עיר אובות - עין חוסוב - תמר המקראית

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 05:26, 28 בדצמבר 2010 (הצגת מקור) עמוד ענן (שיחה | תרומות) מ (תיקון נ.צ.) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 07:15, 27 באוקטובר 2011 (הצגת מקור) עמית הורן (שיחה | תרומות) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=35.2433206792452	+	|Lon=35.24382303592779
-	|Lat=30.8099384448573	+	|Lat=30.809611401503254
-	|Height=-133	+	|Height=-135
	|MeasuredByGPS=No		|MeasuredByGPS=No
-	|Name=עיר אובות	+	|Name=עיר אובות - עין חוסוב - תמר המקראית
-	|Description=אחד מהישובים המעניינים בארץ אשר מונה פחות מעשרה תושבים קבועים וכל השאר הם תושבים ארעים ומתנדבים שבאים והולכים.	+	|Description=ביישוב הקראוונים גרים פחות מעשרה תושבים קבועים וביתר הם תושבים ארעיים ומתנדבים שבאים והולכים.
-	הוקם כחווה חקלאית בשנת 67 ע"י שמחה פרלמוטר יהודי שהאמין בישוע ואחריו הגיעו למקום נוצרים אוהבי ישראל שראו מול עיניהם את הפרחת השממה המקום עבר תהפוכות שונות ומייסדו נפטר לפני מספר שנים.	+	ב1930 הוקמה במקום משטרת רוכבים בריטית שבנאיה השתמשו באבני המבנים הקדומים בשביל הבניה ושיפצו את הבאר במקום. המקום היווה נקודת יציאה לצוותי הבנייה של דרך הסולינג שמקשרת את ב"ש עם אום רשרש שבאילת של ימינו.
-	במקום מתנהלות חפירות ארכאולוגיות במה שמכונה "תמר" המקראית ע"י מתנדבים מהעולם שרואים זכות לחפור ולחשוף מצודה מדברית מימיו של שלמה המלך.	+	ב1948 נכבש המקום במבצע לוט, לאחר מכן הוקמה במקום מעברה לעולים מרומניה, כורדיסטאן, עיראק, פרס ולוב והיא ננטשה באמצע שנות השישים.
-	תמר המקראית מוקמה בצומת חשובה מאילת ליטבתה דרך תמר ממשית ובאר שבע ולצד האחר דרך עין גדי וירושלים.	+	ב67 הוקמה במקום חווה חקלאית בידי שמחה פרלמוטר, יהודי משיחי, ואחריו הגיעו נוצרים אוהבי ישראל שראו לנגד עיניהם את הפרחת השממה. המקום עבר תהפוכות ומייסדו נפטר לפני מספר שנים.
-	גם בתקופת ההתפשטות הנבטית והן בתקופה הרומית המאוחרת המקום שימש כנקודת דרך מנהלית חשובה.	+	במקום מתנהלות חפירות ארכאולוגיות של "תמר" המקראית בידי מתנדבים מהעולם שחושפים 3 מצודות מימי שלמה המלך. תמר המקראית מוקמה בצומת חשובה מאילת ליטבתה, ממשית ובאר שבע ולכן דרך עין גדי לירושלים ויריחו.
-	העץ הענק בשולי אתר החפירות נכון להיום הוא העתיק ביותר בארץ וגילו מוערך ל 1500 שנה ואף יותר העץ הוא שיזף מצוי ולאחרונה נפגע מעט בגלל שאיבת מי התהום וענף מרכזי שנשבר במקום אך תושבי הישוב נותנים לו מים בטפטוף-אם העץ הזה היה ממוקם במקום יותר מרכזי בארץ מזמן הוא היה הופך לאתר עליי לרגל...	+	בתקופה הנבטית שגשג המקום כתחנת דרכים עם מקדש קטן ובתקופה הרומית נבנתה במקום מצודה עם בית מרחץ.
		+
		+	הכניסה לאתר ללא תשלום, סיורים מודרכים בתשלום: 3868496־052 צבי אגר.
		+	|PointType=ישוב
		+	|Contributors=שירין ב.י, עמית הורן
		+	|csrc=SZ16
		+	|LastUpdate=10/27/2011 07:15:13
		+	|WinId=633477739512997350
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|Accessibility=		|Accessibility=
-	|PointType=ישוב
-	|images=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
-	|Contributors=שירין ב.י	+	|images=
-	|LastUpdate=09/22/2008 08:47:20	+
-	|WinId=633477739512997350	+
-	|csrc=I14	+
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 07:15, 27 באוקטובר 2011

35.24382303592779 30.809611401503254No   -135 מ'

תקציר

ביישוב הקראוונים גרים פחות מעשרה תושבים קבועים וביתר הם תושבים ארעיים ומתנדבים שבאים והולכים.

ב1930 הוקמה במקום משטרת רוכבים בריטית שבנאיה השתמשו באבני המבנים הקדומים בשביל הבניה ושיפצו את הבאר במקום. המקום היווה נקודת יציאה לצוותי הבנייה של דרך הסולינג שמקשרת את ב"ש עם אום רשרש שבאילת של ימינו.

ב1948 נכבש המקום במבצע לוט, לאחר מכן הוקמה במקום מעברה לעולים מרומניה, כורדיסטאן, עיראק, פרס ולוב והיא ננטשה באמצע שנות השישים.

ב67 הוקמה במקום חווה חקלאית בידי שמחה פרלמוטר, יהודי משיחי, ואחריו הגיעו נוצרים אוהבי ישראל שראו לנגד עיניהם את הפרחת השממה. המקום עבר תהפוכות ומייסדו נפטר לפני מספר שנים.

במקום מתנהלות חפירות ארכאולוגיות של "תמר" המקראית בידי מתנדבים מהעולם שחושפים 3 מצודות מימי שלמה המלך. תמר המקראית מוקמה בצומת חשובה מאילת ליטבתה, ממשית ובאר שבע ולכן דרך עין גדי לירושלים ויריחו.

בתקופה הנבטית שגשג המקום כתחנת דרכים עם מקדש קטן ובתקופה הרומית נבנתה במקום מצודה עם בית מרחץ.

הכניסה לאתר ללא תשלום, סיורים מודרכים בתשלום: 3868496־052 צבי אגר.

הרחבה

סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:שירין ב.י, עמית הורן
תאריך עדכון: 10/27/2011 07:15:13

קישורים חיצוניים

{{{Csrc}}}
633477739512997350