דביר המיקראית - חירבת רבוד
מתוך עמוד ענן
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.014105012482 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.432216146004 |
| - | |Height= | + | |Height=663 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד | |Name=דביר המיקראית - חירבת רבוד | ||
| - | |Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד". | + | |Description=תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד". בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב. למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית. דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור. מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות. כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר. יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה. |
| - | + | |PointType=תל | |
| - | בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב. | + | |Contributors=פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר, Ereman, צוות08 |
| - | + | |csrc=I14 | |
| - | למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית. | + | |LastUpdate=12/3/2022 10:59:18 |
| - | + | |WinId=633735858913599492 | |
| - | דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור. | + | |
| - | + | ||
| - | מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות. | + | |
| - | + | ||
| - | כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס | + | |
| - | + | ||
| - | יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה" | + | |
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | | | + | |images= |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:59, 3 בדצמבר 2022
663 מ'
תקציר
תל ענק (60דונם) בו אותרו שרידי העיר הכנענית/ישראלית דביר המופיעה ביהושע י-י"ב וכן יהושע ט"ו טו ובעוד מקומות, וששמה הקודם היה קרית-ספר ושיהושע כבש אותה: וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש בה לא השאיר שריד". בפסגה יש מיצד רומי, ובצדדים המערבי והצפוני ניתן לראות שלעיר היו שתי חומות והן שרדו די יפה. שער העיר היה כנראה מדרום מערב. למעשה היישוב יושב כבר בתקופה הכלכוליתית, היה קיים כמעט בכל התקופות הכנענית והישראלית, וכן הלניסטית, רומית וביזנטית. דביר מופיעה גם בכתבי אל עמרנה ונראה מהתנ"ך שבתקופה זו ישבו בה ענקים. במקום יש שכבת חורבן ממסע סנחריב מלך אשור. מעניין שבשימור השם הפכו את האותיות. כיום קשה להבחין בשרידים עתיקים רבים בחורבה. והמבנים הנמצאים בעיקר בחלק הצפון מערבי הם מהתקופה הערבית המאוחרת עד העותומנית. על המדרון הצפון מערבי כמה בורות מים, ויפה לראות כיצד משתמשים תושבי המקום בגגות ביתם לקליטת מי גשמים, וצינור היוצא מפינת הגג מעביר את המים אל הבור הסמוך לבית. על הפסגה ניתן להבחין בבסיס מבנה גדול וקדום. ובחפירות שוד שבצעו סביב המקום. במדרון המזרחי שם ניתן למצוא יותר ממצאים עתיקים כמו חרסים מתקופת בית ראשון הפזורים סביב חללים ובורות יכול של דביר הקדומה. בהם גם כן בוצעו חפירות שוד שהורסים למעשה את האתר. יפה לתצפת מן התל את התופעה מרהיבה והמעניינת של ה"מאנדר" או האומגה האדירה שמבצע נחל חברון בבצעו מעקף של הגבעה עליה יושבת "דביר" הנחל מקיף את התל מצפון וחוזר שוב לזרום בתוואי אותו נטש סמוך לעיר מצפון. בהחלט תופעה מעניינת ומרהיבה.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:פלגיעל, עמית הורן, מאיר רוטר, Ereman, צוות08
תאריך עדכון: 12/3/2022 10:59:18
קישורים חיצוניים
