אחוזת אתרוג

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: {{Point |Lon=34.706926345825195 |Lat=31.695163680198384 |Height=54 |MeasuredByGPS=No |Name=אחוזת אתרוג |Description=בס"ד בחג סוכות תשנ"ו(1995) הוקמה שכו...)
(שם:אחוזת אתרוג. תיאור:בס"ד בחג סוכות תשנ"ו(1995) הוקמה שכונת אחוזת אתרוג. קצת היסטוריה על האזור: עד למלחמת העצמאות שכן במקום הישוב הערבי סואפי)
 
(6 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=34.706926345825195
+
|Lon=34.706926345825
-
|Lat=31.695163680198384
+
|Lat=31.695163680198
|Height=54
|Height=54
-
|MeasuredByGPS=No
+
|MeasuredByGPS=Yes
|Name=אחוזת אתרוג
|Name=אחוזת אתרוג
|Description=בס"ד
|Description=בס"ד
שורה 44: שורה 44:
הישוב הוקם כמרכז חינוך אזורי. בישוב גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון והישיבה.
הישוב הוקם כמרכז חינוך אזורי. בישוב גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון והישיבה.
רק בשנת 1970 שונה שם היישוב למרכז שפירא על שמו של השר משה שפירא ז"ל ממנהיגי הציונות  
רק בשנת 1970 שונה שם היישוב למרכז שפירא על שמו של השר משה שפירא ז"ל ממנהיגי הציונות  
-
הדתית. בשטח הישוב נמצאת ישיבת "אור עציון" בראשותו של הרב חיים דרוקמן שליט"א.
+
הדתית. בשטח הישוב נמצאת הישיבה הגבוהה  "אור עציון" בראשותו של הרב שימעון לפיד שליט"א חתנו וממשיך דרכו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל שהקים ועמד בראשותן של הישיבה התיכונית אור עציון  המאגדת בתוכה את הפנימייה הצבאית ואת הישיבה התורנית "תורת עציון" ועוד מספר מוסדות. כמו כן, בתחומי הישוב הוותיק: בית כנסת "אוהל יצחק" ומשרדי המועצה האזורית שפיר.
-
המאגדת בתוכה את הפנימייה הצבאית.
+
-
כמו כן, בתחומי הישוב הוותיק: בית כנסת "אוהל יצחק" ומשרדי המועצה האזורית שפיר.
+
סה"כ מתגוררים כמאה משפחות.  
סה"כ מתגוררים כמאה משפחות.  
הקמת אחוזת אתרוג מרעיון לביצוע:
הקמת אחוזת אתרוג מרעיון לביצוע:
לפני כשלושים שנה, באמצע שנות השמונים, מושקה יוזם רעיון על הקמת שכונה קהילתית
לפני כשלושים שנה, באמצע שנות השמונים, מושקה יוזם רעיון על הקמת שכונה קהילתית
שתהיה שייכת מוניציפאלית למרכז שפירא. הרעיון היה להביא משפחות צעירות עם ילדים אשר יזרימו
שתהיה שייכת מוניציפאלית למרכז שפירא. הרעיון היה להביא משפחות צעירות עם ילדים אשר יזרימו
-
דור צעיר לישוב הוותיק. בתחילה היה מדובר על הקמת השכונה בשטח החקלאי של משואות יצחק,
+
דור צעיר לישוב הוותיק. בתחילה  
-
מצפון למרכז שפירא, ליד "גשר הקשתות", אך מכוון שעובר שם קו מתח גבוה של חברת החשמל
+
|images=אחוזת אתרוג.jpg
-
ועל פי חוק זה אסור, התוכנית ירדה מהפרק.
+
|Accessibility=
-
בראשית שנות התשעים, בעקבות העלייה הגדולה של יהודים מברית המועצות לשעבר, החליט
+
|PointType=אחר - אחר
-
"מינהל מקרעי ישראל", להסב קרקע חקלאית לייעוד התיישבותי.
+
|Contributors=ישראל זיסק, יהודה זומר
-
בשנת  93מושקה יבדל"א יחד חיים נדיבי ז"ל מזמנים לפגישה את מרכז משק של קבוץ עין צורים
+
|csrc=mobile
-
תקופה אלי דאובה.
+
|LastUpdate=10/28/2024 13:16:08
-
בפגישה מושקה וחיים נדיבי מציעים את הרעיון של הקמת שכונה קהילתית באדמות עין צורים,
+
-
באזור השטח שהיה מטע של אגסים ותפוחים הלא ריווחי. בתמורה הם יקבלו פיצוי כספי.
+
-
לאחר התלבטות, אלי דאובה מודיע על תשובה חיובית מעין צורים.
+
-
הרעיון של הקמת השכונה החל לעבור לפסים מעשיים. נבחרה ועדת קבלה לקליטת משפחות בראשותם
+
-
של מושקה, נציג עין צורים והקבלן דני ליברמן.
+
-
עבודות הבניה החלו בחודש יולי 1994. שמה הראשוני והזמני של השכונה בהקמה היה:
+
-
דגנים- מרכז שפירא ב'. שם נוסף שהוצע ולא התקבל: אחוזת דגנים.
+
-
הקבלן דני ליברמן הציע לבסוף את השם: אחוזת אתרוג.
+
-
בחול המועד סוכות תשנ"ה התקיימה במקום המיועד מכירת דירות.
+
-
כגימיק פרסומי מוצלח, ביום המכירה ניתנה לרוכשים שי ארכת אתרוג מהודר.
+
-
לפני עשרים שנה, בשנת תשנ"ו, 1995, הוקמה שכונת אחוזת אתרוג, על שטח של 200 דונם.
+
-
גבולותיה:
+
-
מצפון: מרכז שפירא, ממזרח: נחל לכיש, ממערב: נחל דגנים.
+
-
מדרום: שדות משואות יצחק, עין צורים ושפיר.
+
-
את השכונה תכנן האדריכל המפורסם גדעון פובזנר. שתכנן בעבר את כיכר רבין ופקולטות רבות
+
-
באוניברסיטה העברית
+
-
הרחובות בשכונה מסודרים לפי סדר שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
+
-
הוקמו ארבעה בתי כנסת:
+
-
"הירושלמי", "הספרדי", "האשכנזי "("אשמורת אברהם") ו"התמני" ("אחוזת שלום").
+
-
כמו כן, הוקמו גני ילדים ומרכז מסחרי.
+
-
 
+
-
ראשוני המשפחות שנקלטו היו מירושלים, פתח תקווה, רמת גן, קריית מלאכי, אשקלון, קבוץ סעד ועוד.
+
-
יותר מאוחר הצטרפו משפחות מגוש קטיף.
+
-
התושבים הראשונים היו עובדי הוראה, היי-טק, אחיות ,צבא ושירות בטחון.
+
-
כיום מתגוררים באחוזת אתרוג 300 משפחות. בין תושבי השכונה: ראש המועצה שפיר: אשר אברג'יל.
+
-
סה"כ גרים במרכז שפירא ובאחוזת אתרוג 2200 תושבים.
+
-
לקראת הרחבת מרכז שפירא:
+
-
במרכז שפירא מתוכננת הרחבה משמעותית בתקופה הקרובה. שכונת ההרחבה אמורה לכלול בניה
+
-
של מאתיים יחידות דיור וזאת על מנת להרחיב את היישוב ולהצעיר את אוכלוסייתו.
+
-
השכונה החדשה אמורה לקום מדרום לאחוזת אתרוג, בשטח שכיום מטע זיתים של שפיר,
+
-
מטע אפרסמון עין צורים ושטח מגידולי השדה של משואות יצחק.
+
-
הפרוייקט בשיתוף חברת "באמונה" ומועצה אזורית שפיר.
+
-
אחוזת אתרוג סיפור של הצלחה.
+
-
|images=אחוזת אתרוג.jpg,
+
-
|PointType=אחר
+
-
|Contributors=ישראל זיסק
+
-
|csrc=IZ15
+
-
|LastUpdate=10/16/2016 12:13:20
+
|WinId=636122168009863122
|WinId=636122168009863122
|LongDescription=
|LongDescription=
-
|Accessibility=
 
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 13:16, 28 באוקטובר 2024

אחוזת אתרוג.jpg

   54 מ'

תקציר

בס"ד בחג סוכות תשנ"ו(1995) הוקמה שכונת אחוזת אתרוג. קצת היסטוריה על האזור: עד למלחמת העצמאות שכן במקום הישוב הערבי סואפיר אל שרקייה. במלחמת העצמאות נערכו באזור קרבות קשים בין חטיבת גבעתי לצבא המצרי הפולש. גשר הקשתות: מצפון למרכז שפירא של ימינו, היה גשר אסטרטגי שחיבר את המרכז עם הנגב. "בהסתכלי עליו נדמה לי שהוא מתבייש, מתכווץ, הופך לקטן יותר מדי רגע שעובר. כן, אז הוא היה גדול, לפחות במשמעות שלו כיעד לשני צבאות, מאחוריו עוברות מאות מכוניות, הנושאות בקרבן אלפי אנשים בשעה. איש מהן אינו יודע שהוא חולף כאן ליד ההיסטוריה. לא פעם יש בתוכי הרצון השובבי לעצור מכונית ולומר ליושביה: ' אנא הקדישו לגשר ולו דקה אחת, משום שברגע הקשה הוא לא קרס, לא התנפץ ושמר על הקשר גשר חיוני בינינו לבין הנגב כולו'. אפילו שלט קטן שבקטנים – אין לידו. הכושי עשה את שלו. העולם כמנהגו נוהג ונע הלאה. הגשר נכלם והתכווץ עוד יותר. עתה ברור מדוע הוא נראה לי קטן ומכווץ". (ציטוט מתוך סיפרו של עודד נגבי 'הייתי חבלן', ע"מ 101 . עודד היה חבלן בגדוד 53 בגבעתי תש"ח). חוות דגנים. על האדמות בה יושבים כיום מרכז שפירא ואחוזת אתרוג הייתה קיימת בראשית שנות החמישים חווה

חקלאית של הסוכנות היהודית בשם "דגנים".

עצי האיקליפטוס באזור מרכז שפירא ובית הספר הם מתקופת "חוות דגנים". חברי החווה היו אנשים לא דתיים. החווה הוקמה בשנת 1952. הם קיבלו שטח מישורי של 1500 דונם באזור: צפון עין צורים ושפיר, בדרום נגבה, ובמערב משואות יצחק. בתחילה נקראה החווה חוות "סווט" על שמו של צבי סויט ז"ל מנהל החווה. לאחר מכן, ועדת השמות של משרד ראש הממשלה החליטה שהחווה תקרא "חוות דגנים". צבי סווט היה אדם קטוע רגלים, כתוצאה מכך שבתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת שירותו בפלוגת הקומנדו של הצבא הבריטי, נכנס לשדה מוקשים באיטליה. צבי סווט היה גם חבר אירגון לח"י. כינויו במחתרת היה: שחר. בנו יאיר ז"ל נהרג כחייל במלחמת יום הכיפורים בגזרת רמת הגולן. בחווה גרו עשר משפחות בצריפים. הילדים הקטנים של המשפחות נשלחו לגן הילדים בעין צורים. החווה סיפקה עבודה לכ-300 פועלים עולים חדשים. גידלו: כותנה ,אבטיחים, מלונים, תפוחי אדמה, סלק, סוכר, בצל, עגבניות, תירס וחיטה. בחווה היה גם עדר צאן וכבשים, ובקר של עגלים. בשנת 1957, לאחר מלחמת סיני (מבצע קדש), הסוכנות היהודית באה בדרישה להגדלת אוכלוסיית החווה מעשר משפחות לארבעים משפחות, אך משפחות החווה התנגדו לכך, דבר שהביא לפירוק החווה. היישובים : משואות יצחק, עין צורים ושפיר קיבלו את שטחיה חווה. עד היום שטח ח' שלנו נקרא שטח "דגנים". מרכז שפירא: בשנת 1958הוקם היישוב מרכז שפירא. בתחילה נקרא הישוב דגנים על שם החווה החקלאית. הישוב הוקם על ידי מושקה מושקוביץ ששימש באותה תקופה ראש המועצה האזורית. הישוב הוקם כמרכז חינוך אזורי. בישוב גרו כל מורי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים, התיכון והישיבה. רק בשנת 1970 שונה שם היישוב למרכז שפירא על שמו של השר משה שפירא ז"ל ממנהיגי הציונות הדתית. בשטח הישוב נמצאת הישיבה הגבוהה "אור עציון" בראשותו של הרב שימעון לפיד שליט"א חתנו וממשיך דרכו של הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל שהקים ועמד בראשותן של הישיבה התיכונית אור עציון המאגדת בתוכה את הפנימייה הצבאית ואת הישיבה התורנית "תורת עציון" ועוד מספר מוסדות. כמו כן, בתחומי הישוב הוותיק: בית כנסת "אוהל יצחק" ומשרדי המועצה האזורית שפיר. סה"כ מתגוררים כמאה משפחות. הקמת אחוזת אתרוג מרעיון לביצוע: לפני כשלושים שנה, באמצע שנות השמונים, מושקה יוזם רעיון על הקמת שכונה קהילתית שתהיה שייכת מוניציפאלית למרכז שפירא. הרעיון היה להביא משפחות צעירות עם ילדים אשר יזרימו דור צעיר לישוב הוותיק. בתחילה

הרחבה



סיווג: אחר - אחר
נגישות:
מקור:ישראל זיסק, יהודה זומר
תאריך עדכון: 10/28/2024 13:16:08

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים