ארבל הקדומה
מתוך עמוד ענן
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בני המקום מרדו ביוונים ונפגעועד הכיבוש החשמונאי. | בני המקום מרדו ביוונים ונפגעועד הכיבוש החשמונאי. | ||
| - | בימי הורדוס מרדו התושבים ופה מסופר על | + | בימי הורדוס מרדו התושבים ופה מסופר על אחת מהדרמות הגדולות שיוסף בן מתיתיהו סיפק בזכרונותיו על בני ארבל שלחמו עד האחרון בהם מתוך המערות נגד הרומים ואנשיו של הורדוס, כולל מעשי התאבדויות של משפחות שלמות בקפיצה מתוך המערות אל התהום. |
| - | בית הכנסת במקום הוא מהטיפוס הקדום ומתוארך למאה הרביעית לספירה אך הקדום יותר מתחתיו מתוארך לתקופה החשמונאית | + | בית הכנסת במקום הוא מהטיפוס הקדום ומתוארך למאה הרביעית לספירה אך הקדום יותר מתחתיו מתוארך לתקופה החשמונאית לפי אופן בנייתו שממחיש הלכה קדומה של תפילה לכיוון מערב שיותר מאוחר שונתה לכיוון דרום לירושלים מה שמסביר את הגומחה בקיר הדרומי לארון הברית. |
תושבי המקום החקלאיים היו ידועים בגידול והכנת בד הפשתן שצמח בבקעת ארבל הפורייה ממערב. | תושבי המקום החקלאיים היו ידועים בגידול והכנת בד הפשתן שצמח בבקעת ארבל הפורייה ממערב. | ||
ע"פ המסורת היהודית הקדומה שהשפיעה על הנוצרית בבקעת ארבל יופיע ארוע שיעיד על בואו העתידי של משיח בן דוד לגאולת ישראל. | ע"פ המסורת היהודית הקדומה שהשפיעה על הנוצרית בבקעת ארבל יופיע ארוע שיעיד על בואו העתידי של משיח בן דוד לגאולת ישראל. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | תיקוני טעויות - היישוב ארבל ידוע עוד מהתקופה החשמונאית, אולם בית הכנסת הינו מהמאה ה-4 - לא נמצאו בארץ בתי כנסת מהתקופה החשמונאית. | ||
| + | |||
| + | סיפורי המאבק ביוונים ובחיילי הורדוס, והקפיצה מהמערות, קרו לא כאן אלא בחלק המצוקי של הארבל, או לפי חוקרים אחרים - במצוקי ומערות הר ניתאי שמולו. ראיה לכך שהיישוב היה בהר ניתאי היא חומה גדולה מימי בית שני שמקיפה את ראש ההר, וחורבת ורדים שנמצאת למרגלותיו, וכוללת גם היא שרידי בית כנסת. | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| שורה 29: | שורה 35: | ||
|images= | |images= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |Contributors=שירין ב.י | + | |Contributors=שירין ב.י, מויש09 |
| - | |LastUpdate=05/ | + | |LastUpdate=05/12/2009 07:45:34 |
|WinId=633476038623320208 | |WinId=633476038623320208 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 07:45, 12 במאי 2009
28 מ'
תקציר
ישוב יהודי גדול בתקופת המשנה והלמוד וממוקם בחפיפה על המורד מצפון למושב ארבל.
שרידי הישוב מעטים והקוצים בקיץ והצמחייה בחורף מכסים את מה שנותר לראות.
לבית הכנסת יש שביל גישה צר מהחנייה הקטנה בצד הכביש.
בימי בית שני מקום מושבם של בני משמרת הכהונה "ישוע" ומקום מגוריו של התנא ניתאי הארבלי.
נזכר בתנ"ך ונחשב לאחד הישובים היהודים העתיקים בארץ.
בני המקום מרדו ביוונים ונפגעועד הכיבוש החשמונאי.
בימי הורדוס מרדו התושבים ופה מסופר על אחת מהדרמות הגדולות שיוסף בן מתיתיהו סיפק בזכרונותיו על בני ארבל שלחמו עד האחרון בהם מתוך המערות נגד הרומים ואנשיו של הורדוס, כולל מעשי התאבדויות של משפחות שלמות בקפיצה מתוך המערות אל התהום.
בית הכנסת במקום הוא מהטיפוס הקדום ומתוארך למאה הרביעית לספירה אך הקדום יותר מתחתיו מתוארך לתקופה החשמונאית לפי אופן בנייתו שממחיש הלכה קדומה של תפילה לכיוון מערב שיותר מאוחר שונתה לכיוון דרום לירושלים מה שמסביר את הגומחה בקיר הדרומי לארון הברית.
תושבי המקום החקלאיים היו ידועים בגידול והכנת בד הפשתן שצמח בבקעת ארבל הפורייה ממערב.
ע"פ המסורת היהודית הקדומה שהשפיעה על הנוצרית בבקעת ארבל יופיע ארוע שיעיד על בואו העתידי של משיח בן דוד לגאולת ישראל.
תיקוני טעויות - היישוב ארבל ידוע עוד מהתקופה החשמונאית, אולם בית הכנסת הינו מהמאה ה-4 - לא נמצאו בארץ בתי כנסת מהתקופה החשמונאית.
סיפורי המאבק ביוונים ובחיילי הורדוס, והקפיצה מהמערות, קרו לא כאן אלא בחלק המצוקי של הארבל, או לפי חוקרים אחרים - במצוקי ומערות הר ניתאי שמולו. ראיה לכך שהיישוב היה בהר ניתאי היא חומה גדולה מימי בית שני שמקיפה את ראש ההר, וחורבת ורדים שנמצאת למרגלותיו, וכוללת גם היא שרידי בית כנסת.
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:שירין ב.י, מויש09
תאריך עדכון: 05/12/2009 07:45:34
קישורים חיצוניים
