מצד מאגורה
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מצד מאגורה | |Name=מצד מאגורה | ||
| - | |Description=אתר ארכיאולוגי | + | |Description=אתר ארכיאולוגי - מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. לאחרונה נחפר שוב ע"י טלי גיני מרשות העתיקות שטוענת שזהו אתר שבסיסו הוא חשמונאי. |
| + | |||
| + | במקום שרידי מבנה מבוצר ובמרכזו בור מים מרשים מאוד, שמחזיק מים לאחר גשמים. נכון ל25 ל2 2013 הבור מלא מים ועמוק | ||
|LongDescription=האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה. | |LongDescription=האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
|Contributors=Gropp, Yagel345, Tzafrirt1 | |Contributors=Gropp, Yagel345, Tzafrirt1 | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate=10/24/2013 11: | + | |LastUpdate=10/24/2013 11:06:46 |
|WinId=633978681465300112 | |WinId=633978681465300112 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
גרסה מתאריך 11:06, 24 באוקטובר 2013
501 מ'
תקציר
אתר ארכיאולוגי - מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. לאחרונה נחפר שוב ע"י טלי גיני מרשות העתיקות שטוענת שזהו אתר שבסיסו הוא חשמונאי.
במקום שרידי מבנה מבוצר ובמרכזו בור מים מרשים מאוד, שמחזיק מים לאחר גשמים. נכון ל25 ל2 2013 הבור מלא מים ועמוק
הרחבה
האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.
1. השלב הראשון - מבנה גדול (34X40 מטר) שתוארך לתקופת הברזל. 2. השלב השני - מצודה שנבנתה מעל המבנה הקודם (40X22 מטר), אותו תיארכו לתקופה הרומית ויחסו את בנייתו לנבטים. 3. השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שתוארכה לתקופה הביזאנטית. בתקופה זו נחצב גם בור המים מדרום, שהוזן על ידי תעלת מים.
שמו של המצד ניתן לו בשל בור המים מסוג "מאגורה" שנמצא למרגלותיו.
ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, הוביל למסקנה שהשלב השני הוא למעשה מצודה חשמונאית. המכלול הקרמי מאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הממלכה הנבטית. באחד מהמגדלים התגלה חדר רחצה, שמזכיר בתפקודו את חדר הרחצה מארמון התאומים ביריחו, שבנתה שלומציון המלכה.
המצודה כנראה נבנתה לאחר כיבוש עזה על ידי אלכסנדר ינאי, אשר שלט גם בתל ניצנה, על פי מטבעות חשמונאיים וכלים שנתגלו בחפירת האתר. ממצאים אלה מחזקים את הדעה שממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב.
סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:Gropp, Yagel345, Tzafrirt1
תאריך עדכון: 10/24/2013 11:06:46
קישורים חיצוניים
