חירבת פרעוש
מתוך עמוד ענן
אברהם שטיגליץ (שיחה | תרומות) (שם:חירבת פרעוש. תיאור:ישוב יהודי שתחילתו בימי בית שני הנמצא לצד הדרך הרומית הקדומה לירושלים. המצודה הרומית שבמקום הינה יחודית ומרשימה ונ) |
|||
| (17 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.040328212603 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.899788214462 |
| - | |Height= | + | |Height=308 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=חירבת | + | |Name=חירבת פרעוש |
| - | |Description= | + | |Description=ישוב יהודי שתחילתו בימי בית שני הנמצא לצד הדרך הרומית הקדומה לירושלים. |
| - | | | + | |
| + | המצודה הרומית שבמקום הינה יחודית ומרשימה ונבנתה בתקופה הרומית המאוחרת, במאה הרביעית.אותו מיצד רומי-ביזנטי כלל מבנה של שלוש קומות, שהמרתף שנחשף היה בסיסו ונבנה תוך שימוש במערה טבעית שקרסה, מגדל השמירה נבנה כריבוע מושלם ומשקוף הכניסה אליו נותר בשלמותו ונמצא בפינת האתר, חומות היקפיות ועוד. בקיצור, קומפלקס שלם שסביבו היו מתקנים חקלאיים ותעשייתים שהשתרעו עד למרגלות כביש 443בשל העובדה כי קירות המבנה קרסו פנימה, נשמרו הממצאים מאותם ימים, ולא נשדדו על ידי סוחרי עתיקות כמו במקומות רבים אחרים. הר אבן וצוותו גילו מטמוני מטבעות, כלי חרס וזכוכית וממצאים רבים אחרים. מלבד הארכיטקטורה שהשתמרה בצורה יוצאת דופן, הממצא המרתק אולי מכולם הוא דווקא זה שהפריך הנחות ארכיאולוגיות וקבע חדשות במקומן. "תמיד ידענו שהיו שתי תקופות בהן אזור מודיעין היה מיושב בצפיפות - בימי בית שני ובתקופה הביזנטית. החידוש כאן היה שבעקבות הממצאים הבנו שבתקופת בית שני היישוב באזור היה הרבה יותר צפוף ומאוכלס, בניגוד גמור למה שחשבנו במשך שנים". | ||
| + | |||
| + | |||
| + | שרידי הכנסייה ביזנטית שנבנתה במאה הרביעית לספירה. בין שרידי העמודים לרצפות הפסיפס שנמצאות במתחם, מספר הר אבן כי בתחילת החפירות סברו כי מדובר בכנסייה שנבנתה במאה החמישית לספירה, אולם עם החפירות הבינו כי בעצם מדובר במבנה שהיה חלק מאותו מיצד רומי. בין שתי שכבות הזמן האלו הסתתר לו מטמון מטבעות. "בכנסיות הביזנטיות יש מה שנקרא 'אפסיס' - גומחת תפילה, שלפניה בנו תמיד מעין במה שזה היה האזור המקודש. כאשר פירקנו את הבמה המאוחרת יותר, גילינו מתחתיה את הבמה הקדומה, וביניהן למעלה מ-200 מטבעות שפוזרו בעת הבנייה". מטמון מטבעות, מסביר הר אבן, הוא עדות למנהג (שקיים עד היום במקומות מסוימים) לפזר מטבעות בתוך יציקת רצפה או גג, מעין מנחה לאלים לרגל בניית מבנה חדש. | ||
| + | כאשר מסיירים בין הספסלים ששימשו את הצליינים בעת התפילה, ניתן לראות את פסיפס רחבת הכניסה שנותר בשלמותו, שרידי הטיח המקורי בו השתמשו הבנאים ואפילו שברי חרס שהיו חלק מהרעפים בגג הכנסייה. מסביב לאתר מראה לי הארכיאולוג מעין תעלה שניקזה את מי הגשמים מהגג הישר אל בור מים גדול במרחק כמה מטרים משם. בעת החפירות הבינו אנשי הצוות כי, למעשה, מדובר במקווה טהרה יהודי קדום, ששימש את הביזנטים כמאגר מים. ממצא מרתק נוסף גילו החופרים במקרה. כאשר אני שם לב לבור מסתורי הסגור ברישול בכמה קרשים, הר אבן מספר כי, למעשה, מדובר במרתף יינות מימי הבית השני. "קוראים לזה 'מערת יקבים', זה מעין יקב קטן בו היו מתסיסים את היין בטמפרטורות צוננות מתחת לאדמה. היקב הזה היה סגור לחלוטין, ולכן בתקופה מאוחרת יותר לא שמו לב והשתמשו בגג שלו כחלק מרצפת המבנה החדש. אנחנו גילינו את המקום לגמרי במקרה כאשר ניסינו להבין כיצד בנוי חדר סמוך". | ||
| + | |||
| + | הגעה עם כל רכב: | ||
| + | מהמחסום יש כביש המקביל לגדר המערכת ועולה למוצב שבנ.ג. 311, פנו ממנו לשביל העפר הממשיך צפונה, הוא מוביל לחורבת פראוש וממשיך לחורבת כפר רות. | ||
| + | |||
| + | ניתן ברשות החיילים במקום (תלוי מי הפלוגה המאיישת שם...) לחנות בחניון של המעבר ומשם לעלות ברגל 5 דקות הליכה קלה. | ||
| + | כיום גישה מצויינת לכל אכב מכיוון חממות כפר רות . | ||
| + | |images=פרעוש.JPG,2024-05-16T07_59_14.006478913011.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | | | + | |Contributors=שי לסלו, Urijjj, עמית הורן, מאיר רוטר, מאיר כהנא, Rh44, PW, אברהם שטיגליץ |
| - | | | + | |csrc=mobile |
| - | + | |LastUpdate=5/16/2024 04:51:09 | |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633819334549300175 | |WinId=633819334549300175 | ||
| - | | | + | |LongDescription=נראה לי שצריך לקרוא למקום חורבת פרעֹשׁ על שם מעמד כהנים שהתגורר כאן מבני פרעוש. הללו חיו כאן כבר בתקופת הבית הראשון. גלו לבבל ושבו בשיבת ציון , עם עזרא ונחמיה , להתגורר במקום מגוריהם שמלפני חורבן הבית הראשון ככתוב: |
| + | א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי--רְחוּם בַּעֲנָה: מִסְפַּר, אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. {ס} ג בְּנֵי פַרְעֹשׁ--אַלְפַּיִם, מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם.(עזרא,ב) . | ||
| + | "רָאשֵׁי, הָעָם: פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב.." | ||
| + | (נחמיה,י,טו). | ||
| + | "זמן עצי הכוהנים והעם, תשע: באחד בניסן, בני ארח בן יהודה; בעשרים בתמוז, בני דויד בן יהודה; בחמישה באב, בני פרעוש בן יהודה" | ||
| + | (משנה,תענית,ד,ה). רפי חתוכה - rh44 | ||
| + | -28/3/17 . | ||
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 04:51, 16 במאי 2024
308 מ'
תקציר
ישוב יהודי שתחילתו בימי בית שני הנמצא לצד הדרך הרומית הקדומה לירושלים.
המצודה הרומית שבמקום הינה יחודית ומרשימה ונבנתה בתקופה הרומית המאוחרת, במאה הרביעית.אותו מיצד רומי-ביזנטי כלל מבנה של שלוש קומות, שהמרתף שנחשף היה בסיסו ונבנה תוך שימוש במערה טבעית שקרסה, מגדל השמירה נבנה כריבוע מושלם ומשקוף הכניסה אליו נותר בשלמותו ונמצא בפינת האתר, חומות היקפיות ועוד. בקיצור, קומפלקס שלם שסביבו היו מתקנים חקלאיים ותעשייתים שהשתרעו עד למרגלות כביש 443בשל העובדה כי קירות המבנה קרסו פנימה, נשמרו הממצאים מאותם ימים, ולא נשדדו על ידי סוחרי עתיקות כמו במקומות רבים אחרים. הר אבן וצוותו גילו מטמוני מטבעות, כלי חרס וזכוכית וממצאים רבים אחרים. מלבד הארכיטקטורה שהשתמרה בצורה יוצאת דופן, הממצא המרתק אולי מכולם הוא דווקא זה שהפריך הנחות ארכיאולוגיות וקבע חדשות במקומן. "תמיד ידענו שהיו שתי תקופות בהן אזור מודיעין היה מיושב בצפיפות - בימי בית שני ובתקופה הביזנטית. החידוש כאן היה שבעקבות הממצאים הבנו שבתקופת בית שני היישוב באזור היה הרבה יותר צפוף ומאוכלס, בניגוד גמור למה שחשבנו במשך שנים".
