בית הבד הביזנטי ובית החווה האומאיי
מתוך עמוד ענן
(המיקום לא היה מדוייק) |
(שם:בית הבד הביזנטי ובית החווה האומאיי. תיאור:על רכס שלושת הגבעות שמדרום לפארק ענבה החלה ב-2013 הקמת שכונת הציפורים (קייזר דרום). במזרחה של הש) |
||
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.002430677414 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.896624360807 |
|Height=-9999 | |Height=-9999 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=בית | + | |Name=בית הבד הביזנטי ובית החווה האומאיי |
| - | |Description=מהתקופה | + | |Description=על רכס שלושת הגבעות שמדרום לפארק ענבה החלה ב-2013 הקמת שכונת הציפורים (קייזר דרום). במזרחה של השכונה המתוכננת ומדרום לאגם פארק ענבה, בולטת גבעה גבוהה וחרוטית ברום 254 מטר (נ"צ 200204/644859) אשר בפסגתה ניתן לצפות בחודשים נובמבר-דצמבר בפריחת נרקיסים. מצפון-מזרח לפסגת הגבעה נמצא מגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה. |
| + | |||
| + | במקביל להקמת מגרש החנייה נעשו במקום בשנת 2001 חפירות ארכיאולוגיות בהיקף קטן, בראשות הארכיאולוג אלכסנדר און ז"ל. במהלך חפירות אלו התגלו במקום שרידים שונים, אשר זוהו בעיקרם כבית-חווה אומאיי (התקופה המוסלמית הקדומה), שרידים מהתקופה הביזאנטית ורמזים לשרידים קדומים אף יותר. | ||
| + | |||
| + | לקראת הקמת השכונה המתוכננת, נערכו בשנת 2012 בדיקות וחפירות ארכיאולוגיות בראשות הארכיאולוגית חגית טורגה ברחבי השטח המיועד לשכונה. הגבעה הגבוהה כונתה בפי הארכיאולוגים כגבעה A. בדיקות וחפירות אלו כללו בין השאר עבודה נרחבת יותר באתר בית-החווה האומאיי שכאמור – כבר נחפר בחלקו בשנת 2001. במהלך החפירה ב-2012 התגלה במקום בנוסף מכלול בית-בד שלם מהתקופה הביזאנטית. | ||
| + | |||
| + | סוגיית זיהוי שם האתר הקדום נשארה לא פתורה בשלב זה. במפות ה-PEF, המנדט הבריטי ומדינת ישראל אין במקום זה סימון המרמז על אתר עתיק כלשהו. כאן המקום להעלות, בזהירות רבה, הצעה ספקולטיבית לאזכור אתר בסביבה זו וזיהויו האפשרי בשם אל-אביאר. אתר בשם זה נזכר בכתביו של החוקר הצרפתי הנודע שארל קלרמון-גאנו מסוף המאה התשע-עשרה (כתבים אלו יצאו לאור ככרך מיוחד בסדרת ספרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל המערבית, ה-PEF). קלרמון-גאנו התארח בכפר ביר-מאעין הסמוך (גבעת בריכת-המים ברעות) שם שמע על אתר עתיק בו ניתן לראות סרקופג. למחרת יצא לסיור אל אותו אתר, אל-אביאר, ומשם המשיך אל אום אל-עומדאן. ייתכן שאותו "סרקופג" עליו שמע קלרמון-גאנו ב-'מדאפה', חדר האירוח, של ביר-מאעין לא היה אלא שוקת-האבן שבלטה על-פני השטח על מדרון הגבעה, סמוך למקום בו נחשף ב-2012 בית-הבד. על-אף שחלק מתיאוריו של קלרמון-גאנו מתאימים למקום שלפנינו, קיימות גם אי-התאמות ולפיכך לא ניתן לקבוע דעה מוכחת ומוצקה לטובת הצעת-זיהוי זו ויש להתייחס אליה, כאמור לעיל, כהצעת זיהוי ספקולטיבית. | ||
| + | |images=2021-03-02T16_23_31.89782317990.jpg | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=Marikriber, מריליוס, Bobijin | + | |Contributors=Marikriber, מריליוס, Bobijin, איתןלב, David1969 |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/2/2022 15:44:10 |
|WinId=634730418397944725 | |WinId=634730418397944725 | ||
