיים שנאספו בעכו. כמו כן, העיר נזכרת רבות בתוספתא, בירושלמי ובבבלי (תענית וגיטין), בין היתר כעיירה שחרבה ("מפני המחלוקת") לצד שיחין ומגדל צבעיא. נזכרת גם במספר הקשרים ולעניין מס' הלכות אגב ביקורם במקום של יהודה נשיאה ואחיו הלל, נכדיו של רבי יהודה הנשיא, וכן נזכרת כמקום מוצאו של החכם רבי זכאי דכבול (ירושלמי מגילה פ"ד ה"ה ועוד), שאף הזכיר את העיר בדרשותיו. במסכת מגילה בבבלי (כה, ב) מובאת הלכה בדבר אופן קריאת ותרגום התורה על בסיס הנוהג שהיה בבית הכנסת בעיר. כמו כן, העיר נזכרת בקינתו של הפייטן אלעזר הקליר, המזכיר אותה כעיר שבה ישבה משמרת הכהנים "שכניה" (שעל שמה נקרא היישוב הסמוך ממזרח). היישוב היהודי במקום התקיים ברציפות, ובמפקד העות'מאני של סוף המאה ה-16 נזכרים היהודים כרוב גדול מקרב תושבי כבול. מזה דורות מצוינים במקום קברי צדיקים, חכמים ופייטנים, ובהם מחכמי ספרד, ובהם ר' יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול. |
| - | |PointType= | + | |PointType=ישוב |
|Contributors=אסף י-ם | |Contributors=אסף י-ם | ||
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/11/2019 22:13:15 |
|WinId=635571254381166621 | |WinId=635571254381166621 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 22:13, 11 בדצמבר 2019
87 מ'
תקציר
כפר המשמר בשמו יישוב הנזכר רבות במקורות, אשר התקיים כיישוב יהודי ברציפות מתקופת המקרא ועד שלהי התקופה העות'מאנית. כבול נזכרת תחילה בספר יהושע (יט, כז) בנחלת שבט אשר, לאחר מכן בספר מלכים א' (ט, יג) בתיאור הענקת ערי הגליל המערבי על ידי שלמה המלך לחירם מלך צור (עליהן קבל חירם בשל הביצות שבאזור), ומאוחר יותר, בספריו של יוסף בן מתתיהו, שמציין את כבול כגבול המערבי של היישוב היהודי בגליל, בו התבצרו המורדים מול הכוחות הרומיים שנאספו בעכו. כמו כן, העיר נזכרת רבות בתוספתא, בירושלמי ובבבלי (תענית וגיטין), בין היתר כעיירה שחרבה ("מפני המחלוקת") לצד שיחין ומגדל צבעיא. נזכרת גם במספר הקשרים ולעניין מס' הלכות אגב ביקורם במקום של יהודה נשיאה ואחיו הלל, נכדיו של רבי יהודה הנשיא, וכן נזכרת כמקום מוצאו של החכם רבי זכאי דכבול (ירושלמי מגילה פ"ד ה"ה ועוד), שאף הזכיר את העיר בדרשותיו. במסכת מגילה בבבלי (כה, ב) מובאת הלכה בדבר אופן קריאת ותרגום התורה על בסיס הנוהג שהיה בבית הכנסת בעיר. כמו כן, העיר נזכרת בקינתו של הפייטן אלעזר הקליר, המזכיר אותה כעיר שבה ישבה משמרת הכהנים "שכניה" (שעל שמה נקרא היישוב הסמוך ממזרח). היישוב היהודי במקום התקיים ברציפות, ובמפקד העות'מאני של סוף המאה ה-16 נזכרים היהודים כרוב גדול מקרב תושבי כבול. מזה דורות מצוינים במקום קברי צדיקים, חכמים ופייטנים, ובהם מחכמי ספרד, ובהם ר' יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול.
הרחבה
סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:אסף י-ם
תאריך עדכון: 12/11/2019 22:13:15
קישורים חיצוניים
