אתר הספלולים של נייג'ל
מתוך עמוד ענן
| שורה 11: | שורה 11: | ||
[ מתוך ההקדמה למפת ראש-חורשה, סקר ארכיאולוגי לישראל]: | [ מתוך ההקדמה למפת ראש-חורשה, סקר ארכיאולוגי לישראל]: | ||
בשנת 1988 ערך גורינג-מוריס חפירה באתר, שהשתרע על שטח של 9 מ"ר והתמקד במעלה המדרון עליו נמצאו הממצאים בסקר המקדים. במהלך החפירה נחשפה רצפת טיח, המהווה את העדות הראשונה לשימוש בטיח לצרכים אדריכליים בנגב (גורינג-מוריס תשמ"ט: 93; גורינג-מוריס תש"ן: 26), וכן נתגלו 138 חתיכות פחם, אשר בדיקתן אפשרה לתארך את האתר לתקופה הנאטופית המאוחרת (Goring-Morris 1999:39, 42). באתר וסמוך לו נמצאו כ-200-150 ספלולים מהתקופה הנאטופית, שנחצבו בסלע וחלקם הגיעו לעומק של 0.5 מ' ויותר. מרבית הספלולים נתגלו בשטח האתר, אם כי נתגלו גם ריכוזי ספלולים קטנים במרחק 150-75 מ' ממזרח לאתר. כן נמצאו במהלך החפירה כלים מצור, מאבן ומבזלת, ביניהם אבן כתישה מגיר שעליה כתמי אוכרה (גורינג-מוריס תשמ"ט:95; Goring-Morris 1999:42). המכלול הליתי כלל סהרונים, מגרדים, נקרים, כלים משוננים ולהבי מגל, ביניהם כלים ספורים עשויים מעצמות בעלי-חיים (גורינג-מוריס תשמ"ט: 95; Goring-Morris 1999:43, 48). כן נתגלו עצמות בעלי-חיים, בעיקר עצמות גזלות, ושברי עצמות של יונקים קטנים. כמו כן נמצאו שן כריש, חמישה קשקשי דגים זעירים ומאובנים ומאתיים קונכיות ימיות, ממינים הנפוצים באתרים נאטופיים מאוחרים בנגב. חלק מהקונכיות היו מחוררות וניכר כי שימשו כחרוזים, נוסף על חרוזי הקלצית שנמצאו באתר (Goring-Morris 1999:43-44, 63). ממצאים ימיים אלה מעידים כי תושבי האתר קיימו קשרים עם קבוצה אשר ישבה סמוך לים התיכון, או בסבירות נמוכה – סמוך לים סוף (Goring-Morris 1999:56). בהסתמך על הממצא מהאתר, הציע גורינג-מוריס כי האתר יושב בעונות הסתיו והחורף, בין אוקטובר למרץ. להנחתו, עסקו תושבי המקום בציד בעלי-חיים, בעיקר גזלות בוגרות, כעדות העצמות שנתגלו באתר. כן עסקו תושבי האתר בעיבוד חומרים צמחיים, באמצעות הספלולים הרבים שנמצאו באתר וסביבתו. נוכחות להבי מגל בודדים יכולה לרמז על התיישבות במקום אף באביב, אם כי אין כל ודאות שהכלים אכן שימשו לקציר דגנים וייתכן ושימשו, לחלופין, לחיתוך עשב יבש לצרכי בנייה וצרכים אחרים (Goring-Morris 1999:56). | בשנת 1988 ערך גורינג-מוריס חפירה באתר, שהשתרע על שטח של 9 מ"ר והתמקד במעלה המדרון עליו נמצאו הממצאים בסקר המקדים. במהלך החפירה נחשפה רצפת טיח, המהווה את העדות הראשונה לשימוש בטיח לצרכים אדריכליים בנגב (גורינג-מוריס תשמ"ט: 93; גורינג-מוריס תש"ן: 26), וכן נתגלו 138 חתיכות פחם, אשר בדיקתן אפשרה לתארך את האתר לתקופה הנאטופית המאוחרת (Goring-Morris 1999:39, 42). באתר וסמוך לו נמצאו כ-200-150 ספלולים מהתקופה הנאטופית, שנחצבו בסלע וחלקם הגיעו לעומק של 0.5 מ' ויותר. מרבית הספלולים נתגלו בשטח האתר, אם כי נתגלו גם ריכוזי ספלולים קטנים במרחק 150-75 מ' ממזרח לאתר. כן נמצאו במהלך החפירה כלים מצור, מאבן ומבזלת, ביניהם אבן כתישה מגיר שעליה כתמי אוכרה (גורינג-מוריס תשמ"ט:95; Goring-Morris 1999:42). המכלול הליתי כלל סהרונים, מגרדים, נקרים, כלים משוננים ולהבי מגל, ביניהם כלים ספורים עשויים מעצמות בעלי-חיים (גורינג-מוריס תשמ"ט: 95; Goring-Morris 1999:43, 48). כן נתגלו עצמות בעלי-חיים, בעיקר עצמות גזלות, ושברי עצמות של יונקים קטנים. כמו כן נמצאו שן כריש, חמישה קשקשי דגים זעירים ומאובנים ומאתיים קונכיות ימיות, ממינים הנפוצים באתרים נאטופיים מאוחרים בנגב. חלק מהקונכיות היו מחוררות וניכר כי שימשו כחרוזים, נוסף על חרוזי הקלצית שנמצאו באתר (Goring-Morris 1999:43-44, 63). ממצאים ימיים אלה מעידים כי תושבי האתר קיימו קשרים עם קבוצה אשר ישבה סמוך לים התיכון, או בסבירות נמוכה – סמוך לים סוף (Goring-Morris 1999:56). בהסתמך על הממצא מהאתר, הציע גורינג-מוריס כי האתר יושב בעונות הסתיו והחורף, בין אוקטובר למרץ. להנחתו, עסקו תושבי המקום בציד בעלי-חיים, בעיקר גזלות בוגרות, כעדות העצמות שנתגלו באתר. כן עסקו תושבי האתר בעיבוד חומרים צמחיים, באמצעות הספלולים הרבים שנמצאו באתר וסביבתו. נוכחות להבי מגל בודדים יכולה לרמז על התיישבות במקום אף באביב, אם כי אין כל ודאות שהכלים אכן שימשו לקציר דגנים וייתכן ושימשו, לחלופין, לחיתוך עשב יבש לצרכי בנייה וצרכים אחרים (Goring-Morris 1999:56). | ||
| - | הצומח במקום נסקר בשנת 1987 בטיול עם נייגל לראש חורשה: | + | הצומח במקום נסקר בשנת 1987 בטיול עם נייגל לראש חורשה: שולטת במדרון חברת לענת המדבר ואשליל הנגב מלווה על ידי מוריקה מבריקה, שמשון הנגב ושמשון הדור וכן צמחים רליקטים של הצמחיה הערבתית גבוהה אשר שרדה בהר-הנגב מתקופת עבר אקלימית יותר גשומה אך הרבה יותר קרה (צומח טרגקנטי סו-אלפיני יובשני). |
| - | + | אורי ברוך מצא באתר ג.א. של אורן(הגיוני א.ירושלים) אך "התעקש" לקבוע כי מקורו תרבותי. נ.גורינג-מוריס חושב שהוא טבעי - עובדה שתגרום למהפכה במחשבה המדעית אודות הצומח בתקופה[ לא כך כך אם נזכור את נתוני הדוק. של א.ברוך מאזור דרום יהודה). | |
| - | במדרון חברת אשליל הנגב ושמשון הנגב כאשר מלווים אותם: לענת המדבר, שמשון הדור, ובסלעים: נוציץ המדבר, בן-חרצית נגבי ודרדר דמשקאי. | + | במדרון כיום(2019)חברת אשליל הנגב ושמשון הנגב כאשר מלווים אותם: לענת המדבר, שמשון הדור, ובסלעים: נוציץ המדבר, בן-חרצית נגבי ודרדר דמשקאי. |
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
| - | |||
|Contributors=אבי שמידע | |Contributors=אבי שמידע | ||
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/8/2022 06:16:28 |
|WinId=636979925704498070 | |WinId=636979925704498070 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:16, 8 במאי 2022
934 מ'
תקציר
[[Description::אתר פרהיסטורי יוצא דופן בעושרו בו גילה נייגל גורינג-מוריס 175 ספלולים בני התרבות הנטופית מאוחרת. האתר נמצא במפנה מזרחי של שכבת דרגשי סלע גיר קשה בנחל ללא שם (אנו מציעים לקרוא לו "נחל ספלולים") היורד מהפסגה המזרחית של הר-רומם (נ.ג. 1003). במקום ניתן לראות שקעים מעגליים חצובים בסלע הקרויים ספלולים ועשרות מיקרוליטים במדרון צפ.מזרחי על מדף משטחי סלעים. על פי מפת סקר ארכיאולוגי 202 הר-רמון, זהו כנראה המקום של אתר הספלולים. במפת הסקר נכתב על אתר מס. XXX :
בשנת 1981 ערך גורינג-מוריס סקר חרום באזור הר חריף, במהלכו גילה, סמוך לראש חורשה אתר נאטופי - 'ספלולים' (נ"צ 1092/9918). האתר, הממוקם על הגדה הדרומית של וואדי קטן ורחב, השתמר בצורה טובה יחסית וכלל שרידי טראסות מאוחרות, כפי הנראה פרוטו-היסטוריות או ביזנטיות, וכן כלים, ספלולים ומשטחי טחינה מהתקופה הנאטופית, שהיו פזורים על-פני שטח של 150 מ"ר לפחות (גורינג-מוריס תשמ"ט: 94; גורינג-מוריס תש"ן: 26; Goring-Morris 1999:36, 40). [ מתוך ההקדמה למפת ראש-חורשה, סקר ארכיאולוגי לישראל]: בשנת 1988 ערך גורינג-מוריס חפירה באתר, שהשתרע על שטח של 9 מ"ר והתמקד במעלה המדרון עליו נמצאו הממצאים בסקר המקדים. במהלך החפירה נחשפה רצפת טיח, המהווה את העדות הראשונה לשימוש בטיח לצרכים אדריכליים בנגב (גורינג-מוריס תשמ"ט: 93; גורינג-מוריס תש"ן: 26), וכן נתגלו 138 חתיכות פחם, אשר בדיקתן אפשרה לתארך את האתר לתקופה הנאטופית המאוחרת (Goring-Morris 1999:39, 42). באתר וסמוך לו נמצאו כ-200-150 ספלולים מהתקופה הנאטופית, שנחצבו בסלע וחלקם הגיעו לעומק של 0.5 מ' ויותר. מרבית הספלולים נתגלו בשטח האתר, אם כי נתגלו גם ריכוזי ספלולים קטנים במרחק 150-75 מ' ממזרח לאתר. כן נמצאו במהלך החפירה כלים מצור, מאבן ומבזלת, ביניהם אבן כתישה מגיר שעליה כתמי אוכרה (גורינג-מוריס תשמ"ט:95; Goring-Morris 1999:42). המכלול הליתי כלל סהרונים, מגרדים, נקרים, כלים משוננים ולהבי מגל, ביניהם כלים ספורים עשויים מעצמות בעלי-חיים (גורינג-מוריס תשמ"ט: 95; Goring-Morris 1999:43, 48). כן נתגלו עצמות בעלי-חיים, בעיקר עצמות גזלות, ושברי עצמות של יונקים קטנים. כמו כן נמצאו שן כריש, חמישה קשקשי דגים זעירים ומאובנים ומאתיים קונכיות ימיות, ממינים הנפוצים באתרים נאטופיים מאוחרים בנגב. חלק מהקונכיות היו מחוררות וניכר כי שימשו כחרוזים, נוסף על חרוזי הקלצית שנמצאו באתר (Goring-Morris 1999:43-44, 63). ממצאים ימיים אלה מעידים כי תושבי האתר קיימו קשרים עם קבוצה אשר ישבה סמוך לים התיכון, או בסבירות נמוכה – סמוך לים סוף (Goring-Morris 1999:56). בהסתמך על הממצא מהאתר, הציע גורינג-מוריס כי האתר יושב בעונות הסתיו והחורף, בין אוקטובר למרץ. להנחתו, עסקו תושבי המקום בציד בעלי-חיים, בעיקר גזלות בוגרות, כעדות העצמות שנתגלו באתר. כן עסקו תושבי האתר בעיבוד חומרים צמחיים, באמצעות הספלולים הרבים שנמצאו באתר וסביבתו. נוכחות להבי מגל בודדים יכולה לרמז על התיישבות במקום אף באביב, אם כי אין כל ודאות שהכלים אכן שימשו לקציר דגנים וייתכן ושימשו, לחלופין, לחיתוך עשב יבש לצרכי בנייה וצרכים אחרים (Goring-Morris 1999:56). הצומח במקום נסקר בשנת 1987 בטיול עם נייגל לראש חורשה: שולטת במדרון חברת לענת המדבר ואשליל הנגב מלווה על ידי מוריקה מבריקה, שמשון הנגב ושמשון הדור וכן צמחים רליקטים של הצמחיה הערבתית גבוהה אשר שרדה בהר-הנגב מתקופת עבר אקלימית יותר גשומה אך הרבה יותר קרה (צומח טרגקנטי סו-אלפיני יובשני).
אורי ברוך מצא באתר ג.א. של אורן(הגיוני א.ירושלים) אך "התעקש" לקבוע כי מקורו תרבותי. נ.גורינג-מוריס חושב שהוא טבעי - עובדה שתגרום למהפכה במחשבה המדעית אודות הצומח בתקופה[ לא כך כך אם נזכור את נתוני הדוק. של א.ברוך מאזור דרום יהודה).
במדרון כיום(2019)חברת אשליל הנגב ושמשון הנגב כאשר מלווים אותם: לענת המדבר, שמשון הדור, ובסלעים: נוציץ המדבר, בן-חרצית נגבי ודרדר דמשקאי.]]
הרחבה
סיווג:
נגישות: ברגל
מקור:אבי שמידע
תאריך עדכון: 5/8/2022 06:16:28
קישורים חיצוניים
[[קטגוריה:{{{PointType}}}]]
