טחנת ‏קמח

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 20:58, 3 בנובמבר 2020 (הצגת מקור) ישראל זיסק (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 12:32, 6 במאי 2022 (הצגת מקור) Tomermozes (שיחה | תרומות) (שם:טחנת ‏קמח. תיאור:שרידי הארובה של טחנת קמח על נחל ציפורי)
(6 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=34.71301638077053	+	|Lon=35.257646835419
-	|Lat=31.6983505360483	+	|Lat=32.742959761163
-	|Height=51	+	|Height=181
-	|MeasuredByGPS=No	+	|MeasuredByGPS=Yes
-	|Name=מועצה אזורית שפיר	+	|Name=טחנת ‏קמח
-	|Description=בס"ד,	+	|Description=שרידי הארובה של טחנת קמח על נחל ציפורי
-	שבעים שנה למועצה שפיר.	+	|images=2021-03-30T16_09_35.754484851997.jpg,2022-05-06T15_36_56.827221602706.jpg
-	מאת: ישראל זיסק.	+	|Accessibility=
-	"שפיר"- מועצה אזורית חדשה".	+	|PointType=חקלאות עתיקה
-	(עיתון "הבוקר",17.9.1950).	+	|Contributors=ישראל זיסק, Explorer1, Tomermozes
-	מזל טוב.	+	|csrc=mobile
-	שבעים שנה מלאו למועצה אזורית שפיר.	+	|LastUpdate=5/6/2022 12:32:17
-	עם עלייתם להתיישבות של משואות יצחק, עין צורים, שפיר וזרחיה,	+	|WinId=637527063801596325
-	רצונם היה תחילה להצטרף למועצה אזורית באר טוביה השכנה.	+
-	תשובתם של באר טוביה היתה שלילית, שאין הם מעוניינים בצרוף ישובים דתיים.	+
-	מכאן צמח הרעיון להקים מועצה אזורית עבור גוש הישובים הדתיים השכנים.	+
-	כעבור זמן קצר הצטרפו מספר מושבים נוספים: קוממיות,זבדיאל,רווחה ועוד.	+
-	לראש המועצה הראשון התמנה אהרון מאיר ז"ל ממשואות יצחק.	+
-	משרד המועצה בשנותיה הראשונות שכן במשק, באזור שכיום סככת בית האריזה החדש: "פרי דגנים".	+
-	המבנה  היה צריף עם פרוזדור וכמה חדרים.	+
-	כעבור שנים, המשרד עבר למרכז שפירא למבנה בסמוך לבית הספר היסודי,	+
-	מקום שם היה בעבר גם מרכז יום לקשיש של המועצה, בניהולו של שלמה רימון.	+
-	הקמת בית הספר שפיר:	+
-	בשנת תשי"ב-1952 הוקם בית הספר "שפיר".	+
-	מושקה מספר:	+
-	"בית הספר האזורי בשפיר היה בבחינת מהפיכה. עד לאותו זמן למדו הילדים כל אחד כל אחד	+
-	בישובו. הרעיון להקים בית ספר משותף לילדי ותיקים ועולים היה רעיון שלי. לאחר מאמצים, פגישות	+
-	עם הורים, ואסיפות חברים, הצלחתי לשכנע את חברינו במשק משואות יצחק, הן את החברים	+
-	העולים החדשים ממזרח אירופה (הונגריה וצ'כיה) במושב שפיר והן את החברים העולים החדשים	+
-	בזרחיה, רובם ככולם עולים מפרס. החששות היו מרובים, כל אחד מן הישובים חשש שמא יבולע	+
-	לילדיו ולא יקבלו את המגיע להם ברמה חינוכית".	+
-	מרכז שפירא- מרכז אזורי ראשון מסוגו:	+
-	מושקה מספר על הרעיון מאחורי הקמת מרכז שפירא בשנת תשי"ח-1958:	+
-	"סיפורו של מרכז שפירא הינו מורכב.	+
-	עם תחילת עליית הישובים על הקרקע בשנת תש"ט-1949, כאשר משואות יצחק עין צורים ומושב שפיר	+
-	עלו על הקרקע, היה הכפר סוואפיר עדיין בחורבנו על הגבעה הנטושה בין משואות יצחק לעין צורים.	+
-	בעת כניסתי לתפקיד ראש המועצה החלטתי להקים במקום את בית הספר האזורי המשותף.	+
-	בזמנו הייתה זאת החלטה משותפת עם המחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ומשרד החינוך.	+
-	באותו זמן היה מקובל להקים בתי ספר אזוריים ללא מוסדות נוספים  באותו מקום.	+
-	הסוכנות הקימה בזמנו בכל מושב עולים חמשה בתים עבור בעלי מקצוע (מורים, רופא, אחות, מנהל צרכניה וכו').	+
-	אני הצעתי הצעה מהפכנית. במקום להקים את חמשת הבתים בכל אחד מהישובים הסמוכים,	+
