המצדית התורכית של מחלף השבעה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 13:23, 26 ביוני 2022 (הצגת מקור) Aviza (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{Point |Lon=35.44635914093391 |Lat=32.00125946531694 |Height=-236 |MeasuredByGPS=No |Name=מצד קדום מהתקופה הרומית |Description=מצד קדום, חרסים מהתק...) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 13:22, 28 בספטמבר 2023 (הצגת מקור) שמעון כהן (שיחה | תרומות) (שם:המצדית התורכית של מחלף השבעה. תיאור:לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשל) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=35.44635914093391	+	|Lon=34.812430190618
-	|Lat=32.00125946531694	+	|Lat=32.010222136863
-	|Height=-236	+	|Height=34
-	|MeasuredByGPS=No	+	|MeasuredByGPS=Yes
-	|Name=מצד קדום מהתקופה הרומית	+	|Name=המצדית התורכית של מחלף השבעה
-	|Description=מצד קדום, חרסים מהתקופה הרומית. עובי קירות 1.20 מטר בנויים אבני צור גדולות.	+	|Description=לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF  מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו מוחזקת היום על ידי פולש ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי.  על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) –  שמצבה היום כאז.
-	אתר מספר 19 בסקר מדבר יהודה ובקעת יריחו, סקר החירום תשכח.	+	מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה.
		+	|images=מיצדהשבעה.JPG
		+	|Accessibility=
	|PointType=מצודה		|PointType=מצודה
-	|Contributors=Aviza	+	|Contributors=Aviza, שמעון כהן
-	|csrc=SZ19	+	|csrc=mobile
-	|LastUpdate=6/26/2022 13:23:35	+	|LastUpdate=9/28/2023 13:22:06
-	|WinId=637918466159872403	+	|WinId=638315041262431163
	|LongDescription=		|LongDescription=
-	|Accessibility=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
-	|images=
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 13:22, 28 בספטמבר 2023

34.812430190618 32.010222136863Yes   34 מ'

תקציר

לא הרבה מכירים, אך צמוד למחלף הסואן ומאחורי שלט פרסומת רחב, עומדת מצדית תורכית מהמאה ה19 שהשתמרה בשלמותה עד ימינו. המצדית נבנתה ב1851 כאחת משרשרת של 17 תחנות משמר שהוקמו לאורך הדרך מיפו לירושלים (שבאיזור זה עברה על תוואי כביש 44 המוביל לרמלה). הקמתן נועדה להעלות את רמת הביטחון בדרך. על הפרויקט הופקד המהנדס האיטלקי ארמטה פיאורטי שעבד אז בשירות העותמנים בין היתר גם בשיפוץ הר הבית. בכל תחנת משמר שכנו פרשים תורכים חמושים ברובה, שנקראו 'באשי בוזוקי'. מיצדיות אלו פעלו עד 1881 (סימונים שלהן מופיעים במפת PEF מ 1880בעמוד ענן). זו שלפנינו מוחזקת היום על ידי פולש ומשמשת כמשרד. מי שהשתלט על המקום צבע אותה לפני כמה שנים בצבע לבן שמסתיר את הצבע הכורכרי האותנטי. על הקומה השנייה רואים את שיני האבן וחרכים ששימשו לעמדות תצפית וירי. ע"פ ספרו של יהודה זיו, 'רגע של מקום', מ17 התחנות נותרו היום ארבע: ברחוב יפו בירושלים (מצד 2), מצדית "חורבת חרסיס" הממוקמת בכניסה לשער הגיא (מצד 5) , בצלע גבעת לטרון (מצד 7) וזו שכאן במחלף השבעה (16) – שמצבה היום כאז. מול המצדית נמצא בית באר שנבנה באותה תקופה.

הרחבה

סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:Aviza, שמעון כהן
תאריך עדכון: 9/28/2023 13:22:06

קישורים חיצוניים

מיצדהשבעה.JPG
{{{Csrc}}}
638315041262431163