תל עירא/חורבת ערה
מתוך עמוד ענן
| (4 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.9867954906 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.2328504087 |
| - | |Height= | + | |Height=490 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל עירא/חורבת ערה | |Name=תל עירא/חורבת ערה | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
במקום נערכו חפירות ע"י אונ' ת"א בשנים 1979-1987, אשר חשפו 9 שכבות יישוב, למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לתקופה הערבית הקדומה. במקום שרידים רבים, ובהם חומה, מגדלי שמירה, חלקלקה, שער גדול, ועוד. כמו"כ התגלה בחפירות אוסטרקון עם כתובת עברית, הקשורה למפקד שנערך בקרב תושבי העיר. | במקום נערכו חפירות ע"י אונ' ת"א בשנים 1979-1987, אשר חשפו 9 שכבות יישוב, למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לתקופה הערבית הקדומה. במקום שרידים רבים, ובהם חומה, מגדלי שמירה, חלקלקה, שער גדול, ועוד. כמו"כ התגלה בחפירות אוסטרקון עם כתובת עברית, הקשורה למפקד שנערך בקרב תושבי העיר. | ||
| - | מראש התל תצפית נאה על הסביבה. | + | העיר נחרבה חורבן אלים בסמיכות לקץ ממלכת יהודה. באחד מסוגרי החומה נתגלו שלדים של מגיני העיר שנקברו תחת הריסות המבנה. לעניות דעתי תל עירא הוא אחד האתרים הארכאולוגיים המעניינים והחשובים מקרב אלה שמעטים מאוד מבקרים בהם, למרות נגישותם היחסית. |
| + | |||
| + | מראש התל תצפית נאה על הסביבה. לפי שמעון כהן במדרון המזרחי בית הקברות של העיר היהודאית. נתגלו כ 25 קברים חצובים בקרטון. הקברים מטיפוס משכב, אופיניים לתקופה הישראלית באיזור ההר. אחד הקברים בשימוש משני כמאגר מים. | ||
| + | |||
| + | הבדואים שהתנחלו למרלות התל אינם מפגינים ידידות למבקרים וכשהיינו שם (על התל) גבר צעיר מטעמם רץ במעלה המדרון בכדי לאיים בנימוס ולהטריד (היינו משפחה עם ילדים קטנים - מה שכצפוי... לא ממש עניין את הבריון גס הרוח). לא הייתי אומר שאין לבקר שם אולם יש להיות מוכנים. סביר להניח שטיול שיכלול מספר רכבים וגברים יפחית את מפלס עזות המצח של המנחלים למרגלות האתר. | ||
| + | במוזיאון ישראל מוצגות צלמיות של מתופפות | ||
| + | |images=,תלעירא1.JPG, | ||
| + | |PointType=תל | ||
| + | |Contributors=אשתורי, חגי שבתאי, Marikriber, המקומי, ליאו | ||
| + | |csrc=I14 | ||
| + | |LastUpdate=12/23/2018 20:39:59 | ||
| + | |WinId=634175966284700891 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 20:39, 23 בדצמבר 2018
490 מ'
תקציר
תל שמשתרע על כ-25 דונם. יש מזהים כאן את העיר "קבצאל" שבנחלת יהודה, ממנה הגיע בניהו בן יהוידע; אחרים רואים כאן את "ראמות נגב" של מטה שמעון.
במקום נערכו חפירות ע"י אונ' ת"א בשנים 1979-1987, אשר חשפו 9 שכבות יישוב, למן התקופה הכנענית הקדומה ועד לתקופה הערבית הקדומה. במקום שרידים רבים, ובהם חומה, מגדלי שמירה, חלקלקה, שער גדול, ועוד. כמו"כ התגלה בחפירות אוסטרקון עם כתובת עברית, הקשורה למפקד שנערך בקרב תושבי העיר.
העיר נחרבה חורבן אלים בסמיכות לקץ ממלכת יהודה. באחד מסוגרי החומה נתגלו שלדים של מגיני העיר שנקברו תחת הריסות המבנה. לעניות דעתי תל עירא הוא אחד האתרים הארכאולוגיים המעניינים והחשובים מקרב אלה שמעטים מאוד מבקרים בהם, למרות נגישותם היחסית.
מראש התל תצפית נאה על הסביבה. לפי שמעון כהן במדרון המזרחי בית הקברות של העיר היהודאית. נתגלו כ 25 קברים חצובים בקרטון. הקברים מטיפוס משכב, אופיניים לתקופה הישראלית באיזור ההר. אחד הקברים בשימוש משני כמאגר מים.
הבדואים שהתנחלו למרלות התל אינם מפגינים ידידות למבקרים וכשהיינו שם (על התל) גבר צעיר מטעמם רץ במעלה המדרון בכדי לאיים בנימוס ולהטריד (היינו משפחה עם ילדים קטנים - מה שכצפוי... לא ממש עניין את הבריון גס הרוח). לא הייתי אומר שאין לבקר שם אולם יש להיות מוכנים. סביר להניח שטיול שיכלול מספר רכבים וגברים יפחית את מפלס עזות המצח של המנחלים למרגלות האתר.
במוזיאון ישראל מוצגות צלמיות של מתופפות
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:אשתורי, חגי שבתאי, Marikriber, המקומי, ליאו
תאריך עדכון: 12/23/2018 20:39:59
קישורים חיצוניים
