קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל
מתוך עמוד ענן
(שם:קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל. תיאור:ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לת) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.832822373575 | |Lat=31.832822373575 | ||
|Height=867 | |Height=867 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=No |
|Name=קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל | |Name=קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל | ||
|Description=ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כט). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמואל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים. | |Description=ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כט). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמואל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כמו כן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360 מעלות עד הים במערב, הכנוב בדרום וקו חרשה בעל חצור בצפון. | כמו כן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360 מעלות עד הים במערב, הכנוב בדרום וקו חרשה בעל חצור בצפון. | ||
|images=2015.02.28-232246.151.android.jpg,2020-06-13T14_45_05.01480693932.jpg,2021-05-16T14_25_54.701575285156.jpg,2021-05-16T14_26_29.979391149309.jpg,2021-05-16T14_26_49.777153294359.jpg,2021-05-16T14_27_49.834867658363.jpg,2021-05-16T14_28_05.780494304910.jpg | |images=2015.02.28-232246.151.android.jpg,2020-06-13T14_45_05.01480693932.jpg,2021-05-16T14_25_54.701575285156.jpg,2021-05-16T14_26_29.979391149309.jpg,2021-05-16T14_26_49.777153294359.jpg,2021-05-16T14_27_49.834867658363.jpg,2021-05-16T14_28_05.780494304910.jpg | ||
| - | |||
|PointType=מבנה | |PointType=מבנה | ||
| - | |Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש, Yair z54, Eitamkrem, בני 2016, Alik36, איש חיפה | + | |Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש, Yair z54, Eitamkrem, בני 2016, Alik36, איש חיפה, צוות08 |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate=5/ | + | |LastUpdate=5/21/2022 13:44:04 |
|WinId=633171912994764122 | |WinId=633171912994764122 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| + | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 13:44, 21 במאי 2022
867 מ'
תקציר
ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כט). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמואל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". יש המזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך ונאלצו לשפץ את המקום. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות ובליל הסדר (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים) וזאת לאחר ששימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים.
במקום ישנם שרידים חפורים חלקית של עיר צלבנית גדולה ובה נחשף רחוב שלם הכולל בתים ומבני מסחר וגם אורוות, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה. חפירות החל משנת 1998 בראשות הארכיאולוג בני הראבן. מימצאים החל מתקופת הברזל, מאה שמינית לפני הספירה, דרך התקופה הפרסית, ההלנטסית\חשמונאית, הרומאית, מבנה הכנסיה שבראש האתר הוקם בתקופה הצלבנית, נכבש והוסב למסגד ע"י הממלוכים. היום בקומת הקרקע מסגד, ובצד הצפוני ירידה למפלס תת-קרקעי למקום המסומן כקבר שמואל ומחולק לעזרת גברים\נשים.
כמו כן ישנו המבנה הגדול שבתוכו המסגד וציון הקבר של הנביא, מגג המבנה נשקף נוף מדהים 360 מעלות עד הים במערב, הכנוב בדרום וקו חרשה בעל חצור בצפון.
הרחבה
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש, Yair z54, Eitamkrem, בני 2016, Alik36, איש חיפה, צוות08
תאריך עדכון: 5/21/2022 13:44:04
קישורים חיצוניים
