מצפה. גדוד הפרשים הניו זילנדיים

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:מצפה גדוד הפרשים הניו זילנדיים. תיאור:העליה למצפה ההנצחה לתצפית על קרב עיון קרא.במקום-עמדת שליטה עותמנית שנכבשה על ידי הגדוד הניוזילנד)
 
(גרסת ביניים אחת אינה מוצגת)
שורה 3: שורה 3:
|Lat=31.93758363
|Lat=31.93758363
|Height=76
|Height=76
-
|MeasuredByGPS=Yes
+
|MeasuredByGPS=No
-
|Name=מצפה גדוד הפרשים הניו זילנדיים
+
|Name=מצפה. גדוד הפרשים הניו זילנדיים
-
|Description=העליה למצפה ההנצחה לתצפית על קרב עיון קרא.במקום-עמדת שליטה עותמנית שנכבשה על ידי הגדוד הניוזילנד.
+
|Description=העליה למצפה שנכבש מידי הנשלט העותמני ב13.11.17
 +
|LongDescription=
 +
ב- 14/11/1917, חטיבת הפרשים מניו זילנד נגד כוחות האימפריה העות'מנית ב"קרב עיון קרא" שהיה חלק מ"מרדף פלשת" כפי שיוצג להלן. קרב התרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון. שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.
 +
יחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות מניו זילנד בפיקוד קצינים ניו זילנד (ולא קצינים בריטיים כנהוג) בהיקף סדר כוחות גדול במערכה בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. קרב זה הוא אחד מהנדבכים של מורשת הקרב של ניו זילנד!
 +
קרב עיון קרא (The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara)  היה קרב במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שהתרחש בגבעות החולות ורכסי הכורכר ממערב לנס ציונה ומדרום לראשון לציון ב-14 בנובמבר1917.
 +
הקרב נערך בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה New Zealand Mounted Rifles Brigade  מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי  the Egyptian Expeditionary Force ובין הארמיה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית Ottoman Eighth Army's.
 +
הקרב היה אחד מקרבות "מרדף פלשת"  שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה – יפו.
 +
קרב עיון קרא התפתח עקב ניסיונות של הפיקוד העות'מאני לבלום את כוחות חיל המשלוח המצרי המתקדמים צפונה במהירות כחלק מסדרת קרבות שזכו לכינוי, 'מרדף פלשת', ונערכו לאחר קרב באר שבע בו הובקע הקו הטורקי בין באר שבע לעזה, וקרב עזה השלישי. ב-13 וב-14 בנובמבר עשו הטורקים מאמצים לבלום או לעכב את התקדמותם של הכוחות הרכובים, שהתקדמו במהירות צפונה, בסדרה של קרבות השהיה דרומית לקו יפו-רמלה.
 +
המאמץ המערבי של הכוחות העות'מניים בקרבות הבלימה נגד מרדף פלשת היה להגן על דרך יפו-עזה על ידי ניסיון לבסס קו הגנה מערבית לנס ציונה ודרומית מערבית לראשון לציון. במקום זה רכסי הכורכר נמשכים מערבה, מגיעים לאזור חולות ויוצרים על ידי כך רצועה של גבעות ורכסים המאפשרים ביסוס קו הגנה.
 +
עם תחילת המערכה הכוחות העותמניים היו ערוכים על רכסי הכורכר ושפת דיונות החול מצפון לאל קוביבה וממערב לכפרים סורפנד אל חרב ועין קרא. בבוקרו של ה-14 בנובמבר חצתה דיוויזיית אנזא"ק את נחל שורק ממערב למזרח, התמקמה באזור הכפר אל-קוביבה. מפקדת הדיוויזיה הוצבה בנקודת תצפית בקבר שייח הנמצא כיום בחלקו הצפוני של כפר גבירול, ממנו הייתה תצפית על כל הסביבה הקרובה, כולל תצפית על המושבות העבריות שבאזור. משימת פריצת הקו הטורקי, שהיה מצפון למקום ההערכות של דיוויזיית אנזא"ק, הוטלה על בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (New Zealand Mounted Rifles brigade). בשעות הבוקר המאוחרות נעה החטיבה הרכובה בכיוון צפון-צפון-מערב, על פני המישור הנמצא מדרום לעיינות של היום. הם נערכו מדרום לוואדי חנין (בין עיינות לבית עובד), על רכס נמוך, ומיקמו שם את סוללת הארטילריה שלהם ואת מפקדת החטיבה. הקו הטורקי הראשון נמצא כקילומטר אחד צפונה, על גדתו הצפונית של ואדי חנין, באזור בית עובד של היום.
 +
 
 +
למפקדים הניו זילנדים נראתה התקפה חזיתית על העמדות העות'מאניות כמסוכנת מדי והם החליטו על התקפה משולבת של שלושת גדודי החטיבה משלושה כיוונים:
 +
רגימנט אוקלנד (Auckland Mounted Rifles – AMR) יאגף משמאל, מצד מערב,
 +
רגימנט קנטרברי ( Canterbury Mounted Rifles – CMR) יאגף מימין, מצד מזרח
 +
רגימנט וולינגטון ( Wellington Mounted Rifles – WMR) יתקוף את העמדות בהסתערות חזיתית בחיפוי ארטילרי מדרום לצפון.
 +
ההתקפה החלה ב-11 בצהריים ונעצרה כאשר רובאי קנטרברי (CMR) , שניסו לאגף את הכוחות העותמאניים דרך פרדסי המושבה נס ציונה, נתקלו באש חזקה ויעילה. הפיקוד הניו זילנדי שם לב כי הטורקים נוקטים טקטיקה הגנתית בלבד והמשיך בהתקפה כאשר קידם את רגימנט אוקלנד (AMR) לעומק האגף המערבי. בעת ששני האגפים חיפו באש מכונות ירייה ובארטילריה, הסתער רגימנט וולינגטון (WMR) ועלה ברגל לרכס הכורכר מכיוון דרום (בית עובד) על קו העמדות הראשון של הכוחות העותמאניים במרכז הרכס. ההתקפה הצליחה והעמדות נתפסו וקני מכונות היריה שנתפסו, הופנו עתה צפונה לכיוון קו העמדות הבא של הכוח העותמאני. נראה כי הכוח המתגונן היה בנחיתות מספרית מול הכוח התוקף, וגם סבל מהעדר רוח קרב, ולפחות בשלבים הראשונים של הלחימה, למרות עליונות עמדות הכוח המגן, לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות חזקה.
 +
 
