טנטור - דיר טנטורה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{Point |Lon=35.20285606384277 |Lat=31.72897018128748 |Height=799 |MeasuredByGPS=No |Name=טנטור - דיר טנטורה |Description='טנטור' פירושו כובע מחודד, כ...)
 
(5 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.20285606384277
+
|Lon=35.202856063843
-
|Lat=31.72897018128748
+
|Lat=31.728970181288
|Height=799
|Height=799
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
שורה 7: שורה 7:
|Description='טנטור' פירושו כובע מחודד, כינוי למקום בשל הגבעה הבולטת עליה הוא יושב.  
|Description='טנטור' פירושו כובע מחודד, כינוי למקום בשל הגבעה הבולטת עליה הוא יושב.  
-
במקום שרידי מנזר עתיק, כנראה מזמנו של יוסטיניאנוס הראשון (מאה 6), המנציח את הסיפור של מרים שבדרכה לבית לחם ראתה חקלאי בשדה אפונים וביקשה ממנו כמה. הוא התחמק וטען שאלו אל אפונים אלא אבנים ובשל כך נענש וכל אפוניו הפכו לאבנים. בעקבות כך הצליינים שעברו במקום נהגו ללקט מעט מאבני-אפוני המקום, ששימשו כסגולה לריפוי ונמכרו במחיר גבוה בשווקי אירופה.
+
במקום שרידי מנזר עתיק, כנראה מזמנו של יוסטיניאנוס הראשון (מאה 6), המנציח את הסיפור של מרים שבדרכה לבית לחם ראתה חקלאי בשדה אפונים וביקשה ממנו כמה. הוא התחמק וטען שאלו לא אפונים אלא אבנים ובשל כך נענש וכל אפוניו הפכו לאבנים. בעקבות כך הצליינים שעברו במקום נהגו ללקט מעט מאבני-אפוני המקום, ששימשו כסגולה לריפוי ונמכרו במחיר גבוה בשווקי אירופה.
-
ב1868-9 רכש קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים, הרוזן Bernhard Caboga, את האדמות שכונו "שדה יעקב אפרתה" שכללו גם את הגבעה שכונתה "טנטור", בסיוע מסדר אבירי מלטה, סה"כ 130דונם.
+
ב1868-9 רכש קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים, הרוזן Bernhard Caboga, את האדמות שכונו "שדה יעקב אפרתה" שכללו גם את הגבעה שכונתה "טנטור", בסיוע מסדר אבירי האחים ההוספיטלרים של יוחנן הקדוש של האל, סה"כ 130דונם.
-
ב-1877, או לפי גרסה אחרת ב1872, נפתח במקום בית חולים קטן בידי אבירי מלטה. לאחר מותו קבוג'ה נקבר במקום, במגדל שמימין לשער.
+
ב-1877, או לפי גרסה אחרת ב1872, נפתח במקום בית חולים קטן בידי מסדר האחים ההוספיטלרים של יוחנן הקדוש של האל. לאחר מותו קבוג'ה נקבר במקום, במגדל שמימין לשער.
עד 1919 בית החולים הופעל בידי מסדר האחיות של Saint Giuseppe Benedetto Cottolengo, ששמו מעיד על היותו איטלקי, עד שב1919 הם עברו להפעיל את בית החולים האיטלקי, היכן ששוכנים משרדי משרד החינוך ברחוב הנביאים. מאז לא היה בית חולים במקום.
עד 1919 בית החולים הופעל בידי מסדר האחיות של Saint Giuseppe Benedetto Cottolengo, ששמו מעיד על היותו איטלקי, עד שב1919 הם עברו להפעיל את בית החולים האיטלקי, היכן ששוכנים משרדי משרד החינוך ברחוב הנביאים. מאז לא היה בית חולים במקום.
שורה 32: שורה 32:
לתאום ביקור: מייקל 02-6760911. הוא קצת חשדן כלפי מי שרוצה לבקר, קחו בחשבון.
לתאום ביקור: מייקל 02-6760911. הוא קצת חשדן כלפי מי שרוצה לבקר, קחו בחשבון.
 +
 +
 +
עדכון.ובקשת הבהרות.מעבר לכביש בפינת כביש 60 ורחוב הרוזמרין.קיים בית קברות נוצרי יחסית חדש.אך לצערנו העזובה וההזנחה שולטת בו. רוב הקברים הינם של ערבים נוצרים .
 +
אשמח לקבל יותר פרטים על כך, ומדוע לא נעשה דבר לשמור על המקום.כפי שאנחנו מצפים שישמרו על שלנו..
 +
  תודה    אלידע כהן  גילה ירושלים. בשכנות לדיר טנטור המדובר.
|PointType=אתר נוצרי
|PointType=אתר נוצרי
-
|Contributors=עמית הורן
+
|Contributors=עמית הורן, Urijjj, אלידע כהן, יוני דג, ליאו, צוות08
|csrc=IZ14
|csrc=IZ14
-
|LastUpdate=10/3/2013 05:47:52
+
|LastUpdate=10/28/2023 08:14:59
|WinId=635163760734828115
|WinId=635163760734828115
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה אחרונה מתאריך 08:14, 28 באוקטובר 2023

   799 מ'

תקציר

'טנטור' פירושו כובע מחודד, כינוי למקום בשל הגבעה הבולטת עליה הוא יושב.

