הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים)
מתוך עמוד ענן
(הבדלים בין גרסאות)
מוטי חזקיה (שיחה | תרומות) (שם:הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים). תיאור:בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונ) |
מוטי חזקיה (שיחה | תרומות) (שם:הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים). תיאור:בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונ) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים) | |Name=הסראיה הישנה ובית החרושת לסבון (בית העטלפים) | ||
|Description=בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונו של המושל העות'מאני מוחמד אגא "אבו נבוט". | |Description=בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונו של המושל העות'מאני מוחמד אגא "אבו נבוט". | ||
| - | שימש גם כבית דואר ובית מעצר עירוניים עד לבנייתו של בית הממשל החדש בסוף המאה ה-19, בסמוך לשעון, אז הפך לבית חרושת לסבון של משפחה נוצרית. יוסף אליהו שלוש כותב בספרו כי בבית הזה הוא נולד. | + | שימש גם כבית דואר ובית מעצר עירוניים עד לבנייתו של בית הממשל החדש בסוף המאה ה-19, בסמוך לשעון, אז הפך לבית חרושת לסבון של משפחה נוצרית. יוסף אליהו שלוש כותב בספרו "פרשת חיי" כי בבית הזה הוא נולד. |
כיום מקננים בו אלפי עטלפים. פעילים בעיקר בלילה, אך לעיתים אפשר לראות אותם מתעופפים בתוך הבית גם במהלך היום. | כיום מקננים בו אלפי עטלפים. פעילים בעיקר בלילה, אך לעיתים אפשר לראות אותם מתעופפים בתוך הבית גם במהלך היום. | ||
הבניין סגור אך ניתן לצפות לתוכו דרך שער ברזל שחור וגדול הפונה לרחוב. | הבניין סגור אך ניתן לצפות לתוכו דרך שער ברזל שחור וגדול הפונה לרחוב. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|Contributors=שיראל לביא, מוטי חזקיה | |Contributors=שיראל לביא, מוטי חזקיה | ||
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate=8/8/2020 12: | + | |LastUpdate=8/8/2020 12:16:19 |
|WinId=636130190930506773 | |WinId=636130190930506773 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 12:16, 8 באוגוסט 2020
35 מ'
תקציר
בניין גדול ומרשים שנבנה בראשית המאה ה-19 על שרידי בניין מהתקופה הצלבנית. שימש כארמונו של המושל העות'מאני מוחמד אגא "אבו נבוט".
שימש גם כבית דואר ובית מעצר עירוניים עד לבנייתו של בית הממשל החדש בסוף המאה ה-19, בסמוך לשעון, אז הפך לבית חרושת לסבון של משפחה נוצרית. יוסף אליהו שלוש כותב בספרו "פרשת חיי" כי בבית הזה הוא נולד.
כיום מקננים בו אלפי עטלפים. פעילים בעיקר בלילה, אך לעיתים אפשר לראות אותם מתעופפים בתוך הבית גם במהלך היום.
הבניין סגור אך ניתן לצפות לתוכו דרך שער ברזל שחור וגדול הפונה לרחוב.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:שיראל לביא, מוטי חזקיה
תאריך עדכון: 8/8/2020 12:16:19
קישורים חיצוניים