| - | |LongDescription= | + | |LongDescription=כאמור, מתחת לקצה המזרחי של בית-החווה האומאיי נתגלו שרידי קירות ממבנים קדומים יותר ומתקנים הכוללים אבוסים ושקתות חצובות. שרידים אלו שייכים למכלול ביזנטי אשר כלל ככל הנראה מספר מבנים, מבנה מרכזי , אורווה, גתות ובית-בד. על-פי חלק מהממצא הקטן במקום (שרידי כלי-חרס ועליהם צלבים, שברי שולחן שיש ועוד) נראה כי יושבי האתר היו נוצרים, דבר המחזק את ההערכה כי מדובר במנזר. |
| - | + | ||
| - | + | בית-הבד: במהלך העבודות במקום הבחינו החופרים בסלע קטוע בשולי אזור החפירה. בדיקה העלתה כי במקום הייתה מערה שתקרתה אשר התמוטטה קברה וחתמה תחתיה בית-בד ביזאנטי שלם. המערה חולקה לשני אזורים שונים. בחלק המזרחי התגלו אגני-אבן גדולים ואילו החלק המערבי שימש לעצירת השמן. בחלק זה של המערה נמצא משטח-כתישה (מוכר בכינוי "ים") ומתקני הכבישה השונים הכוללים אומנות-אבן, בסיס הבורג (ששימש להנעת קורת בית-הבד) ומשטח הכבישה ולצידו בור-איגום. מתחם בית-הבד נתחם ממערב ומצפון בקירות בנויים. | |
| - | | | + | |
| + | על-גבי מפולת סלעי תקרת המערה התגלו מפולות נוספות ובהן אבני גזית רבות, ככל הנראה של מבנה מרכזי (כנסייה?) אשר קרס עם התמוטטות תקרת מערת בית-הבד. ייתכן כי רצפת מבנה זה הוא המקור של מעט אבני פסיפס צבעוניים שהתגלו בקרבת מקום. | ||
| + | לממצאים הארכיאולוגיים על מדרונות הגבעה המזרחית של פארק ענבה חשיבות רבה להבנת אורח-החיים של תושבי האזור הקדומים בפרקים שונים של ההיסטוריה של גבעות מודיעין. | ||
| + | |||
| + | גילוי בית-הבד וקיומן של גתות מעידות על הגידולים החקלאיים העיקריים ופרנסתם של התושבים הקדומים של גבעות מודיעין – גידולי הזית והגפן, עצירת שמן-זית והפקת יין. הממצא בגבעה המזרחית של מתחם שכונת הציפורים מאפיין את התמונה המצטיירת מאתרים רבים נוספים בגבעות מודיעין בכל הקשור לגידולים חקלאיים אלו ולייצור שמן ויין. | ||
| + | |||
| + | המתחם הביזאנטי באתר הוא משמעותי וטיפוסי להבנת אחד הפרקים המרתקים בתולדות האזור. אחרי חורבן בית-המקדש במאה הראשונה לספירה עבר מרכז הכובד היהודי לשפלת יהודה אשר גבעות מודיעין מהוות חלק ממנה. לאחר כישלון מרד בר-כוכבא במאה השנייה התמעטה האוכלוסייה באזור. במהלך התקופה הביזאנטית ידעו גבעות מודיעין פריחה התיישבותית מחודשת. תרבות גידול גפן-היין באזורנו הגיעה לשיאה, כפי שמעידות מאות הגתות מתקופה זו החצובות בגבעות האזור. במקומות רבים במרחב הגבעות התגלו וממשיכים להתגלות אתרי התיישבות ביזאנטית וביניהם כנסיות ומנזרים. | ||
| + | |||
| + | כך בחורבת שר, ח'רבת חדת, גבעת משואה, מבוא מודיעים, ח'רבת חרמשית ומקומות נוספים. ככל הנראה גם המתחם הביזאנטי בגבעה המזרחית של מתחם הציפורים מייצג מנזר קטן או חווה מתקופה זו. באתר יש ממצא המעיד על פעילות מקומית של עצירת שמן-זית והפקת יין-ענבים, גידול בעלי-חיים במקום (אולי אורווה שבעלי-החיים שגודלו בה שימשו לשינוע השמן והיין מתוצרת המקום) ועדויות לקיומו של מבנה מרכזי עשוי אבני-גזית ומרוצף בפסיפס (יתכן כנסייה), מבנה שחרב בעת קריסת תקרת מערת בית-הבד. | ||
| + | |ExtLinks=http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ChannelArticleNews.aspx?PageID | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 15:44, 2 במרץ 2022
-9999 מ'
תקציר
על רכס שלושת הגבעות שמדרום לפארק ענבה החלה ב-2013 הקמת שכונת הציפורים (קייזר דרום). במזרחה של השכונה המתוכננת ומדרום לאגם פארק ענבה, בולטת גבעה גבוהה וחרוטית ברום 254 מטר (נ"צ 200204/644859) אשר בפסגתה ניתן לצפות בחודשים נובמבר-דצמבר בפריחת נרקיסים. מצפון-מזרח לפסגת הגבעה נמצא מגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה.
