חירבת אל בירה כנסיה
מתוך עמוד ענן
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|Description=על פסגת הגבעה-בית חווה שהפך במאה ה-6 לכנסיה ולאחר הכיבוש הערבי לבית בד גדול.בתקופה הראשונה אובחנו בתי מגורים, בורות אחסון ,בריכות מים ,גתות ובתי בד.בתקופה השניה-הכנסיה עם חצר גדולה ובמרכזה בור.הרצפה כוסתה בפסיפס ששרד רק במיעוטו.בתקופה המוסלמית הפכה הכנסיה לבית בד ורצפת הפסיפס הושחתה. | |Description=על פסגת הגבעה-בית חווה שהפך במאה ה-6 לכנסיה ולאחר הכיבוש הערבי לבית בד גדול.בתקופה הראשונה אובחנו בתי מגורים, בורות אחסון ,בריכות מים ,גתות ובתי בד.בתקופה השניה-הכנסיה עם חצר גדולה ובמרכזה בור.הרצפה כוסתה בפסיפס ששרד רק במיעוטו.בתקופה המוסלמית הפכה הכנסיה לבית בד ורצפת הפסיפס הושחתה. | ||
זהירות: כ-4 מטר מערבית לחלק המרכזי של הכנסיה - בור מים ללא גדר או סימון. | זהירות: כ-4 מטר מערבית לחלק המרכזי של הכנסיה - בור מים ללא גדר או סימון. | ||
| - | 22.2.23 אימוץ אתר ע"י רשות העתיקות + מועצת שוהם + מתנדבי קהילה. | + | 22.2.23 אימוץ אתר ע"י רשות העתיקות + מועצת שוהם + מתנדבי קהילה. בור המים כוסה במסגרת עץ. |
| - | |images=2017.12.02-133340.494.android.jpg | + | נ |
| + | |LongDescription=פסיפס החדר הדרומי של כנסיית חורבת אל בירה: | ||
| + | חשף חדר דרומי עם פסיפס משמעותי. בפסיפס עוצבו שורות של מסגרות גיאומטריות מאוכלסות: דגם גאומטרי רבוע, עלה דמוי לב, ורד אדום חצוי לשניים, שלמרבה הצער הוגדר והופץ בתחילת שנת 2024 שאלו כלניות. | ||
| + | אמנם רעיון "נחמד" שאלו כלניות, אבל לדגמי הפרחים בפסיפס אין התאמה אנטומית לכלנית וגם לא הסתברות לעיטור בכלניות. באיורים בכנסייה זו עוצבו ורדים אדומים חצויים לשניים לחילופין עם עלים דמויי לב. | ||
| + | בתקופה הביזנטית נהגו לעטר בפסיפסים בכמה סגנונות של תיאורי ורדים. כאן השתמשו בתיאור של ורד חצוי לאורכו, ממבט צד. הגבעול הירוק ועלי העטיף הירוקים - עוצבו באבנים חומות (בגלל מחסור באבנים ירוקות) והם ניכרים בבירור. השחלה הגדולה ווהאבקנים הלבנים מודגשים בצורה מציאותית, ועלי הכותרת האדומים פרוסים בתוך הגביע ובולטים כלפי מעלה. | ||
| + | בפסיפסים הביזנטיים בישראל לא נמצאו עיטורים של פרחי בר. בהתחשב בעובדה שכלניות פורחות רק כחודש וחצי בשנה וכפי הנראה בתקופה ההיא לא גודלו בתרבות בנוי, בעוד שוורדים פורחים כמעט כל השנה ותורבתו לגידול בגינות ובחצרות כבר בתקופה הרומית, או מוקדם יותר. הוורדים שימשו לקישוט הגינות, וגם לקליעת זרים, עטרות וגירלנדות לאירועים. | ||
| + | |||
| + | |images=2017.12.02-133340.494.android.jpg,2023-05-27T13_52_31.333520781348.jpg,2023-05-27T13_52_57.639649504331.jpg,2023-05-27T13_53_33.324079119838.jpg,2023-05-27T13_53_51.162915334016.jpg,2023-05-27T13_53_59.435647513145.jpg,2023-10-04T17_04_31.83719478464.jpg, PXL 20240203 091213095.PORTRAIT.ORIGINAL.jpg, | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט | + | |Contributors=Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט, Benativ, Yberlin, Dr. Anat Avital |
| - | |LastUpdate=2/ | + | |csrc=mobile |
| + | |LastUpdate=2/3/2024 15:35:42 | ||
|WinId=636478129530411814 | |WinId=636478129530411814 | ||
| - | |||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 15:35, 3 בפברואר 2024
176 מ'
תקציר
על פסגת הגבעה-בית חווה שהפך במאה ה-6 לכנסיה ולאחר הכיבוש הערבי לבית בד גדול.בתקופה הראשונה אובחנו בתי מגורים, בורות אחסון ,בריכות מים ,גתות ובתי בד.בתקופה השניה-הכנסיה עם חצר גדולה ובמרכזה בור.הרצפה כוסתה בפסיפס ששרד רק במיעוטו.בתקופה המוסלמית הפכה הכנסיה לבית בד ורצפת הפסיפס הושחתה.
זהירות: כ-4 מטר מערבית לחלק המרכזי של הכנסיה - בור מים ללא גדר או סימון.
22.2.23 אימוץ אתר ע"י רשות העתיקות + מועצת שוהם + מתנדבי קהילה. בור המים כוסה במסגרת עץ.
נ
הרחבה
פסיפס החדר הדרומי של כנסיית חורבת אל בירה: חשף חדר דרומי עם פסיפס משמעותי. בפסיפס עוצבו שורות של מסגרות גיאומטריות מאוכלסות: דגם גאומטרי רבוע, עלה דמוי לב, ורד אדום חצוי לשניים, שלמרבה הצער הוגדר והופץ בתחילת שנת 2024 שאלו כלניות. אמנם רעיון "נחמד" שאלו כלניות, אבל לדגמי הפרחים בפסיפס אין התאמה אנטומית לכלנית וגם לא הסתברות לעיטור בכלניות. באיורים בכנסייה זו עוצבו ורדים אדומים חצויים לשניים לחילופין עם עלים דמויי לב. בתקופה הביזנטית נהגו לעטר בפסיפסים בכמה סגנונות של תיאורי ורדים. כאן השתמשו בתיאור של ורד חצוי לאורכו, ממבט צד. הגבעול הירוק ועלי העטיף הירוקים - עוצבו באבנים חומות (בגלל מחסור באבנים ירוקות) והם ניכרים בבירור. השחלה הגדולה ווהאבקנים הלבנים מודגשים בצורה מציאותית, ועלי הכותרת האדומים פרוסים בתוך הגביע ובולטים כלפי מעלה.
בפסיפסים הביזנטיים בישראל לא נמצאו עיטורים של פרחי בר. בהתחשב בעובדה שכלניות פורחות רק כחודש וחצי בשנה וכפי הנראה בתקופה ההיא לא גודלו בתרבות בנוי, בעוד שוורדים פורחים כמעט כל השנה ותורבתו לגידול בגינות ובחצרות כבר בתקופה הרומית, או מוקדם יותר. הוורדים שימשו לקישוט הגינות, וגם לקליעת זרים, עטרות וגירלנדות לאירועים.
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט, Benativ, Yberlin, Dr. Anat Avital
תאריך עדכון: 2/3/2024 15:35:42
קישורים חיצוניים
