תל מיקנה.
מתוך עמוד ענן
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=102 | |Height=102 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=תל מיקנה. | + | |Name=תל מיקנה. |
|Description=תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין. | |Description=תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין. | ||
| - | גודל התל 300 דונם וזו העיר הקדומה (ברזל/ברונזה) השנייה בגודלה בארץ (אחרי תל חצור). התל מרובע כמעט לגמרי, באופן מלאכותי. ממצאים מהתל הוצגו בעבר ברבדים והועברו למוזיאון הפלישתים באשדוד. | + | גודל התל 300 דונם וזו העיר הקדומה (ברזל/ברונזה) השנייה בגודלה בארץ (אחרי תל חצור). התל מרובע כמעט לגמרי, בגלל הסוללה שהורמה באופן מלאכותי, גובה התל מעל הסביבה אינו עולה על 10 מ'. ממצאים מהתל הוצגו בעבר ברבדים והועברו למוזיאון הפלישתים באשדוד. |
ב 1996 נמצאהו כתובת מלכותית ובה שמו של "אכיש בן עדה בן יער שר עקרון" שבנה בעיר מקדש לאלה פתגיה, הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל יחד עם כד ובו מטמון תכשיטי ומטילי כסף להתכה, תליון כסף גדול ועליו האלה אשתר. | ב 1996 נמצאהו כתובת מלכותית ובה שמו של "אכיש בן עדה בן יער שר עקרון" שבנה בעיר מקדש לאלה פתגיה, הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל יחד עם כד ובו מטמון תכשיטי ומטילי כסף להתכה, תליון כסף גדול ועליו האלה אשתר. | ||
העיר הפלשתית הייתה מרכז תעשיית שמן זית, בחפירות גילו 117 מתקני הפקה שיכלו לייצר 500 טון שמן זית בשנה) | העיר הפלשתית הייתה מרכז תעשיית שמן זית, בחפירות גילו 117 מתקני הפקה שיכלו לייצר 500 טון שמן זית בשנה) | ||
לצד שלטי הסברים על הממצאים במקום מתקופת הברזל והברונזה (ישראלי וכנעני). מעט האיזורים שנחפרו כוסו וכיום כל ראש התל הוא שדה גדול. | לצד שלטי הסברים על הממצאים במקום מתקופת הברזל והברונזה (ישראלי וכנעני). מעט האיזורים שנחפרו כוסו וכיום כל ראש התל הוא שדה גדול. | ||
| - | מי שזיהה את התל לראשונה כעקרון | + | מי שזיהה את התל לראשונה כעקרון, עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת וזאת בניגוד לדעתם של כל ה"מומחים". היה נתן אידלין מקיבוץ רבדים, שהיה הרוח החיה מאחורי כל החפירה עד הזיהוי המוחלט כעקרון המקראית. |
| + | בנקודה זו נמצא מבנה שילטון- ארמון בסיגנון מיאגרון | ||
|images=2014.10.13-164437.575.android.jpg | |images=2014.10.13-164437.575.android.jpg | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
|Contributors=Oferakrish, עמית הורן, יהושעלביא, יואב 1961, Rtsiones, לייזר שני, ליאו | |Contributors=Oferakrish, עמית הורן, יהושעלביא, יואב 1961, Rtsiones, לייזר שני, ליאו | ||
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate=12/ | + | |LastUpdate=12/20/2023 18:03:11 |
|WinId=633476021899150256 | |WinId=633476021899150256 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:03, 20 בדצמבר 2023
102 מ'
תקציר
תל מקראי המזוהה עם עקרון הפלישתית כאחת מחמשת ערי פלישתים. נחפר ע"י טרודה דותן ופרופ' גיטין.
גודל התל 300 דונם וזו העיר הקדומה (ברזל/ברונזה) השנייה בגודלה בארץ (אחרי תל חצור). התל מרובע כמעט לגמרי, בגלל הסוללה שהורמה באופן מלאכותי, גובה התל מעל הסביבה אינו עולה על 10 מ'. ממצאים מהתל הוצגו בעבר ברבדים והועברו למוזיאון הפלישתים באשדוד. ב 1996 נמצאהו כתובת מלכותית ובה שמו של "אכיש בן עדה בן יער שר עקרון" שבנה בעיר מקדש לאלה פתגיה, הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל יחד עם כד ובו מטמון תכשיטי ומטילי כסף להתכה, תליון כסף גדול ועליו האלה אשתר. העיר הפלשתית הייתה מרכז תעשיית שמן זית, בחפירות גילו 117 מתקני הפקה שיכלו לייצר 500 טון שמן זית בשנה)
לצד שלטי הסברים על הממצאים במקום מתקופת הברזל והברונזה (ישראלי וכנעני). מעט האיזורים שנחפרו כוסו וכיום כל ראש התל הוא שדה גדול.
מי שזיהה את התל לראשונה כעקרון, עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת וזאת בניגוד לדעתם של כל ה"מומחים". היה נתן אידלין מקיבוץ רבדים, שהיה הרוח החיה מאחורי כל החפירה עד הזיהוי המוחלט כעקרון המקראית.
בנקודה זו נמצא מבנה שילטון- ארמון בסיגנון מיאגרון
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:Oferakrish, עמית הורן, יהושעלביא, יואב 1961, Rtsiones, לייזר שני, ליאו
תאריך עדכון: 12/20/2023 18:03:11
קישורים חיצוניים