במקביל להקמת מגרש החנייה נעשו במקום בשנת 2001 חפירות ארכיאולוגיות בהיקף קטן, בראשות הארכיאולוג אלכסנדר און ז"ל. במהלך חפירות אלו התגלו במקום שרידים שונים, אשר זוהו בעיקרם כבית-חווה אומאיי (התקופה המוסלמית הקדומה), שרידים מהתקופה הביזאנטית ורמזים לשרידים קדומים אף יותר.
לקראת הקמת השכונה המתוכננת, נערכו בשנת 2012 בדיקות וחפירות ארכיאולוגיות בראשות הארכיאולוגית חגית טורגה ברחבי השטח המיועד לשכונה. הגבעה הגבוהה כונתה בפי הארכיאולוגים כגבעה A. בדיקות וחפירות אלו כללו בין השאר עבודה נרחבת יותר באתר בית-החווה האומאיי שכאמור – כבר נחפר בחלקו בשנת 2001. במהלך החפירה ב-2012 התגלה במקום בנוסף מכלול בית-בד שלם מהתקופה הביזאנטית.
סוגיית זיהוי שם האתר הקדום נשארה לא פתורה בשלב זה. במפות ה-PEF, המנדט הבריטי ומדינת ישראל אין במקום זה סימון המרמז על אתר עתיק כלשהו. כאן המקום להעלות, בזהירות רבה, הצעה ספקולטיבית לאזכור אתר בסביבה זו וזיהויו האפשרי בשם אל-אביאר. אתר בשם זה נזכר בכתביו של החוקר הצרפתי הנודע שארל קלרמון-גאנו מסוף המאה התשע-עשרה (כתבים אלו יצאו לאור ככרך מיוחד בסדרת ספרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל המערבית, ה-PEF). קלרמון-גאנו התארח בכפר ביר-מאעין הסמוך (גבעת בריכת-המים ברעות) שם שמע על אתר עתיק בו ניתן לראות סרקופג. למחרת יצא לסיור אל אותו אתר, אל-אביאר, ומשם המשיך אל אום אל-עומדאן. ייתכן שאותו "סרקופג" עליו שמע קלרמון-גאנו ב-'מדאפה', חדר האירוח, של ביר-מאעין לא היה אלא שוקת-האבן שבלטה על-פני השטח על מדרון הגבעה, סמוך למקום בו נחשף ב-2012 בית-הבד. על-אף שחלק מתיאוריו של קלרמון-גאנו מתאימים למקום שלפנינו, קיימות גם אי-התאמות ולפיכך לא ניתן לקבוע דעה מוכחת ומוצקה לטובת הצעת-זיהוי זו ויש להתייחס אליה, כאמור לעיל, כהצעת זיהוי ספקולטיבית.
הרחבה
כאמור, מתחת לקצה המזרחי של בית-החווה האומאיי נתגלו שרידי קירות ממבנים קדומים יותר ומתקנים הכוללים אבוסים ושקתות חצובות. שרידים אלו שייכים למכלול ביזנטי אשר כלל ככל הנראה מספר מבנים, מבנה מרכזי , אורווה, גתות ובית-בד. על-פי חלק מהממצא הקטן במקום (שרידי כלי-חרס ועליהם צלבים, שברי שולחן שיש ועוד) נראה כי יושבי האתר היו נוצרים, דבר המחזק את ההערכה כי מדובר במנזר.
בית-הבד: במהלך העבודות במקום הבחינו החופרים בסלע קטוע בשולי אזור החפירה. בדיקה העלתה כי במקום הייתה מערה שתקרתה אשר התמוטטה קברה וחתמה תחתיה בית-בד ביזאנטי שלם. המערה חולקה לשני אזורים שונים. בחלק המזרחי התגלו אגני-אבן גדולים ואילו החלק המערבי שימש לעצירת השמן. בחלק זה של המערה נמצא משטח-כתישה (מוכר בכינוי "ים") ומתקני הכבישה השונים הכוללים אומנות-אבן, בסיס הבורג (ששימש להנעת קורת בית-הבד) ומשטח הכבישה ולצידו בור-איגום. מתחם בית-הבד נתחם ממערב ומצפון בקירות בנויים.
על-גבי מפולת סלעי תקרת המערה התגלו מפולות נוספות ובהן אבני גזית רבות, ככל הנראה של מבנה מרכזי (כנסייה?) אשר קרס עם התמוטטות תקרת מערת בית-הבד. ייתכן כי רצפת מבנה זה הוא המקור של מעט אבני פסיפס צבעוניים שהתגלו בקרבת מקום. לממצאים הארכיאולוגיים על מדרונות הגבעה המזרחית של פארק ענבה חשיבות רבה להבנת אורח-החיים של תושבי האזור הקדומים בפרקים שונים של ההיסטוריה של גבעות מודיעין.
גילוי בית-הבד וקיומן של גתות מעידות על הגידולים החקלאיים העיקריים ופרנסתם של התושבים הקדומים של גבעות מודיעין – גידולי הזית והגפן, עצירת שמן-זית והפקת יין. הממצא בגבעה המזרחית של מתחם שכונת הציפורים מאפיין את התמונה המצטיירת מאתרים רבים נוספים בגבעות מודיעין בכל הקשור לגידולים חקלאיים אלו ולייצור שמן ויין.
המתחם הביזאנטי באתר הוא משמעותי וטיפוסי להבנת אחד הפרקים המרתקים בתולדות האזור. אחרי חורבן בית-המקדש במאה הראשונה לספירה עבר מרכז הכובד היהודי לשפלת יהודה אשר גבעות מודיעין מהוות חלק ממנה. לאחר כישלון מרד בר-כוכבא במאה השנייה התמעטה האוכלוסייה באזור. במהלך התקופה הביזאנטית ידעו גבעות מודיעין פריחה התיישבותית מחודשת. תרבות גידול גפן-היין באזורנו הגיעה לשיאה, כפי שמעידות מאות הגתות מתקופה זו החצובות בגבעות האזור. במקומות רבים במרחב הגבעות התגלו וממשיכים להתגלות אתרי התיישבות ביזאנטית וביניהם כנסיות ומנזרים.
כך בחורבת שר, ח'רבת חדת, גבעת משואה, מבוא מודיעים, ח'רבת חרמשית ומקומות נוספים. ככל הנראה גם המתחם הביזאנטי בגבעה המזרחית של מתחם הציפורים מייצג מנזר קטן או חווה מתקופה זו. באתר יש ממצא המעיד על פעילות מקומית של עצירת שמן-זית והפקת יין-ענבים, גידול בעלי-חיים במקום (אולי אורווה שבעלי-החיים שגודלו בה שימשו לשינוע השמן והיין מתוצרת המקום) ועדויות לקיומו של מבנה מרכזי עשוי אבני-גזית ומרוצף בפסיפס (יתכן כנסייה), מבנה שחרב בעת קריסת תקרת מערת בית-הבד.
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Marikriber, מריליוס, Bobijin, איתןלב, David1969
תאריך עדכון: 3/2/2022 15:44:10
קישורים חיצוניים
http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ChannelArticleNews.aspx?PageID