במקום שרידי מנזר עתיק, כנראה מזמנו של יוסטיניאנוס הראשון (מאה 6), המנציח את הסיפור של מרים שבדרכה לבית לחם ראתה חקלאי בשדה אפונים וביקשה ממנו כמה. הוא התחמק וטען שאלו לא אפונים אלא אבנים ובשל כך נענש וכל אפוניו הפכו לאבנים. בעקבות כך הצליינים שעברו במקום נהגו ללקט מעט מאבני-אפוני המקום, ששימשו כסגולה לריפוי ונמכרו במחיר גבוה בשווקי אירופה.

ב1868-9 רכש קונסול אוסטרו-הונגריה בירושלים, הרוזן Bernhard Caboga, את האדמות שכונו "שדה יעקב אפרתה" שכללו גם את הגבעה שכונתה "טנטור", בסיוע מסדר אבירי האחים ההוספיטלרים של יוחנן הקדוש של האל, סה"כ 130דונם.

ב-1877, או לפי גרסה אחרת ב1872, נפתח במקום בית חולים קטן בידי מסדר האחים ההוספיטלרים של יוחנן הקדוש של האל. לאחר מותו קבוג'ה נקבר במקום, במגדל שמימין לשער.

עד 1919 בית החולים הופעל בידי מסדר האחיות של Saint Giuseppe Benedetto Cottolengo, ששמו מעיד על היותו איטלקי, עד שב1919 הם עברו להפעיל את בית החולים האיטלקי, היכן ששוכנים משרדי משרד החינוך ברחוב הנביאים. מאז לא היה בית חולים במקום.

ברעידת האדמה של 11.7.1927 נפגע מעונו של הנציב העליון, שהיה אז הרברט פלומר, שהיה באוגוסטה ויקטוריה והוגדר כמסוכן לשהיה. מאז ועד שסיים את תפקידו ב1932, הנציב העליון גר כאן, בבית מחניים (שברחוב הנביאים פינת שבטי ישראל, מול בית החולים האיטלקי) ובבית העיריה הירדני שברובע הנוצרי לסירוגין (ארמון הנציב נחנך רק ב1933, שנה לאחר שסיים את תפקידו).

בעקבות ביקור האפיפיור פאולוס ה6 בישראל ב1964 רכש הותיקן את המתחם והחכירו לאוניברסיטת נוטרה-דם במטרה לבנות מוסד לימודי במקום.

ב1972, לאחר הרס מרבית המבנים המקוריים ושימוש באבניהם, נחנך במקום "מכון טנטור" ללימוד תאולוגיה, השייך למוסדות אוניברסיטת שגולת הכותרת שלו היא ספרייתו המונה כ70,000 כותרים והעובדה שחרת על דגלו להיות מוקד לכל זרמי הנצרות במידה שווה, כפי שמתבטא בכך שהמנהל הוא רוסי אורתודוכסי - האב טימותי, בעוד מרבית הצוות הם קתולים והכנסיה בכלל נראית פרוטסטנטית. על קיר אולם הכניסה יש תמונה של המבנה המקורי של בית החולים.

הקולג' נבנה ומתופעל בידי צוות אמריקאי. יש בו מסלול לימוד לחודש אחד ומסלול לשלושה חודשים.

כמו כן במקום לימודים על הארץ, העמים היהודי והערבי וכתבי הקודש של שני העמים, שלצערנו הרב מוטה קשות נגד מדינת ישראל כשם שיפורט להלן.

שער הכניסה מרשים ומעוצב בסגנון קלאסי-מבוצר והוא המבנה השלם הגדול היחיד שנותר מבית החולים. כמו כן מהמקום נוף מרהיב כלפי בית לחם, הרודיון והר חומה.

האדריכל, פראנק מונטנה, קיבל מטדי קולק באותה השנה, את מדליית ירושלים כהוקרה על עבודותיו בעיר.

לצערנו הרב המוסד כיום מתהדר בכך שאסור לחיילי צה"ל להכנס אליו, הוא מארח דרך קבע כנסים ואנשי ארגוני שמאל קיצוני, פרו-פלשתינים ואנרכיסטים, מרבית הקישוטים שרחבי המבנה הם ערביים והצוות טוען שמטרתם לפאר את התרבות הערבית, וכן בחנות המזכרות הקטנה של המוסד יש מגוון ספרים וחוברות העוסקים ב"כיבוש הישראלי" באופן מאד אנטישמי.

לתאום ביקור: מייקל 02-6760911. הוא קצת חשדן כלפי מי שרוצה לבקר, קחו בחשבון.


עדכון.ובקשת הבהרות.מעבר לכביש בפינת כביש 60 ורחוב הרוזמרין.קיים בית קברות נוצרי יחסית חדש.אך לצערנו העזובה וההזנחה שולטת בו. רוב הקברים הינם של ערבים נוצרים . אשמח לקבל יותר פרטים על כך, ומדוע לא נעשה דבר לשמור על המקום.כפי שאנחנו מצפים שישמרו על שלנו..

 תודה     אלידע כהן  גילה ירושלים. בשכנות לדיר טנטור המדובר.



הרחבה



סיווג: אתר נוצרי
נגישות:
מקור:עמית הורן, Urijjj, אלידע כהן, יוני דג, ליאו, צוות08
תאריך עדכון: 10/28/2023 08:14:59

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים