הקישלה
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.228560281587875 |Lat=31.775648707675987 |Height=778 |MeasuredByGPS=No |Name=הקישלה |Description=תולדות הקישלה: המבנה בן שני הקומות וה...) |
(שם:הקישלה. תיאור:תולדות הקישלה: המבנה בן שני הקומות והחצר נבנה במחצית הראשונה של המאה ה- 19 (1832) על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאש) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.2285602816 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.7756487077 |
|Height=778 | |Height=778 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בית המעצר שהיה במקום נסגר כבר בעת הפיכתו לתחנת משטרה ישראלית, ובמקומו נפתח בית מעצר אחר השוכן גם הוא בחדר הבנוי באופן מאסיבי. בית מעצר זה פעל כמעט באופן רצוף עד מחצית העשור הראשון לשנת 2000, אל מאז העברת האחריות על העצורים לידי השב"ס, הושבת בית מעצר זה. | בית המעצר שהיה במקום נסגר כבר בעת הפיכתו לתחנת משטרה ישראלית, ובמקומו נפתח בית מעצר אחר השוכן גם הוא בחדר הבנוי באופן מאסיבי. בית מעצר זה פעל כמעט באופן רצוף עד מחצית העשור הראשון לשנת 2000, אל מאז העברת האחריות על העצורים לידי השב"ס, הושבת בית מעצר זה. | ||
| - | + | |images=2011.10.21-152733.651.iphone.jpg | |
|Accessibility=הכל | |Accessibility=הכל | ||
|PointType=היסטוריה | |PointType=היסטוריה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר | + | |Contributors=מאיר רוטר, יואב רופא |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate=10/ | + | |LastUpdate=10/21/2011 13:33:17 |
|WinId=634539174765479992 | |WinId=634539174765479992 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 13:33, 21 באוקטובר 2011
778 מ'
תקציר
תולדות הקישלה: המבנה בן שני הקומות והחצר נבנה במחצית הראשונה של המאה ה- 19 (1832) על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה לשמש כארמון קיץ. מאחר ובשנים אלו מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול והיו נמצאים במלחמה, נבנה המבנה בצמוד למצודה ובצמוד לחומה. על מנת להעניק הגנה במידה ויצטרכו לכך.
המבנה בנוי כחצר המוקפת במבנה בעל שני קומות, הקומה הראשונה גבוה כמעט פי שנים מהקומה העליונה. כאשר בצדו המערבי של המתחם נמצאת חומת ירושלים.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו מתחת למקום בעיקר בתחום בית המעצר הישן ומגורי החיילים, נתגלו ממצאים מרתקים רבים, ובהם חלק מחומת ירושלים מתקופת חזקיהו, וממצאים הקשורים לארמון הורדוס שהיה בנוי ככל נראה בחלקו הדרומי של המתחם ואף מעבר לו לעבר מתחם הארמנים. (הכניסה לאזור החפירות הוא מכיוון מצודת דוד בסמוך לתחילת המדרגות העולות לטיילת על החומה. אך המקום סגור לביקורי קהל)
לאחר נפילת השנים, הסבו עותמאנים את המבנה ל-"קסרקטין" (מגורי חיילים), וצורת הגייתו בטורקית היא קישְלָה (במלרע). ומאז זהו שמו.. במקום גם החלו לכלוא אנשים, ויש אף סיפור המספר על מאסרו של השל"ה הקדוש יחד עם 50 מקהילתו במקום בשל חוסר יכולתם לעמוד בנטל המיסים הקשים שהוטלו עליהם, אלא שככל הנראה לא נכלאו כאן שכן המבנה נבנה כ- 200 שנה אחרי כן..
גם הבריטים השתמשו במקום כתחנת משטרה ובית מעצר, כאן נכלאו אלו שנעצרו בכל שנה באירועי הכותל, מציבי המחיצות או הספסלים, וכמובן התוקע בשופר במוצאי יום הכיפורים, וגם במקרים מסוימים חלק מאסירי המחתרות למרות שרובם נכלאו בבית המעצר במגרש הרוסים (כיום בית מוזיאון המחתרות) .
גם הירדנים החזיקו במקום תחנת משטרה ובית מעצר ששימש בעיקר לכלוא את הפושעים שנתפסו בעיר העתיקה וכפרי הערבים סביב.
לאחר שחרור ירושלים בשנת 1967, הסבה ישראל את המקום לתחנת משטרת ישראל בעיר העתיקה. וכיום הוא משמש כמטה מרחב דוד של משטרת ישראל האחראית על תחום העיר העתיקה בתוך החומות, ועל המקומות הקדושים. במבנה שוכנת גם יחידת החבלה המחוזית של משטרת מחוז ירושלים, וגם אורוות הסוסים של יחידת הפרשים של המחוז. בתחנת משטרה זאת נמצא גם אחד ממוקדי המצלמות הגדולים והמשוכללים בישראל, ובו מרכז שליטה על למעלה מ-240 מצלמות הפרוסות ומכסות את מרבית סמטאות העיר העתיקה בירושלים.
בית המעצר שהיה במקום נסגר כבר בעת הפיכתו לתחנת משטרה ישראלית, ובמקומו נפתח בית מעצר אחר השוכן גם הוא בחדר הבנוי באופן מאסיבי. בית מעצר זה פעל כמעט באופן רצוף עד מחצית העשור הראשון לשנת 2000, אל מאז העברת האחריות על העצורים לידי השב"ס, הושבת בית מעצר זה.
הרחבה
סיווג: היסטוריה
נגישות: הכל
מקור:מאיר רוטר, יואב רופא
תאריך עדכון: 10/21/2011 13:33:17
קישורים חיצוניים