שרידי הכנסייה ביזנטית שנבנתה במאה הרביעית לספירה. בין שרידי העמודים לרצפות הפסיפס שנמצאות במתחם, מספר הר אבן כי בתחילת החפירות סברו כי מדובר בכנסייה שנבנתה במאה החמישית לספירה, אולם עם החפירות הבינו כי בעצם מדובר במבנה שהיה חלק מאותו מיצד רומי. בין שתי שכבות הזמן האלו הסתתר לו מטמון מטבעות. "בכנסיות הביזנטיות יש מה שנקרא 'אפסיס' - גומחת תפילה, שלפניה בנו תמיד מעין במה שזה היה האזור המקודש. כאשר פירקנו את הבמה המאוחרת יותר, גילינו מתחתיה את הבמה הקדומה, וביניהן למעלה מ-200 מטבעות שפוזרו בעת הבנייה". מטמון מטבעות, מסביר הר אבן, הוא עדות למנהג (שקיים עד היום במקומות מסוימים) לפזר מטבעות בתוך יציקת רצפה או גג, מעין מנחה לאלים לרגל בניית מבנה חדש.
כאשר מסיירים בין הספסלים ששימשו את הצליינים בעת התפילה, ניתן לראות את פסיפס רחבת הכניסה שנותר בשלמותו, שרידי הטיח המקורי בו השתמשו הבנאים ואפילו שברי חרס שהיו חלק מהרעפים בגג הכנסייה. מסביב לאתר מראה לי הארכיאולוג מעין תעלה שניקזה את מי הגשמים מהגג הישר אל בור מים גדול במרחק כמה מטרים משם. בעת החפירות הבינו אנשי הצוות כי, למעשה, מדובר במקווה טהרה יהודי קדום, ששימש את הביזנטים כמאגר מים. ממצא מרתק נוסף גילו החופרים במקרה. כאשר אני שם לב לבור מסתורי הסגור ברישול בכמה קרשים, הר אבן מספר כי, למעשה, מדובר במרתף יינות מימי הבית השני. "קוראים לזה 'מערת יקבים', זה מעין יקב קטן בו היו מתסיסים את היין בטמפרטורות צוננות מתחת לאדמה. היקב הזה היה סגור לחלוטין, ולכן בתקופה מאוחרת יותר לא שמו לב והשתמשו בגג שלו כחלק מרצפת המבנה החדש. אנחנו גילינו את המקום לגמרי במקרה כאשר ניסינו להבין כיצד בנוי חדר סמוך".
הגעה עם כל רכב: מהמחסום יש כביש המקביל לגדר המערכת ועולה למוצב שבנ.ג. 311, פנו ממנו לשביל העפר הממשיך צפונה, הוא מוביל לחורבת פראוש וממשיך לחורבת כפר רות.
ניתן ברשות החיילים במקום (תלוי מי הפלוגה המאיישת שם...) לחנות בחניון של המעבר ומשם לעלות ברגל 5 דקות הליכה קלה.
כיום גישה מצויינת לכל אכב מכיוון חממות כפר רות .
הרחבה
נראה לי שצריך לקרוא למקום חורבת פרעֹשׁ על שם מעמד כהנים שהתגורר כאן מבני פרעוש. הללו חיו כאן כבר בתקופת הבית הראשון. גלו לבבל ושבו בשיבת ציון , עם עזרא ונחמיה , להתגורר במקום מגוריהם שמלפני חורבן הבית הראשון ככתוב:
א וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ. ב אֲשֶׁר-בָּאוּ עִם-זְרֻבָּבֶל, יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי--רְחוּם בַּעֲנָה: מִסְפַּר, אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל. {ס} ג בְּנֵי פַרְעֹשׁ--אַלְפַּיִם, מֵאָה שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם.(עזרא,ב) .
"רָאשֵׁי, הָעָם: פַּרְעֹשׁ פַּחַת מוֹאָב.."
(נחמיה,י,טו).
"זמן עצי הכוהנים והעם, תשע: באחד בניסן, בני ארח בן יהודה; בעשרים בתמוז, בני דויד בן יהודה; בחמישה באב, בני פרעוש בן יהודה"
(משנה,תענית,ד,ה). רפי חתוכה - rh44
-28/3/17 .
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:שי לסלו, Urijjj, עמית הורן, מאיר רוטר, מאיר כהנא, Rh44, PW, אברהם שטיגליץ
תאריך עדכון: 5/16/2024 04:51:09
קישורים חיצוניים