 +
רגימנט אוקלנד (AMR) שהתקדם באגף המערבי נדרש לכבוש מספר גבעות חול (גן שורק). למרות היותם בשטח נחות הצליחו הניו זילנדים לכבוש את הגבעות על ידי הסתערות חזיתית על גבעה אחת ואז, הסתערות רגלית נוספת על הגבעה הבאה תוך שימוש בחיפוי מהגבעה שנכבשה זה עתה. רגימנט אוקלנד (AMR) המשיך וניסה לכבוש עמדות נוספות הנמצאות מצפון לעמדות אותן כבש (מתחם מעוין שורק), אך נתקל באש חזקה של כוח טורקי שהועבר מהאגף המזרחי של הקרב אל האגף המערבי. מפקד הגדוד, הקולונל מק'קרול, זיהה את המצב כקריטי וככזה אשר עלול לגרור תסבוכת לכוחותיו והחיש גם כוחות עזר, שלא היו אמורים להלחם, אל קו האש, עד אשר הגיעה פלוגת התגבורת. בעת שהגיעה פלוגת התגבורת לקו האש, הפכה כבר האש העותמנית להתקפת נגד סדורה כנגד העמדות שנתפסו על ידי רגימנט אוקלנד (AMR) ושל רגימנט אוקלנד (AMR). הקרב נמשך תוך חיפוי של מכונות ירייה מעמדות שולטות וחיפוי ארטילרי שקיבל הכוח הטורקי מסוללת תותחים שמוקמה בפרדסי ראשון לציון. כיוון המתקפה העותמאנית  היה לדרום מערב והיא כוונה אל התפר שבין שני הגדודים הניו זילנדים. אלא שהעותמניים לא היו מודעים לכך שבעת שהתחילה ההתקפה שלהם, הצליח כוח של רגימנט וולינגטון (WMR) לכבוש עמדה חשובה נוספת על הרכס אותו תקף (בית חנן) וכך, נכנסו החיילים העותמאניים לאזור נמוך שנשלט על ידי מספר עמדות שנכבשו על ידי הניו זילנדים וספגו אש כבדה של מכונות ירייה. בין 14:30 ובין 16:00 התפתח קרב עז בין שני הגדודים הניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים העותמניים  על הרכס אותו כבש קודם לכן רגימנט אוקלנד (AMR). הניו זילנדים השכילו לתגבר את כוחם בקו האש על ידי שינוע מהיר של חייליהם כשהם רכובים על סוסים, אולם בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים בין החיילים הרגלים של כל צד. כל כוח קטן שהצליח להשתלט על קו הרכס, שלט למעשה באש שטוחת מסלול על שני צידי הרכס.
 +
נקודת ההכרעה של הקרב הייתה עם הגעת פלוגת תגבורת ניו זילנדית, בפיקודו של קפטן האריק מרגימנט וולינגטון (WMR). פלוגה זו הייתה ממוקמת ברכס הראשון אותו כבשו רגימנט וולינגטון (WMR) ושתי מחלקות שלה נעו רכובות על גבי סוסים באיגוף מערבי ארוך. תחילה נעו לאורך ציר כביש יפו-עזה, כשהם מוסתרים על ידי הרכס אותו כבשו, אולם לאחר מכן, הם רכבו בשטח נשלט באש טורקית. הם ירדו מסוסיהם כ-200 מטרים מהעמדה הטורקית החזקה והשלטת שכונתה "the red Knoll" (נטעים) והסתערו עליה ברגל. לאחר קרב כידונים קשה, בו נהרג גם קפטן האריק, הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש את העמדה הטורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. באותה עת, נמשכה עדיין התקפת הנגד הטורקית בחלק הצפוני של הרכס, אולם, אש המקלע הטורקי שכבר לא איימה על הכוח הניו זילנדי הצפוני, אפשרה רגימנט אוקלנד (AMR) להדוף את ההתקפה הטורקית. בכך למעשה, נסתיים הקרב. הכוח הטורקי נמצא בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. קולונל מק'קרול, מפקד רגימנט אוקלנד (AMR), נפצע בעת שנתן פקודה לכוחותיו לרדוף אחרי הטורקים הנסוגים, אך חייליו היו תשושים וחסרי תחמושת ולמעשה לא בוצעה רדיפה ממשית.
 +
 
 +
כתוצאה מהניצחון בקרב נכנס הרגימנט של קנטרברי (CMR) לנס ציונה ויחד עם הכוח האוסטרלי שכבש עוד קודם לכן את רחובות, חיזק את שליטת אוגדת אנזא"ק במרחב. יומיים לאחר הקרב, ב-16 בנובמבר, נכנסה הבריגדה הניו זילנדית, רכובה על סוסיה, ליפו. בהמשך, הושלם כיבוש כל האזור שדרומית לירקון, ויחד עם תפיסת צומת המסילות החיוני שבתחנת הצומת (היום תחנת נחל שורק) סלל את הדרך להשתלטות על ירושלים והרי יהודה, ולצליחה הראשונה של נהר הירקון.
 +
בנוסף לכך קרב עיון קרא הנו דוגמה טובה לניהול מבריק מבחינה טקטית וחיילית של קרב תנועה במלחמת העולם הראשונה מרובת הקרבות הסטטיים, תוך הפגנת רמה גבוהה של פיקוד ושליטה, ניצול הצלחה, דבקות במשימה, מיומנות בלחימה, תפעול נשק וקריאת שדה קרב לא מוכר.
 +
תוצאה משנה של קרב עיון קרא היא קץ השלטון הטורקי ברחובות, נס ציונה וראשון לציון והיווצרות קשר מיוחד בין תושבי מושבות יהודה ובין החיילים מניו זילנד ואוסטרליה שחנו ליד המושבות מעל לשנה.
 +
קרב עיון קרא (באנגלית: The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara) היה קרב כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הוא התרחש מערבית לנס ציונה ודרומית לראשון לציון ב-14 בנובמבר 1917 בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית.[1] הקרב היה אחד משרשרת קרבות קטנים יחסית בהיקפם, שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה-יפו. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), ובכך שהתרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון.
 +
 
 +
שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.
 +
 
 +
תוכן עניינים
 +
1 רקע
 +
2 הקרב
 +
3 השלכות הקרב
 +
4 הנצחה
 +
5 קישורים חיצוניים
 +
6 הערות שוליים
 +
רקע
 +
קרב עיון קרא התפתח עקב ניסיונות של הפיקוד הטורקי לבלום את כוחות חיל המשלוח המצרי המתקדמים צפונה במהירות כחלק מסדרת קרבות שזכו לכינוי, 'מרדף פלשת', ונערכו לאחר קרב באר שבע בו הובקע הקו הטורקי בין באר שבע לעזה, וקרב עזה השלישי. ב-13 וב-14 בנובמבר עשו הטורקים מאמצים לבלום או לעכב את התקדמותם של הכוחות הרכובים, שהתקדמו במהירות צפונה, בסדרה של קרבות השהיה דרומית לקו יפו-רמלה. המאמץ המערבי היה להגן על דרך יפו-עזה על ידי ניסיון לבסס קו הגנה מערבית לנס ציונה ודרומית מערבית לראשון לציון, במקום בו רכסי הכורכר נמשכים מערבה, מגיעים לאזור החולות ויוצרים על ידי כך רצועה של גבעות ורכסים המאפשרים ביסוס קו הגנה.
 +
 
 +
הקרב
 +
בבוקרו של ה-14 בנובמבר חצתה דיוויזיית אנזא"ק את נחל שורק ממערב למזרח, התמקמה באזור הכפר אל-קוביבה. מפקדת הדיוויזיה הוצבה בנקודת תצפית בקבר שייח, הנמצא בשנות האלפיים בחלקו הצפוני של כפר גבירול, ממנו הייתה תצפית על כל הסביבה הקרובה, כולל תצפית על המושבות העבריות שבאזור. משימת פריצת הקו הטורקי, שהיה מצפון למקום ההערכות של דיוויזיית אנזא"ק, הוטלה על בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (New Zealand Mounted Rifles brigade). בשעות הבוקר המאוחרות נעה החטיבה הרכובה בכיוון צפון-צפון-מערב, על פני המישור הנמצא מדרום לעיינות של היום. הם נערכו מדרום לוואדי חנין (בין עיינות לבית עובד), על רכס נמוך, ומיקמו שם את סוללת הארטילריה שלהם ואת מפקדת החטיבה. הקו הטורקי הראשון נמצא כקילומטר אחד צפונה, על גדתו הצפונית של ואדי חנין, באזור בית עובד של היום.
 +
 
 +
למפקדים הניו זילנדים נראתה התקפה חזיתית על העמדות העות'מאניות כמסוכנת מדי והם החליטו על התקפה משולבת שבה הרגימנט של אוקלנד, (AMR) יאגף משמאל (מערב), הרגימנט של קנטרברי (CMR) יאגף מימין והרגימנט של וולינגטון (WMR) יתקוף את העמדות בהסתערות חזיתית בחיפוי ארטילרי. ההתקפה החלה ב-11 בצהריים ונעצרה כאשר רובאי קנטרברי, שניסו לבצע איגוף דרך הפרדסים של נס ציונה, נתקלו באש חזקה ויעילה. הפיקוד הניו זילנדי שם לב כי הטורקים נוקטים טקטיקה הגנתית בלבד והמשיך בהתקפה כאשר קידם את הגדוד האוקלנדי לעומק האגף המערבי. בעת ששני האגפים הניו זילנדים חיפו באש מכונות ירייה ובארטילריה, ביצע הגדוד הוולינגטוני הסתערות רגלית על קו העמדות הראשון של הטורקים. ההתקפה הצליחה והעמדות נתפסו וקני מכונות היריה הטורקיות שנתפסו, הופנו עתה צפונה לכיוון קו העמדות הטורקי הבא. נראה כי הכוח המתגונן היה בנחיתות מספרית מול הכוח התוקף, וגם סבל מהעדר רוח קרב, ולפחות בשלבים הראשונים של הלחימה, למרות עליונות עמדות הכוח המגן, לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות חזקה.
 +
 
 +
הרגימנט של אוקלנד שהיה באגף המערבי קיבל פקודה לכבוש שורה של גבעות שהיו באגף הצפון מערבי (במיקומו העכשווי של מושב גן שורק). למרות היותם בשטח נחות הצליחו הניו זילנדים לכבוש את שורת הגבעות על ידי הסתערות חזיתית על גבעה אחת ואז, הסתערות רגלית נוספת על הגבעה הבאה תוך שימוש בחיפוי מהגבעה שנכבשה זה עתה. בעזרת תמרונים אלו נמנעו הניו זילנדים מהשגרה אליה נכנסו רבים מקרבות מלחמת העולם הראשונה, של הסתערויות רגליות לאורך חזית רחבה שהביאו פעמים רבות למצב שבו כל צד נאחז בעמדותיו ללא יכולת להשיג הישגים קרקעיים ובמקביל, ספיגת אבידות קשות.
 +
 