-	להקים בתים אלה ליד בית הספר ובכך להחיות את המרכז, לא רק עבור קיום בית ספר כי אם תחילתו של מרכז אזורי חי.	+
-	קבלתי לכך את אישור המוסדות והיינו המרכז האזורי הראשון החי שליד בית הספר מוקם מרכז מגורים.	+
-	בתחילתו בנו המוסדות עשרים בתים ראשונים (ארבעה ישובים – משואות יצחק, עין צורים, שפיר וזרחיה, חמישה בתים ובסך הכל עשרים בתים).	+
-	מרכז קהילתי נוסף הוקם בדרום המועצה היה אבן שמואל,	+
-	אשר הוקם בשנת תשט"ז-1956.	+
-	בישוב קיימים מוסדות חינוך רבים	+
-	בין השאר: אולפנת אבן שמואל,	+
-	אשר היא בין האולפנות המובילות והמצטיינות בארץ.	+
-	מושקה:	+
-	"זו הייתה תשובה על כך שהקימו את הישיבה התיכונית לבנים ב"אור עציון"	+
-	שבמרכז שפירא וקבעו מראש שהמוסד התיכוני לבנות יוקם באבן שמואל".	+
-	המועצה מחולקת לשלושה גושי התיישבות:	+
-	הגוש הצפוני:	+
-	משואות יצחק, מרכז שפירא, שפיר, עין צורים וזרחיה.	+
-	הגוש הצפוני לומד בבית הספר שפיר.	+
-	גוש המרכז:	+
-	רווחה, אלומה, קוממיות, זבדיאל.	+
-	הגוש הדרומי:	+
-	אבן שמואל, איתן, עוזה, שלווה, ונועם.	+
-	גושי המרכז והדרומי לומדים ברובם באבן שמואל.	+
-	אלומה וקוממיות לומדים במוסדות שלהם.	+
-	ואלה שמות ישובי המועצה:	+
-	אבן שמואל:	+
-	        אבן שמואל: על שם הנדיב שמואל ברונפמן מקנדה.	+
-	        שם קודם: "אומן"	+
-	        נוסד: בשנת תשט"ז-1956 כיישוב קהילתי.	+
-	        מספר תושבים: כ-1,332(כולל שכונת ההרחבה).	+
-	מושב איתן:	+
-	מקור השם: "וְיִגַּל כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן "(עמוס ה'-כ"ד)	+
-	שמות קודמים : עוזה ג', לכיש  9.	+
-	נוסד: בשנת תשט"ו- 1955.	+
-	מס תושבים: כ-504.	+
-	אלומה:	+
-	פירוש השם אלומה: צרור שיבולים והוא מבטא את האופי החקלאי של האזור.	+
-	מקור השם: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי,	+
-	וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי".(בראשית פרק ל"ז-ז)	+
-	שם קודם: חזון יחזקאל.	+
-	נוסד: בשנת תשכ"ה-1965	+
-	מס' תושבים: כ-513.	+
-	זבדיאל:	+
-	פירוש השם זבדיאל: מתנת אל	+
-	מקור השם:  "וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב". (בראשית ל' כ')	+
-	שם קודם: גשרון.	+
-	נוסד: בשנת תש"י-1950.	+
-	מספר תושבים: כ-555.	+
-	זרחיה:	+
-	פירוש השם זרחיה: אור האל.	+
-	מקור השם: "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיע,ַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם". (ישעיהו, נ"ח, י')	+
-	נוסד: בשנת תש"י- 1950 על ידי יוצאי פרס איראן	+
-	מספר תושבים: כ- 757.	+
-	מרכז שפירא:	+
-	פירוש השם מרכז שפירא: לזכרו של השר חיים משה שפירא ז"ל, ממנהיגי הציונות הדתית.	+
-	שם קודם: דגנים (על שמה של החווה החקלאית אשר הייתה באזור בשנות החמישים).	+
-	נוסד: בשנת תשי"ח-1958.	+
-	בשנת תשנ"ו-1995 הוקמה שכונת "אחוזת אתרוג".	+
-	מספר תושבים: כ-2183.	+
-	משואות יצחק:	+
-	מקור השם: על-שם הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג זצ"ל, מי  שהיה הרב הראשי לישראל בתקופת השואה והקמת המדינה.	+
-	נוסד: הוקמה לראשונה בגוש עציון בשנת תש"ו(1945) ובפעם השניה באדמת סואפיר בשנת תש"ט(1949).	+
-	מספר תושבים: 693.	+
-	נועם:	+
-	מקור השם: סמלי, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג', יז')	+
-	שמות קודמים: לכיש 14	+
-	נוסד: בשנת תשט"ט-1955 על-ידי עולים ממרוקו.	+
-	מספר תושבים: כ-448.	+
-	עוזה:	+
-	מקור השם: לקוח מספר תהילים: "צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (ס"ח, כ"ט).	+
-	פסוק זה מתאר חגיגות ושימחת ניצחון בישראל לאחר מלחמה.	+
-	שמות קודמים: פלוג'ה 4 , א'.	+
-	נוסד: תשי"א- 1950 על ידי עולים מלוב.	+
-	מספר תושבים: כ-505.	+
-	בשנת תשי"ד-1954, הוקמה העיר קרית גת	+
-	על אדמות מושב עוזה.	+
-	עין צורים:	+
-	פירוש השם עין צורים: מעין הנובע מתוך הסלעים.	+
-	נוסד: הוקמה לראשונה בגוש עציון בשנת תש"ז- 1946, בפעם השנייה באדמת סואפיר בשנת תש"ט- 1949.	+
-	מספר תושבים: כ-775.	+
-	קוממיות:	+
-	פירוש השם קוממיות: עצמאות, ריבונות.	+
-	מקור השם: "אֲנִי השם אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". (ויקרא, פרק כו, פסוק יג)	+
-	נוסד: תש"י-1950 על ידי צעירי אגודת ישראל.	+
-	מספר תושבים: כ-470.	+
-	רווחה:	+
-	מקור השם: סמלי, המבטא את תחושת הרווחה לאחר הדיפת הפולש המצרי מחזית נגבה.	+
-	שם קודם: זבדיאל ב'.	+
-	נוסד: תשי"ג-1953 על ידי עולים מכורדיסטן ועיראק.	+
-	מספר תושבים: כ-577.	+
-	שלווה:	+
-	מקור השם: "יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ." (תהילים, קכ"ב, ז')	+
-	שם קודם: אחוזם ב'.	+
-	נוסד: בשנת תשי"ב- 1952 על ידי יוצאי לוב וטוניס.	+
-	מספר תושבים: כ-479.	+
-	שפיר:	+
-	מקור השם: קרוי על שם יישוב מקראי המוזכר בתנ"ך: "עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר" (מיכה א', יא'), שמה הערבי: 'סואפיר שרקיה'.	+
-	נוסד: בשנת תש"ט- 1949 על-ידי יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה	+
-	מספר תושבים: כ-910.	+
-	ישוב נוסף שהיה והתפרק:	+
-	מושב כרמון:	+
-	ישוב שהיה מדרום מזרח לצומת "הודיה" וצפונית מערבית לקיבוץ נגבה, בקצה גבול המערבי של המועצה האזורית שפיר.	+
-	הוקם למחרת יום הכיפורים תשי"ג(1952).	+
-	את המושב איכלסו כחמישים משפחות של עולים מבוגרים מרומניה כבני חמישים ומעלה.	+
-	מצבו הכלכלי של הישוב היה קשה.	+
-	התושבים התפרנסו מהכרמים שנשארו מתקופת	+
-	הכפר הערבי ג'וליס לשעבר.	+
-	ובשנת תשכ"א-1961 הסוכנות היהודית	+
-	החליטה לפרק את הישוב את הישוב	+
-	ולפזר את התושבים ברחבי הארץ.	+
-		+
-	להלן שמות ראשי המועצה לדורותיהם:	+
-	אהרון מאיר: תשי"א (1950)-תשי"ב(1952).	+
-	משה מושקוביץ: תשי"ב(1952)-תשמ"א(1981).	+
-	משה אברהמי: תשמ"א(1981)-תשנ"ד(1994).	+
-	עמוס שמעון מגידיש: תשנ"ד(1994)-תשס"ב(2002).	+
-	אשר אברג'ל: תשס"ב(2002)-תשע"ח(2018).	+
-	אדיר נעמן: ראש המועצה הנוכחי, מכהן משנת תשע"ט(2018).	+
-	לצערנו, אהרון מאיר ועמוס שמעון מגידיש הלכו לעולמם.	+
-	יהי זכרם ברוך.	+
-	במשך 46 שנים היה הרב בנימין אביעד זצ"ל רבה של המועצה.	+
-	בימי החול היה הרב אביעד זצ"ל עובר בין מושבי האזור	+
-	רכוב על ווספה ומשום כך זכה לכינוי "הרב על הווספה" וכן לכינוי "הרב הנודד".	+
-		+
-	במבט לאחור של שבעים שנה למועצה,	+
-	מושקה אומר שמדובר בהישג גדול מאד	+
-	של מועצה המבוססת על תורה ומצוות.	+
-	לא רק שכנות של ישובים,	+
-	אלא שותפות ביניהם.	+
-		+
-	|images=מועצה אזורית שפיר.jpg,	+
-	|Accessibility=הכל	+
-	|PointType=אחר	+
-	|Contributors=ישראל זיסק	+
-	|csrc=IZ15	+
-	|LastUpdate=11/3/2020 20:58:59	+
-	|WinId=637400339397257860	+
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 12:32, 6 במאי 2022

35.257646835419

32.742959761163Yes   181 מ'

תקציר

שרידי הארובה של טחנת קמח על נחל ציפורי

הרחבה

סיווג: חקלאות עתיקה
נגישות:
מקור:ישראל זיסק, Explorer1, Tomermozes
תאריך עדכון: 5/6/2022 12:32:17

קישורים חיצוניים

2021-03-30T16_09_35.754484851997.jpg, 2022-05-06T15_36_56.827221602706.jpg
{{{Csrc}}}
637527063801596325