נבי רובין, מצודה עתיקה בדרך לפלמחים
מתוך עמוד ענן
(שם:נבי רובין, מצודה עתיקה בדרך לפלמחים. תיאור:האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.929468232817 | |Lat=31.929468232817 | ||
|Height=-9999 | |Height=-9999 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=נבי רובין, מצודה עתיקה בדרך לפלמחים | |Name=נבי רובין, מצודה עתיקה בדרך לפלמחים | ||
| - | |Description=האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת העצמאות, בשל העובדה שהוא יושב על דרך ראשית, כמו קבר בנימין ועוד רבים. בכתובת מעל הקבר (כיום היא מכוס הפיח וגרפיטי) נאמר (התרגום מופיע אצל וילנאי): "בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות הקבר המבורך הזה הוד מעלתו הנעלה סיף א-דין תמראז אלמודי אלאשרפי, מושל מחוז עזה, על נביא אללוה רובין השלום... ארור בן ארור כל מי...". כתובת זו נכתבה ע"י מושל עזה הממלוכי תימראז (נרצח ב1437) ועל פי החרסים במקום האתר קיים רק מתקופה זו ואילך, בעוד המסגד במקום נבנה יותר מאוחר, בתקופה העותמנית, עת התחילו גם זיארות (עליות לרגל) מידי שנה: בעונת האסיף, ערבים מאזור מישור החוף הדרומי והתיכון נהרו למקום לחגוג את חגו של "נבי רובין"-הנביא ראובן (בן יעקב). במסגרת ה"זִיאָרָה" - העלייה השנתית לרגל למקום המקודש, הוקמו במקום שוק עיר אוהלים והתקיימו במקום תחרויות רכיבה, מופעי קוסמים, תפילות המוניות וקצת פוליטיקה. בימיו הטובים היו במקום 30 אלף איש במשך חודש תמים - המקום נחשב למוקד העלייה לרגל מספר שתיים לאחר נבי מוסא שליד ורד יריחו. הזיארה למקום הייתה באביב, מה שמחזק את האפשרות שתימרז הקים את המבנה כדי להגן בפני פלישות מהים באזור זה של רצועת החוף, שכן האזור היה נטוש בתקופתו ופלישות מן הים התרחשו ברובן באביב. בתקופת המרד הערבי 36-39 נאסרה כל אסיפה שהיא במתחם, והזיארות שלאחר שוך המרד היו קטנות מבעבר. לאחר מלחמת העצמאות ננטש המקום סופית. ב1913 הציע גולדהאר כי הרעיון של תימרז לקרוא את המקום דווקא ע"ש ראובן הגיע מעליית הרגל של היהודים באזור | + | |Description=האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת העצמאות, בשל העובדה שהוא יושב על דרך ראשית, כמו קבר בנימין ועוד רבים. בכתובת מעל הקבר (כיום היא מכוס הפיח וגרפיטי) נאמר (התרגום מופיע אצל וילנאי): "בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות הקבר המבורך הזה הוד מעלתו הנעלה סיף א-דין תמראז אלמודי אלאשרפי, מושל מחוז עזה, על נביא אללוה רובין השלום... ארור בן ארור כל מי...". כתובת זו נכתבה ע"י מושל עזה הממלוכי תימראז (נרצח ב1437) ועל פי החרסים במקום האתר קיים רק מתקופה זו ואילך, בעוד המסגד במקום נבנה יותר מאוחר, בתקופה העותמנית, עת התחילו גם זיארות (עליות לרגל) מידי שנה: בעונת האסיף, ערבים מאזור מישור החוף הדרומי והתיכון נהרו למקום לחגוג את חגו של "נבי רובין"-הנביא ראובן (בן יעקב). במסגרת ה"זִיאָרָה" - העלייה השנתית לרגל למקום המקודש, הוקמו במקום שוק עיר אוהלים והתקיימו במקום תחרויות רכיבה, מופעי קוסמים, תפילות המוניות וקצת פוליטיקה. בימיו הטובים היו במקום 30 אלף איש במשך חודש תמים - המקום נחשב למוקד