 +
הרגימנט של אוקלנד המשיך וניסה לכבוש עמדות נוספות הנמצאות מצפון לעמדות אותן כבש, אך נתקל באש חזקה של כוח טורקי שהועבר מהאגף המזרחי של הקרב אל האגף המערבי. מפקד הגדוד, הקולונל מק'קרול, זיהה את המצב כקריטי וככזה אשר עלול לגרור תסבוכת לכוחותיו והחיש גם כוחות עזר, שלא היו אמורים להלחם, אל קו האש, עד אשר הגיעה פלוגת התגבורת. בעת שהגיעה פלוגת התגבורת לקו האש, הפכה כבר האש הטורקית להתקפת נגד סדורה כנגד העמדות שנתפסו על ידי הרגימנטים של וולינגטון ושל אוקלנד תוך חיפוי של מכונות ירייה מעמדות שולטות וחיפוי ארטילרי שקיבל הכוח הטורקי מסוללת תותחים שמוקמה בפרדסי ראשון לציון. כיוון המתקפה הטורקית היה לדרום מערב והיא כוונה אל התפר שבין שני הגדודים הניו זילנדים. אלא שהטורקים לא היו מודעים לכך שבעת שהתחילה ההתקפה שלהם, הצליח כוח של הגדוד הוולינגטוני לכבוש עמדה חשובה נוספת על הרכס אותו תקף וכך, נכנסו החיילים הטורקים לאזור נמוך שנשלט על ידי מספר עמדות שנכבשו על ידי הניו זילנדים וספגו אש כבדה של מכונות ירייה. בין 14:30 ובין 16:00 התפתח קרב עז בין שני הגדודים הניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים טורקים על הרכס אותו כבש קודם לכן הרגימנט של אוקלנד. הניו זילנדים השכילו לתגבר את כוחם בקו האש על ידי שינוע מהיר של חייליהם כשהם רכובים על סוסים, אולם בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים בין החיילים הרגלים של כל צד. כל כוח קטן שהצליח להשתלט על קו הרכס, שלט למעשה באש שטוחת מסלול על שני צידי הרכס.
 +
 
 +
נקודת ההכרעה של הקרב הייתה עם הגעת פלוגת תגבורת ניו זילנדית, בפיקודו של קפטן האריק מהגדוד הוולינגטוני. פלוגה זו הייתה ממוקמת ברכס הראשון אותו כבשו הוולינגטונים ושתי מחלקות שלה נעו רכובות על גבי סוסים באיגוף מערבי ארוך. תחילה נעו לאורך ציר כביש יפו-עזה, כשהם מוסתרים על ידי הרכס אותו כבשו, אולם לאחר מכן, הם רכבו בשטח נשלט באש טורקית. הם ירדו מסוסיהם כ-200 מטרים מהעמדה הטורקית החזקה והשלטת שכונתה "the red Knoll" והסתערו עליה רגלית. לאחר קרב כידונים קשה, בו נהרג גם קפטן האריק, הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש את העמדה הטורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. באותה עת, נמשכה עדיין התקפת הנגד הטורקית בחלק הצפוני של הרכס, אולם, אש המקלע הטורקי שכבר לא איימה על הכוח הניו זילנדי הצפוני, איפשרה לרגימנט של אוקלנד להדוף את ההתקפה הטורקית. בכך למעשה, נסתיים הקרב. הכוח הטורקי נמצא בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. קולונל מק'קרול, מפקד גדוד אוקלנד, נפצע בעת שנתן פקודה לכוחותיו לרדוף אחרי הטורקים הנסוגים, אך חייליו היו תשושים וחסרי תחמושת ולמעשה לא בוצעה רדיפה ממשית.
 +
 
 +
 
 +
מעלה הפרשים הניו זילנדים בגבעת מיכאל, נס ציונה
 +
 
 +
פרט מתוך אנדרטת קרב עיון קרא בנס ציונה
 +
השלכות הקרב
 +
כתוצאה מהניצחון בקרב נכנס הרגימנט של קנטרברי לנס ציונה ויחד עם הכוח האוסטרלי שכבש עוד קודם לכן את רחובות, חיזק את שליטת אוגדת אנזא"ק במרחב. יומיים לאחר הקרב, ב-16 בנובמבר, נכנסה הבריגדה הניו זילנדית, רכובה על סוסיה, ליפו.[2] בהמשך, הושלם כיבוש כל האזור שדרומית לירקון, ויחד עם תפיסת צומת המסילות החיוני שבתחנת הצומת (היום תחנת נחל שורק) סלל את הדרך להשתלטות על ירושלים והרי יהודה, ולצליחה הראשונה של נהר הירקון.
 +
 
