גבעת תלוליות קידר
מתוך עמוד ענן
(הבדלים בין גרסאות)
(דף חדש: {{Point |Lon=34.836015701293945 |Lat=30.902151058553013 |Height=527 |MeasuredByGPS=No |Name=גבעת קידר |Description=במקום נמצאת חלקה בה מסוקלים אבני ה...) |
(שם:גבעת תלוליות קידר. תיאור:במקום נמצאת חלקה בה מסוקלים אבני המדרון לתלוליות, הן "תולילת אל-עינב" המפורסמות עליהן ניטש בשנות החמישים-שישים) |
||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.836283959521 |
| - | |Lat=30. | + | |Lat=30.902362760507 |
| - | |Height= | + | |Height=528 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=גבעת קידר | + | |Name=גבעת תלוליות קידר |
| - | |Description=במקום נמצאת חלקה בה מסוקלים אבני המדרון לתלוליות, הן "תולילת אל-עינב" המפורסמות עליהן ניטש בשנות החמישים-שישים של המאה הקודמת ויכוח לגבי מקורן ותפקודן של תלוליות אלה. קידר בנה במדרון זה נסיון כדי להוכיח | + | |Description=במקום נמצאת חלקה בה מסוקלים אבני המדרון לתלוליות, הן "תולילת אל-עינב" המפורסמות עליהן ניטש בשנות החמישים-שישים של המאה הקודמת ויכוח לגבי מקורן ותפקודן של תלוליות אלה. קידר בנה במדרון זה נסיון כדי להוכיח שהתלוליות שמשו כמלכודת להגברת סחופת הקרקע לטרסות בעמק. פארקר כתב מפי הבדואים כי בתקופה הנבטית (עדיף כיום- בתקופה הרומית מאוחרת -ביזנטית) גדלו בתוכן כרמי ענבים. הבוטנאי אבן-ארי הראה במחקר יסודי ורב-שנים בחוות עבדת הסמוכה, כי סיקול אבני המדרון לתלוליות מגביר את הנגר העילי. גבעה זו שמשה את חיים אלפיה במחקרו האקולוגי על השפעת טריפת המכרסמים על תפוצה ושכיחות השבלולים במדבר. |
| + | |images= | ||
|Accessibility=רכב פרטי | |Accessibility=רכב פרטי | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=נוף וגיאולוגיה - אחר |
| - | |Contributors=אבי שמידע | + | |Contributors=אבי שמידע, עמוס א |
| - | |csrc= | + | |csrc=SZ18 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/16/2020 13:09:40 |
|WinId=635728128985862056 | |WinId=635728128985862056 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:09, 16 בדצמבר 2020
528 מ'
תקציר
במקום נמצאת חלקה בה מסוקלים אבני המדרון לתלוליות, הן "תולילת אל-עינב" המפורסמות עליהן ניטש בשנות החמישים-שישים של המאה הקודמת ויכוח לגבי מקורן ותפקודן של תלוליות אלה. קידר בנה במדרון זה נסיון כדי להוכיח שהתלוליות שמשו כמלכודת להגברת סחופת הקרקע לטרסות בעמק. פארקר כתב מפי הבדואים כי בתקופה הנבטית (עדיף כיום- בתקופה הרומית מאוחרת -ביזנטית) גדלו בתוכן כרמי ענבים. הבוטנאי אבן-ארי הראה במחקר יסודי ורב-שנים בחוות עבדת הסמוכה, כי סיקול אבני המדרון לתלוליות מגביר את הנגר העילי. גבעה זו שמשה את חיים אלפיה במחקרו האקולוגי על השפעת טריפת המכרסמים על תפוצה ושכיחות השבלולים במדבר.
הרחבה
סיווג: נוף וגיאולוגיה - אחר
נגישות: רכב פרטי
מקור:אבי שמידע, עמוס א
תאריך עדכון: 12/16/2020 13:09:40
קישורים חיצוניים
