נבי רובין
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.73379191303215 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.929468232817538 |
| - | |Height= | + | |Height=-9999 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=נבי רובין | |Name=נבי רובין | ||
| - | |Description= | + | |Description=האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת העצמאות, בשל העובדה שהוא יושב על דרך ראשית, כמו קבר בנימין ועוד רבים. |
| - | + | ||
| - | האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת העצמאות, בשל העובדה שהוא יושב על דרך ראשית, כמו קבר בנימין ועוד רבים. | + | |
הכתובת מעל הקבר נכתבה ע"י מושל עזה הממלוכי "תימראז" ועל פי החרסים במקום האתר קיים רק מתקופה זו ואילך, בעוד המסגד במקום נבנה יותר מאוחר, בתקופה העותמנית, עת התחילו גם זיארות (עליות לרגל) מידי שנה: | הכתובת מעל הקבר נכתבה ע"י מושל עזה הממלוכי "תימראז" ועל פי החרסים במקום האתר קיים רק מתקופה זו ואילך, בעוד המסגד במקום נבנה יותר מאוחר, בתקופה העותמנית, עת התחילו גם זיארות (עליות לרגל) מידי שנה: | ||
| - | בעונת האסיף ערבים מאזור מישור החוף הדרומי והתיכון נהרו למקום לחגוג את חגו של "נבי רובין"-הנביא ראובן (בן יעקב). במסגרת ה"זִיאָרָה" - העלייה השנתית לרגל למקום המקודש, הוקמו במקום שוק עיר אוהלים והתקיימו במקום תחרויות רכיבה, מופעי קוסמים, תפילות המוניות וקצת פוליטיקה... | + | בעונת האסיף ערבים מאזור מישור החוף הדרומי והתיכון נהרו למקום לחגוג את חגו של "נבי רובין"-הנביא ראובן (בן יעקב). במסגרת ה"זִיאָרָה" - העלייה השנתית לרגל למקום המקודש, הוקמו במקום שוק עיר אוהלים והתקיימו במקום תחרויות רכיבה, מופעי קוסמים, תפילות המוניות וקצת פוליטיקה. בימיו הטובים היו במקום 30 אלף איש במשך חודש תמים - המקום נחשב למוקד העלייה לרגל מספר שתיים לאחר נבי מוסא שליד ורד יריחו. |
| + | |||
| + | הזיארה למקום הייתה באביב, מה שמחזק את האפשרות שתימרז הקים את המבנה כדי להגן בפני פלישות מהים באזור זה של רצועת החוף, שכן האזור היה נטוש בתקופתו ופלישות מן הים התרחשו ברובן באביב. | ||
| - | + | בתקופת המרד הערבי נאסרה כל אסיפה שהיא במתחם, והזיארות שלאחר שוך המרד היו קטנות מבעבר. לאחר גירוש הערבים מכפרי הסביבה במלחמת העצמאות ננטש המקום סופית. | |
| - | + | ב1913 הציע גולדהאר כי הרעיון של תימרז לקרוא את המקום דווקא ע"ש ראובן הגיע מעליית הרגל של היהודים באזור לקבר "רבן" (רבן יוחנן בן זכאי) ביבנה הסמוכה. | |
| - | המקום מוזנח כיום ועל קירותיו כתובות גרפיטי. | + | המקום מוזנח כיום ועל קירותיו כתובות גרפיטי. לאחרונה נעשה נסיון לשפץ את המקום ע"י ערבים לצד נסיונות יהודיים לגייר את המקום וכיום יש במבנה הקבר ספרי תיקון הכללי, תהלים וכד' ונרות נשמה. |
| - | + | חל איסור לטפס על המבנים בשל סכנת התמוטטות. שער הכניסה נמצא בצפון ויתר הצדדים מגודרים. | |
| - | + | הנ.צ. המסומן, שנמדד בעזרת GPS, הוא של שער הכניסה. | |
| - | |images=נבי רובין.jpg, | + | |images=נבי רובין.jpg, |
|PointType=אתר מוסלמי | |PointType=אתר מוסלמי | ||
|Contributors=ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, עמית הורן, דרורפורת, Marikriber | |Contributors=ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, עמית הורן, דרורפורת, Marikriber | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=2/23/2012 16:11:25 |
|WinId=633190859079604969 | |WinId=633190859079604969 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 16:11, 23 בפברואר 2012
-9999 מ'
תקציר
האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת העצמאות, בשל העובדה שהוא יושב על דרך ראשית, כמו קבר בנימין ועוד רבים.
הכתובת מעל הקבר נכתבה ע"י מושל עזה הממלוכי "תימראז" ועל פי החרסים במקום האתר קיים רק מתקופה זו ואילך, בעוד המסגד במקום נבנה יותר מאוחר, בתקופה העותמנית, עת התחילו גם זיארות (עליות לרגל) מידי שנה:
בעונת האסיף ערבים מאזור מישור החוף הדרומי והתיכון נהרו למקום לחגוג את חגו של "נבי רובין"-הנביא ראובן (בן יעקב). במסגרת ה"זִיאָרָה" - העלייה השנתית לרגל למקום המקודש, הוקמו במקום שוק עיר אוהלים והתקיימו במקום תחרויות רכיבה, מופעי קוסמים, תפילות המוניות וקצת פוליטיקה. בימיו הטובים היו במקום 30 אלף איש במשך חודש תמים - המקום נחשב למוקד העלייה לרגל מספר שתיים לאחר נבי מוסא שליד ורד יריחו.
הזיארה למקום הייתה באביב, מה שמחזק את האפשרות שתימרז הקים את המבנה כדי להגן בפני פלישות מהים באזור זה של רצועת החוף, שכן האזור היה נטוש בתקופתו ופלישות מן הים התרחשו ברובן באביב.
בתקופת המרד הערבי נאסרה כל אסיפה שהיא במתחם, והזיארות שלאחר שוך המרד היו קטנות מבעבר. לאחר גירוש הערבים מכפרי הסביבה במלחמת העצמאות ננטש המקום סופית.
ב1913 הציע גולדהאר כי הרעיון של תימרז לקרוא את המקום דווקא ע"ש ראובן הגיע מעליית הרגל של היהודים באזור לקבר "רבן" (רבן יוחנן בן זכאי) ביבנה הסמוכה.
המקום מוזנח כיום ועל קירותיו כתובות גרפיטי. לאחרונה נעשה נסיון לשפץ את המקום ע"י ערבים לצד נסיונות יהודיים לגייר את המקום וכיום יש במבנה הקבר ספרי תיקון הכללי, תהלים וכד' ונרות נשמה.
חל איסור לטפס על המבנים בשל סכנת התמוטטות. שער הכניסה נמצא בצפון ויתר הצדדים מגודרים.
הנ.צ. המסומן, שנמדד בעזרת GPS, הוא של שער הכניסה.
הרחבה
סיווג: אתר מוסלמי
נגישות:
מקור:ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, עמית הורן, דרורפורת, Marikriber
תאריך עדכון: 2/23/2012 16:11:25
קישורים חיצוניים