 +
לקרב בעיון קרא חשיבות רבה משום שבו לחמו בפעם היחידה חיילים ניו זילנדיים בפיקוד עצמאי בקרב בהיקף יחסית גדול במערכה בארץ ישראל. בנוסף לכך, קרב עיון קרא הוא דוגמה טובה לניהול מבריק מבחינה טקטית וחיילית של קרב תנועה במלחמת העולם הראשונה מרובת הקרבות הסטטיים, תוך הפגנת רמה גבוהה של פיקוד ושליטה, ניצול הצלחה, דבקות במשימה, מיומנות בלחימה, תפעול נשק וקריאת שדה קרב לא מוכר. תוצאה משנה של קרב עיון קרא היא קץ השלטון הטורקי ברחובות, נס ציונה וראשון לציון והיווצרות קשר מיוחד בין תושבי מושבות יהודה ובין החיילים מניו זילנד ואוסטרליה שחנו ליד המושבות מעל לשנה.
 +
 
|images=2017.11.14-183029.506.android.jpg
|images=2017.11.14-183029.506.android.jpg
-
|Accessibility=
 
|PointType=מפל
|PointType=מפל
-
|Contributors=שמעון כהן
+
|Contributors=שמעון כהן, Achavb
-
|csrc=
+
|LastUpdate=2/5/2020 18:49:04
-
|LastUpdate=11/17/2017 05:34:02
+
|WinId=636464936425043173
-
|WinId=636464936427667688
+
|Accessibility=
-
|LongDescription=
+
|ExtLinks=
|ExtLinks=
 +
|Csrc=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 18:49, 5 בפברואר 2020

2017.11.14-183029.506.android.jpg

   76 מ'

תקציר

העליה למצפה שנכבש מידי הנשלט העותמני ב13.11.17

הרחבה

[[LongDescription::ב- 14/11/1917, חטיבת הפרשים מניו זילנד נגד כוחות האימפריה העות'מנית ב"קרב עיון קרא" שהיה חלק מ"מרדף פלשת" כפי שיוצג להלן. קרב התרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון. שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא. יחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות מניו זילנד בפיקוד קצינים ניו זילנד (ולא קצינים בריטיים כנהוג) בהיקף סדר כוחות גדול במערכה בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. קרב זה הוא אחד מהנדבכים של מורשת הקרב של ניו זילנד! קרב עיון קרא (The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara) היה קרב במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שהתרחש בגבעות החולות ורכסי הכורכר ממערב לנס ציונה ומדרום לראשון לציון ב-14 בנובמבר1917. הקרב נערך בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה New Zealand Mounted Rifles Brigade מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי the Egyptian Expeditionary Force ובין הארמיה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית Ottoman Eighth Army's. הקרב היה אחד מקרבות "מרדף פלשת" שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה – יפו. קרב עיון קרא התפתח עקב ניסיונות של הפיקוד העות'מאני לבלום את כוחות חיל המשלוח המצרי המתקדמים צפונה במהירות כחלק מסדרת קרבות שזכו לכינוי, 'מרדף פלשת', ונערכו לאחר קרב באר שבע בו הובקע הקו הטורקי בין באר שבע לעזה, וקרב עזה השלישי. ב-13 וב-14 בנובמבר עשו הטורקים מאמצים לבלום או לעכב את התקדמותם של הכוחות הרכובים, שהתקדמו במהירות צפונה, בסדרה של קרבות השהיה דרומית לקו יפו-רמלה. המאמץ המערבי של הכוחות העות'מניים בקרבות הבלימה נגד מרדף פלשת היה להגן על דרך יפו-עזה על ידי ניסיון לבסס קו הגנה מערבית לנס ציונה ודרומית מערבית לראשון לציון. במקום זה רכסי הכורכר נמשכים מערבה, מגיעים לאזור חולות ויוצרים על ידי כך רצועה של גבעות ורכסים המאפשרים ביסוס קו הגנה. עם תחילת המערכה הכוחות העותמניים היו ערוכים על רכסי הכורכר ושפת דיונות החול מצפון לאל קוביבה וממערב לכפרים סורפנד אל חרב ועין קרא. בבוקרו של ה-14 בנובמבר חצתה דיוויזיית אנזא"ק את נחל שורק ממערב למזרח, התמקמה באזור הכפר אל-קוביבה. מפקדת הדיוויזיה הוצבה בנקודת תצפית בקבר שייח הנמצא כיום בחלקו הצפוני של כפר גבירול, ממנו הייתה תצפית על כל הסביבה הקרובה, כולל תצפית על המושבות העבריות שבאזור. משימת פריצת הקו הטורקי, שהיה מצפון למקום ההערכות של דיוויזיית אנזא"ק, הוטלה על בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (New Zealand Mounted Rifles brigade). בשעות הבוקר המאוחרות נעה החטיבה הרכובה בכיוון צפון-צפון-מערב, על פני המישור הנמצא מדרום לעיינות של היום. הם נערכו מדרום לוואדי חנין (בין עיינות לבית עובד), על רכס נמוך, ומיקמו שם את סוללת הארטילריה שלהם ואת מפקדת החטיבה. הקו הטורקי הראשון נמצא כקילומטר אחד צפונה, על גדתו הצפונית של ואדי חנין, באזור בית עובד של היום.

למפקדים הניו זילנדים נראתה התקפה חזיתית על העמדות העות'מאניות כמסוכנת מדי והם החליטו על התקפה משולבת של שלושת גדודי החטיבה משלושה כיוונים: רגימנט אוקלנד (Auckland Mounted Rifles – AMR) יאגף משמאל, מצד מערב, רגימנט קנטרברי ( Canterbury Mounted Rifles – CMR) יאגף מימין, מצד מזרח רגימנט וולינגטון ( Wellington Mounted Rifles – WMR) יתקוף את העמדות בהסתערות חזיתית בחיפוי ארטילרי מדרום לצפון. ההתקפה החלה ב-11 בצהריים ונעצרה כאשר רובאי קנטרברי (CMR) , שניסו לאגף את הכוחות העותמאניים דרך פרדסי המושבה נס ציונה, נתקלו באש חזקה ויעילה. הפיקוד הניו זילנדי שם לב כי הטורקים נוקטים טקטיקה הגנתית בלבד והמשיך בהתקפה כאשר קידם את רגימנט אוקלנד (AMR) לעומק האגף המערבי. בעת ששני האגפים חיפו באש מכונות ירייה ובארטילריה, הסתער רגימנט וולינגטון (WMR) ועלה ברגל לרכס הכורכר מכיוון דרום (בית עובד) על קו העמדות הראשון של הכוחות העותמאניים במרכז הרכס. ההתקפה הצליחה והעמדות נתפסו וקני מכונות היריה שנתפסו, הופנו עתה צפונה לכיוון קו העמדות הבא של הכוח העותמאני. נראה כי הכוח המתגונן היה בנחיתות מספרית מול הכוח התוקף, וגם סבל מהעדר רוח קרב, ולפחות בשלבים הראשונים של הלחימה, למרות עליונות עמדות הכוח המגן, לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות חזקה.

רגימנט אוקלנד (AMR) שהתקדם באגף המערבי נדרש לכבוש מספר גבעות חול (גן שורק). למרות היותם בשטח נחות הצליחו הניו זילנדים לכבוש את הגבעות על ידי הסתערות חזיתית על גבעה אחת ואז, הסתערות רגלית נוספת על הגבעה הבאה תוך שימוש בחיפוי מהגבעה שנכבשה זה עתה. רגימנט אוקלנד (AMR) המשיך וניסה לכבוש עמדות נוספות הנמצאות מצפון לעמדות אותן כבש (מתחם מעוין שורק), אך נתקל באש חזקה של כוח טורקי שהועבר מהאגף המזרחי של הקרב אל האגף המערבי. מפקד הגדוד, הקולונל מק'קרול, זיהה את המצב כקריטי וככזה אשר עלול לגרור תסבוכת לכוחותיו והחיש גם כוחות עזר, שלא היו אמורים להלחם, אל קו האש, עד אשר הגיעה פלוגת התגבורת. בעת שהגיעה פלוגת התגבורת לקו האש, הפכה כבר האש העותמנית להתקפת נגד סדורה כנגד העמדות שנתפסו על ידי רגימנט אוקלנד (AMR) ושל רגימנט אוקלנד (AMR). הקרב נמשך תוך חיפוי של מכונות ירייה מעמדות שולטות וחיפוי ארטילרי שקיבל הכוח הטורקי מסוללת תותחים שמוקמה בפרדסי ראשון לציון. כיוון המתקפה העותמאנית היה לדרום מערב והיא כוונה אל התפר שבין שני הגדודים הניו זילנדים. אלא שהעותמניים לא היו מודעים לכך שבעת שהתחילה ההתקפה שלהם, הצליח כוח של רגימנט וולינגטון (WMR) לכבוש עמדה חשובה נוספת על הרכס אותו תקף (בית חנן) וכך, נכנסו החיילים העותמאניים לאזור נמוך שנשלט על ידי מספר עמדות שנכבשו על ידי הניו זילנדים וספגו אש כבדה של מכונות ירייה. בין 14:30 ובין 16:00 התפתח קרב עז בין שני הגדודים הניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים העותמניים על הרכס אותו כבש קודם לכן רגימנט אוקלנד (AMR). הניו זילנדים השכילו לתגבר את כוחם בקו האש על ידי שינוע מהיר של חייליהם כשהם רכובים על סוסים, אולם בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים בין החיילים הרגלים של כל צד. כל כוח קטן שהצליח להשתלט על קו הרכס, שלט למעשה באש שטוחת מסלול על שני צידי הרכס. נקודת ההכרעה של הקרב הייתה עם הגעת פלוגת תגבורת ניו זילנדית, בפיקודו של קפטן האריק מרגימנט וולינגטון (WMR). פלוגה זו הייתה ממוקמת ברכס הראשון אותו כבשו רגימנט וולינגטון (WMR) ושתי מחלקות שלה נעו רכובות על גבי סוסים באיגוף מערבי ארוך. תחילה נעו לאורך ציר כביש יפו-עזה, כשהם מוסתרים על ידי הרכס אותו כבשו, אולם לאחר מכן, הם רכבו בשטח נשלט באש טורקית. הם ירדו מסוסיהם כ-200 מטרים מהעמדה הטורקית החזקה והשלטת שכונתה "the red Knoll" (נטעים) והסתערו עליה ברגל. לאחר קרב כידונים קשה, בו נהרג גם קפטן האריק, הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש את העמדה הטורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. באותה עת, נמשכה עדיין התקפת הנגד הטורקית בחלק הצפוני של הרכס, אולם, אש המקלע הטורקי שכבר לא איימה על הכוח הניו זילנדי הצפוני, אפשרה רגימנט אוקלנד (AMR) להדוף את ההתקפה הטורקית. בכך למעשה, נסתיים הקרב. הכוח הטורקי נמצא בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. קולונל מק'קרול, מפקד רגימנט אוקלנד (AMR), נפצע בעת שנתן פקודה לכוחותיו לרדוף אחרי הטורקים הנסוגים, אך חייליו היו תשושים וחסרי תחמושת ולמעשה לא בוצעה רדיפה ממשית.

כתוצאה מהניצחון בקרב נכנס הרגימנט של קנטרברי (CMR) לנס ציונה ויחד עם הכוח האוסטרלי שכבש עוד קודם לכן את רחובות, חיזק את שליטת אוגדת אנזא"ק במרחב. יומיים לאחר הקרב, ב-16 בנובמבר, נכנסה הבריגדה הניו זילנדית, רכובה על סוסיה, ליפו. בהמשך, הושלם כיבוש כל האזור שדרומית לירקון, ויחד עם תפיסת צומת המסילות החיוני שבתחנת הצומת (היום תחנת נחל שורק) סלל את הדרך להשתלטות על ירושלים והרי יהודה, ולצליחה הראשונה של נהר הירקון. בנוסף לכך קרב עיון קרא הנו דוגמה טובה לניהול מבריק מבחינה טקטית וחיילית של קרב תנועה במלחמת העולם הראשונה מרובת הקרבות הסטטיים, תוך הפגנת רמה גבוהה של פיקוד ושליטה, ניצול הצלחה, דבקות במשימה, מיומנות בלחימה, תפעול נשק וקריאת שדה קרב לא מוכר. תוצאה משנה של קרב עיון קרא היא קץ השלטון הטורקי ברחובות, נס ציונה וראשון לציון והיווצרות קשר מיוחד בין תושבי מושבות יהודה ובין החיילים מניו זילנד ואוסטרליה שחנו ליד המושבות מעל לשנה. קרב עיון קרא (באנגלית: The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara) היה קרב כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הוא התרחש מערבית לנס ציונה ודרומית לראשון לציון ב-14 בנובמבר 1917 בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית.[1] הקרב היה אחד משרשרת קרבות קטנים יחסית בהיקפם, שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה-יפו. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), ובכך שהתרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון.

שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.

תוכן עניינים 1 רקע 2 הקרב 3 השלכות הקרב 4 הנצחה 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים רקע קרב עיון קרא התפתח עקב ניסיונות של הפיקוד הטורקי לבלום את כוחות חיל המשלוח המצרי המתקדמים צפונה במהירות כחלק מסדרת קרבות שזכו לכינוי, 'מרדף פלשת', ונערכו לאחר קרב באר שבע בו הובקע הקו הטורקי בין באר שבע לעזה, וקרב עזה השלישי. ב-13 וב-14 בנובמבר עשו הטורקים מאמצים לבלום או לעכב את התקדמותם של הכוחות הרכובים, שהתקדמו במהירות צפונה, בסדרה של קרבות השהיה דרומית לקו יפו-רמלה. המאמץ המערבי היה להגן על דרך יפו-עזה על ידי ניסיון לבסס קו הגנה מערבית לנס ציונה ודרומית מערבית לראשון לציון, במקום בו רכסי הכורכר נמשכים מערבה, מגיעים לאזור החולות ויוצרים על ידי כך רצועה של גבעות ורכסים המאפשרים ביסוס קו הגנה.

הקרב בבוקרו של ה-14 בנובמבר חצתה דיוויזיית אנזא"ק את נחל שורק ממערב למזרח, התמקמה באזור הכפר אל-קוביבה. מפקדת הדיוויזיה הוצבה בנקודת תצפית בקבר שייח, הנמצא בשנות האלפיים בחלקו הצפוני של כפר גבירול, ממנו הייתה תצפית על כל הסביבה הקרובה, כולל תצפית על המושבות העבריות שבאזור. משימת פריצת הקו הטורקי, שהיה מצפון למקום ההערכות של דיוויזיית אנזא"ק, הוטלה על בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (New Zealand Mounted Rifles brigade). בשעות הבוקר המאוחרות נעה החטיבה הרכובה בכיוון צפון-צפון-מערב, על פני המישור הנמצא מדרום לעיינות של היום. הם נערכו מדרום לוואדי חנין (בין עיינות לבית עובד), על רכס נמוך, ומיקמו שם את סוללת הארטילריה שלהם ואת מפקדת החטיבה. הקו הטורקי הראשון נמצא כקילומטר אחד צפונה, על גדתו הצפונית של ואדי חנין, באזור בית עובד של היום.

למפקדים הניו זילנדים נראתה התקפה חזיתית על העמדות העות'מאניות כמסוכנת מדי והם החליטו על התקפה משולבת שבה הרגימנט של אוקלנד, (AMR) יאגף משמאל (מערב), הרגימנט של קנטרברי (CMR) יאגף מימין והרגימנט של וולינגטון (WMR) יתקוף את העמדות בהסתערות חזיתית בחיפוי ארטילרי. ההתקפה החלה ב-11 בצהריים ונעצרה כאשר רובאי קנטרברי, שניסו לבצע איגוף דרך הפרדסים של נס ציונה, נתקלו באש חזקה ויעילה. הפיקוד הניו זילנדי שם לב כי הטורקים נוקטים טקטיקה הגנתית בלבד והמשיך בהתקפה כאשר קידם את הגדוד האוקלנדי לעומק האגף המערבי. בעת ששני האגפים הניו זילנדים חיפו באש מכונות ירייה ובארטילריה, ביצע הגדוד הוולינגטוני הסתערות רגלית על קו העמדות הראשון של הטורקים. ההתקפה הצליחה והעמדות נתפסו וקני מכונות היריה הטורקיות שנתפסו, הופנו עתה צפונה לכיוון קו העמדות הטורקי הבא. נראה כי הכוח המתגונן היה בנחיתות מספרית מול הכוח התוקף, וגם סבל מהעדר רוח קרב, ולפחות בשלבים הראשונים של הלחימה, למרות עליונות עמדות הכוח המגן, לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות חזקה.

הרגימנט של אוקלנד שהיה באגף המערבי קיבל פקודה לכבוש שורה של גבעות שהיו באגף הצפון מערבי (במיקומו העכשווי של מושב גן שורק). למרות היותם בשטח נחות הצליחו הניו זילנדים לכבוש את שורת הגבעות על ידי הסתערות חזיתית על גבעה אחת ואז, הסתערות רגלית נוספת על הגבעה הבאה תוך שימוש בחיפוי מהגבעה שנכבשה זה עתה. בעזרת תמרונים אלו נמנעו הניו זילנדים מהשגרה אליה נכנסו רבים מקרבות מלחמת העולם הראשונה, של הסתערויות רגליות לאורך חזית רחבה שהביאו פעמים רבות למצב שבו כל צד נאחז בעמדותיו ללא יכולת להשיג הישגים קרקעיים ובמקביל, ספיגת אבידות קשות.

הרגימנט של אוקלנד המשיך וניסה לכבוש עמדות נוספות הנמצאות מצפון לעמדות אותן כבש, אך נתקל באש חזקה של כוח טורקי שהועבר מהאגף המזרחי של הקרב אל האגף המערבי. מפקד הגדוד, הקולונל מק'קרול, זיהה את המצב כקריטי וככזה אשר עלול לגרור תסבוכת לכוחותיו והחיש גם כוחות עזר, שלא היו אמורים להלחם, אל קו האש, עד אשר הגיעה פלוגת התגבורת. בעת שהגיעה פלוגת התגבורת לקו האש, הפכה כבר האש הטורקית להתקפת נגד סדורה כנגד העמדות שנתפסו על ידי הרגימנטים של וולינגטון ושל אוקלנד תוך חיפוי של מכונות ירייה מעמדות שולטות וחיפוי ארטילרי שקיבל הכוח הטורקי מסוללת תותחים שמוקמה בפרדסי ראשון לציון. כיוון המתקפה הטורקית היה לדרום מערב והיא כוונה אל התפר שבין שני הגדודים הניו זילנדים. אלא שהטורקים לא היו מודעים לכך שבעת שהתחילה ההתקפה שלהם, הצליח כוח של הגדוד הוולינגטוני לכבוש עמדה חשובה נוספת על הרכס אותו תקף וכך, נכנסו החיילים הטורקים לאזור נמוך שנשלט על ידי מספר עמדות שנכבשו על ידי הניו זילנדים וספגו אש כבדה של מכונות ירייה. בין 14:30 ובין 16:00 התפתח קרב עז בין שני הגדודים הניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים טורקים על הרכס אותו כבש קודם לכן הרגימנט של אוקלנד. הניו זילנדים השכילו לתגבר את כוחם בקו האש על ידי שינוע מהיר של חייליהם כשהם רכובים על סוסים, אולם בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים בין החיילים הרגלים של כל צד. כל כוח קטן שהצליח להשתלט על קו הרכס, שלט למעשה באש שטוחת מסלול על שני צידי הרכס.

נקודת ההכרעה של הקרב הייתה עם הגעת פלוגת תגבורת ניו זילנדית, בפיקודו של קפטן האריק מהגדוד הוולינגטוני. פלוגה זו הייתה ממוקמת ברכס הראשון אותו כבשו הוולינגטונים ושתי מחלקות שלה נעו רכובות על גבי סוסים באיגוף מערבי ארוך. תחילה נעו לאורך ציר כביש יפו-עזה, כשהם מוסתרים על ידי הרכס אותו כבשו, אולם לאחר מכן, הם רכבו בשטח נשלט באש טורקית. הם ירדו מסוסיהם כ-200 מטרים מהעמדה הטורקית החזקה והשלטת שכונתה "the red Knoll" והסתערו עליה רגלית. לאחר קרב כידונים קשה, בו נהרג גם קפטן האריק, הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש את העמדה הטורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. באותה עת, נמשכה עדיין התקפת הנגד הטורקית בחלק הצפוני של הרכס, אולם, אש המקלע הטורקי שכבר לא איימה על הכוח הניו זילנדי הצפוני, איפשרה לרגימנט של אוקלנד להדוף את ההתקפה הטורקית. בכך למעשה, נסתיים הקרב. הכוח הטורקי נמצא בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. קולונל מק'קרול, מפקד גדוד אוקלנד, נפצע בעת שנתן פקודה לכוחותיו לרדוף אחרי הטורקים הנסוגים, אך חייליו היו תשושים וחסרי תחמושת ולמעשה לא בוצעה רדיפה ממשית.


מעלה הפרשים הניו זילנדים בגבעת מיכאל, נס ציונה

פרט מתוך אנדרטת קרב עיון קרא בנס ציונה השלכות הקרב כתוצאה מהניצחון בקרב נכנס הרגימנט של קנטרברי לנס ציונה ויחד עם הכוח האוסטרלי שכבש עוד קודם לכן את רחובות, חיזק את שליטת אוגדת אנזא"ק במרחב. יומיים לאחר הקרב, ב-16 בנובמבר, נכנסה הבריגדה הניו זילנדית, רכובה על סוסיה, ליפו.[2] בהמשך, הושלם כיבוש כל האזור שדרומית לירקון, ויחד עם תפיסת צומת המסילות החיוני שבתחנת הצומת (היום תחנת נחל שורק) סלל את הדרך להשתלטות על ירושלים והרי יהודה, ולצליחה הראשונה של נהר הירקון.

לקרב בעיון קרא חשיבות רבה משום שבו לחמו בפעם היחידה חיילים ניו זילנדיים בפיקוד עצמאי בקרב בהיקף יחסית גדול במערכה בארץ ישראל. בנוסף לכך, קרב עיון קרא הוא דוגמה טובה לניהול מבריק מבחינה טקטית וחיילית של קרב תנועה במלחמת העולם הראשונה מרובת הקרבות הסטטיים, תוך הפגנת רמה גבוהה של פיקוד ושליטה, ניצול הצלחה, דבקות במשימה, מיומנות בלחימה, תפעול נשק וקריאת שדה קרב לא מוכר. תוצאה משנה של קרב עיון קרא היא קץ השלטון הטורקי ברחובות, נס ציונה וראשון לציון והיווצרות קשר מיוחד בין תושבי מושבות יהודה ובין החיילים מניו זילנד ואוסטרליה שחנו ליד המושבות מעל לשנה.]]

סיווג: מפל
נגישות:
מקור:שמעון כהן, Achavb
תאריך עדכון: 2/5/2020 18:49:04

קישורים חיצוניים






מקור: https://amudanan.co.il/w/P106129
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים