חאן שער הגיא (חאן באב אל וואד)
מתוך עמוד ענן
| (11 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.024199485779 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.814608568783 |
| - | |Height= | + | |Height=-9999 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חאן שער הגיא (חאן באב אל וואד) | |Name=חאן שער הגיא (חאן באב אל וואד) | ||
| - | |Description=הוקם כמלון דרכים ונקודת חנייה ע"י מושל ירושלים בשנת 1869, עם סיום סלילת הדרך בין יפו לירושלים. דרך זו נסללה לכבודו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שהגיע מיפו לעיר ירושלים, לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ במצרים. | + | |Description=הוקם כמלון דרכים ונקודת חנייה ע"י מושל ירושלים בשנת 1869, עם סיום סלילת הדרך בין יפו לירושלים ושופץ למתכונתו הנוכחית הגדולה ב1873. מעליו בית של ערבי מבית מחסיר שעיבד אדמות סמוכות. דרך זו נסללה לכבודו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שהגיע מיפו לעיר ירושלים, לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ במצרים. קומת הקרקע נועדה לצרכים המשותפים בו היו בין היתר אורוות, מטבח, חדר אפייה, חצר ובוסתן גדול ואילו הקומה העליונה שימשה ללינה. בנוסף להיותו מלון דרכים שימש החאן גם כתחנה להחלפת סוסים וכן כנקודה בה שולם מס דרכים (דרבייה). הלינה בחאן הייתה בחינם, אך הלנים חויבו לקנות כוס קפה במחיר לא זול בכלל. המבנה נחכר בידי שלוש משפחות יהודיות שגבו מיסים והפרישו למושל אבו-גוש ולעיריית ירושלים: משפחת הרב סלנט ב1869-73, משפחת יצחק רוקח ב1873-78, שלמה ומלכה רוזנטל ב1878-93. החאן ניטש בעקבות פתיחת מסילת הברזל בין יפו לירושלים בשנת 1892. ב1917 נחכר בידי טודרוס ורשבסקי עד מאורעות תרפ"א 1921. הצבא הבריטי הקים במקום קנטינה. |
| - | + | המבנה שבצילום הינו בית משפחת כותנא, שקיבלה קושאן על המתחם. החאן עצמו הינו המבנה הצמוד לכביש 1 מדרומו. | |
| - | קומת הקרקע נועדה לצרכים | + | |LongDescription=ישנם שלושה מבנים במקום. |
| - | |LongDescription= | + | |images=חאןגיא.JPG,מבנהחאן.JPG, |
| - | |Accessibility= | + | |Accessibility=רכב פרטי |
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | | | + | |ExtLinks=http://www.tiuli.com/forum/forum_posts.asp?tid |
| - | | | + | |Contributors=Menyroth, עמית הורן, Marikriber, Dan livne, פאנג, ע.רוטשטיין, יוניאמיר, היסטוריה על המפה |
| - | | | + | |csrc=SZ17 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/23/2022 06:18:42 |
|WinId=633629718151565948 | |WinId=633629718151565948 | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:18, 23 בספטמבר 2022
-9999 מ'
תקציר
הוקם כמלון דרכים ונקודת חנייה ע"י מושל ירושלים בשנת 1869, עם סיום סלילת הדרך בין יפו לירושלים ושופץ למתכונתו הנוכחית הגדולה ב1873. מעליו בית של ערבי מבית מחסיר שעיבד אדמות סמוכות. דרך זו נסללה לכבודו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שהגיע מיפו לעיר ירושלים, לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ במצרים. קומת הקרקע נועדה לצרכים המשותפים בו היו בין היתר אורוות, מטבח, חדר אפייה, חצר ובוסתן גדול ואילו הקומה העליונה שימשה ללינה. בנוסף להיותו מלון דרכים שימש החאן גם כתחנה להחלפת סוסים וכן כנקודה בה שולם מס דרכים (דרבייה). הלינה בחאן הייתה בחינם, אך הלנים חויבו לקנות כוס קפה במחיר לא זול בכלל. המבנה נחכר בידי שלוש משפחות יהודיות שגבו מיסים והפרישו למושל אבו-גוש ולעיריית ירושלים: משפחת הרב סלנט ב1869-73, משפחת יצחק רוקח ב1873-78, שלמה ומלכה רוזנטל ב1878-93. החאן ניטש בעקבות פתיחת מסילת הברזל בין יפו לירושלים בשנת 1892. ב1917 נחכר בידי טודרוס ורשבסקי עד מאורעות תרפ"א 1921. הצבא הבריטי הקים במקום קנטינה.
המבנה שבצילום הינו בית משפחת כותנא, שקיבלה קושאן על המתחם. החאן עצמו הינו המבנה הצמוד לכביש 1 מדרומו.
הרחבה
ישנם שלושה מבנים במקום.
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: רכב פרטי
מקור:Menyroth, עמית הורן, Marikriber, Dan livne, פאנג, ע.רוטשטיין, יוניאמיר, היסטוריה על המפה
תאריך עדכון: 9/23/2022 06:18:42
קישורים חיצוניים
http://www.tiuli.com/forum/forum_posts.asp?tid