העלייה לרגל מספר שתיים לאחר נבי מוסא שליד ורד יריחו. הזיארה למקום הייתה באביב, מה שמחזק את האפשרות שתימרז הקים את המבנה כדי להגן בפני פלישות מהים באזור זה של רצועת החוף, שכן האזור היה נטוש בתקופתו ופלישות מן הים התרחשו ברובן באביב. בתקופת המרד הערבי 36-39 נאסרה כל אסיפה שהיא במתחם, והזיארות שלאחר שוך המרד היו קטנות מבעבר. לאחר מלחמת העצמאות ננטש המקום סופית. ב1913 הציע גולדהאר כי הרעיון של תימרז לקרוא את המקום דווקא ע"ש ראובן הגיע מעליית הרגל של היהודים באזור ביבנה הסמוכה. המקום מוזנח כיום ועל קירותיו כתובות גרפיטי. לאחרונה נעשה נסיון לשפץ את המקום ע"י ערבים לצד נסיונות יהודיים לגייר את המקום וכיום יש במבנה הקבר ספרי תיקון הכללי, תהלים וכד' ונרות נשמה. חל איסור לטפס על המבנים בשל סכנת התמוטטות. שער הכניסה נמצא בצפון ויתר הצדדים מגודרים. בסביבות שנת 1990 המינארט(צריח המסגד) קרס עקב הזנחה הנ.צ. המסומן, שנמדד בעזרת GPS, הוא של שער הכניסה. |
| - | במרכז החצר עץ תות זקן | + | במרכז החצר עץ תות זקן. |
| - | + | בור גדול נחפר למרגלות המחרב במרכז המתחם. | |
| - | |images=נבי רובין.jpg,IMG 0239.JPG,IMG 0254.JPG, | + | |images=נבי רובין.jpg,IMG 0239.JPG,IMG 0254.JPG,2024-09-26T14_04_49.84311922601.jpg |
|Accessibility=רכב שטח | |Accessibility=רכב שטח | ||
|PointType=אתר מוסלמי | |PointType=אתר מוסלמי | ||
| - | |Contributors=ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, עמית הורן, דרורפורת, Marikriber, בוסי, משפחת אוחנה, יוסף נעים, היסטוריה על המפה, צוות08, שמעון כהן, Alik36, יוסי גפן, יעקבדפן, ליאו | + | |Contributors=ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, עמית הורן, דרורפורת, Marikriber, בוסי, משפחת אוחנה, יוסף נעים, היסטוריה על המפה, צוות08, שמעון כהן, Alik36, יוסי גפן, יעקבדפן, ליאו, עירוב, Blaps |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/26/2024 11:00:52 |
|WinId=633190859079604969 | |WinId=633190859079604969 | ||
| + | |LongDescription=בסמוך למקום זה בבסיס חה"א הוקמה אנדרטה לזכר נרצחי תקרית התרסקות מטוס הארוואן בי"א תמוז התש"ח (18 יולי 1948). מדובר במטוס שהמריא מסדום הנצורה לכיוון שדה דב והתרסק ליד נבי רובין. 2 מהנוסעים הלכו להזעיק עזרה לבת ים. שאר ששת הנוסעים החילטו לאחר מכן ללכת צפונה גם כן ונרצחו ע"י ערבים, מלבד אחד שניצל ע"י בדואי משת"פ. הגופות חולצו רק בנסיון השני (הראשון כשל). לספור המלא ראה קשור. בבסיס חה"א קיימים גם קברים ביזנטיים (לא נגישים) וגם גשר הגלילים ו"תמסחים", "זילנואה" מחציית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. לצערנו האתרים נגישים רק בתפקיד. | ||
| + | https://israelitombstones.blogspot.com/2014/09/18.html | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 11:00, 26 בספטמבר 2024
-9999 מ'
תקציר
האתר ידוע בקרב המוסלמים כקברו של ראובן בן יעקב והמקום שימש כאתר עלייה לרגל למוסלמים עד מלחמת העצמאות, בשל העובדה שהוא יושב על דרך ראשית, כמו קבר בנימין ועוד רבים. בכתובת מעל הקבר (כיום היא מכוס הפיח וגרפיטי) נאמר (התרגום מופיע אצל וילנאי): "בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות הקבר המבורך הזה הוד מעלתו הנעלה סיף א-דין תמראז אלמודי אלאשרפי, מושל מחוז עזה, על נביא אללוה רובין השלום... ארור בן ארור כל מי...". כתובת זו נכתבה ע"י מושל עזה הממלוכי תימראז (נרצח ב1437) ועל פי החרסים במקום האתר קיים רק מתקופה זו ואילך, בעוד המסגד במקום נבנה יותר מאוחר, בתקופה העותמנית, עת התחילו גם זיארות (עליות לרגל) מידי שנה: בעונת האסיף, ערבים מאזור מישור החוף הדרומי והתיכון נהרו למקום לחגוג את חגו של "נבי רובין"-הנביא ראובן (בן יעקב). במסגרת ה"זִיאָרָה" - העלייה השנתית לרגל למקום המקודש, הוקמו במקום שוק עיר אוהלים והתקיימו במקום תחרויות רכיבה, מופעי קוסמים, תפילות המוניות וקצת פוליטיקה. בימיו הטובים היו במקום 30 אלף איש במשך חודש תמים - המקום נחשב למוקד העלייה לרגל מספר שתיים לאחר נבי מוסא שליד ורד יריחו. הזיארה למקום הייתה באביב, מה שמחזק את האפשרות שתימרז הקים את המבנה כדי להגן בפני פלישות מהים באזור זה של רצועת החוף, שכן האזור היה נטוש בתקופתו ופלישות מן הים התרחשו ברובן באביב. בתקופת המרד הערבי 36-39 נאסרה כל אסיפה שהיא במתחם, והזיארות שלאחר שוך המרד היו קטנות מבעבר. לאחר מלחמת העצמאות ננטש המקום סופית. ב1913 הציע גולדהאר כי הרעיון של תימרז לקרוא את המקום דווקא ע"ש ראובן הגיע מעליית הרגל של היהודים באזור ביבנה הסמוכה. המקום מוזנח כיום ועל קירותיו כתובות גרפיטי. לאחרונה נעשה נסיון לשפץ את המקום ע"י ערבים לצד נסיונות יהודיים לגייר את המקום וכיום יש במבנה הקבר ספרי תיקון הכללי, תהלים וכד' ונרות נשמה. חל איסור לטפס על המבנים בשל סכנת התמוטטות. שער הכניסה נמצא בצפון ויתר הצדדים מגודרים. בסביבות שנת 1990 המינארט(צריח המסגד) קרס עקב הזנחה הנ.צ. המסומן, שנמדד בעזרת GPS, הוא של שער הכניסה.
במרכז החצר עץ תות זקן.
בור גדול נחפר למרגלות המחרב במרכז המתחם.
הרחבה
בסמוך למקום זה בבסיס חה"א הוקמה אנדרטה לזכר נרצחי תקרית התרסקות מטוס הארוואן בי"א תמוז התש"ח (18 יולי 1948). מדובר במטוס שהמריא מסדום הנצורה לכיוון שדה דב והתרסק ליד נבי רובין. 2 מהנוסעים הלכו להזעיק עזרה לבת ים. שאר ששת הנוסעים החילטו לאחר מכן ללכת צפונה גם כן ונרצחו ע"י ערבים, מלבד אחד שניצל ע"י בדואי משת"פ. הגופות חולצו רק בנסיון השני (הראשון כשל). לספור המלא ראה קשור. בבסיס חה"א קיימים גם קברים ביזנטיים (לא נגישים) וגם גשר הגלילים ו"תמסחים", "זילנואה" מחציית תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. לצערנו האתרים נגישים רק בתפקיד.
https://israelitombstones.blogspot.com/2014/09/18.html
סיווג: אתר מוסלמי
נגישות: רכב שטח
מקור:ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, עמית הורן, דרורפורת, Marikriber, בוסי, משפחת אוחנה, יוסף נעים, היסטוריה על המפה, צוות08, שמעון כהן, Alik36, יוסי גפן, יעקבדפן, ליאו, עירוב, Blapswarning.pngייצוג המחרוזת ארד, הדבהמזוקן, עירן, Naim100, שירין ב.י, <span class="smwwarning">[…]</span> k36, יוסי גפן, יעקבדפן, ליאו, עירוב, Blaps ארוך מדי.
תאריך עדכון: 9/26/2024 11:00:52
קישורים חיצוניים
