כפר חנניה הקדום-נ.ג 402 -מערת התנא ר' זכריה
מתוך עמוד ענן
(שם:כפר חנניה הקדום-נ.ג 402 -מערת התנא ר' זכריה. תיאור:מוזכר רבות במשנה ובתלמוד כאזור חיץ בין הגליל העליון והתחתון. מוזכר בגניזה הקהירית על בי) |
|||
| (6 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.422426408946 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.925284995778 |
| - | |Height= | + | |Height=380 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=כפר חנניה הקדום | + | |Name=כפר חנניה הקדום-נ.ג 402 -מערת התנא ר' זכריה |
|Description=מוזכר רבות במשנה ובתלמוד כאזור חיץ בין הגליל העליון והתחתון. | |Description=מוזכר רבות במשנה ובתלמוד כאזור חיץ בין הגליל העליון והתחתון. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
| - | במקום נמצאו פריטים לא רבים שכן ידוע על פריטים רבים שנלקחו | + | במקום נמצאו פריטים לא רבים שכן ידוע על פריטים רבים שנלקחו מהמקום לשימוש משני בתקופות מאוחרות יותר. |
| - | ממצא יחודי הוא הכלילה (מתקן דומה לנברשת שעליו תלו נרות למאור)עם כתובת מעניינת וחריטה של מנורת 7 הקנים-התגלגלה ע"י סוחרי עתיקות ונמצאת היום במוזיאון בבלגיה. | + | ממצא יחודי הוא הכלילה (מתקן דומה לנברשת שעליו תלו נרות למאור)עם כתובת מעניינת וחריטה של מנורת 7 הקנים-התגלגלה ע"י סוחרי עתיקות ונמצאת היום במוזיאון בבלגיה.על הכיפה היום ציון של רבי זכריה בן הקצב. סמון חץ כחול מוביל אל המערה. |
| - | | | + | הכוהנים ממשפחת יכין משמרת עשרים ואחת מכפר חנניה. בקרבת עץ האלון הישיש קבורים רבי אבא חלפתא ובניו, כוהנים ממשפחת יכין מכפר חנניה. בסמוך לצומת ולעץ האלון מתנשא תל עתיק תל באר שבע הגלילית, ישוב יהודי מתקופת משנה ותלמוד ולכן הצומת נקראת צומת שבע. נמשיך כמה עשרות מטרים צפונה, נחצה בצומת שבע, בזהירות את כביש 85 כביש עמיעד פרוד - מעלינו תל עתיק. כאן נמצאים שרידי כפר הכוהנים של ממשפחת יכין –כפר חנניה. |
| + | |||
| + | |||
| + | רבי משה באסולה ביקר בארץ ישראל בשנת 1522. בחול המועד פסח של אותה שנה הוא מגיע לכפר חנניה. רבי משה באסולה כותב בספר הזכרונות שלו כי בכפר חנניה יושבות כ 60 משפחות, רובם כוהנים ולהם בית כנסת. כמאתיים שנים מאוחר יותר עדיין ישבו יהודים בכפר חנניה. | ||
| + | |||
| + | בראש התל שרידי בית הכנסת של הכוהנים ממשפחת יכין משמרת הכוהנים ה 21 ואת קברו של זכריה בן הקצב כוהן מירושלים שגלה לכאן בקיץ שנת 70 לספירה מיד לאחר חורבן המקדש (סיפורו מיוחד). בירידה מהתל של כפר חנניה, סדנא של קדר ממשפחת כוהנים שנחשפה בשלמותה ולידה עשרות כלי חרס שבורים –כלי כפר חנניה. כלי כפר חנניה שאין דרכן להישבר (שבת קכ עב ). כוהני כפר חנניה היו מומחים לעבודת קדרות עד שנאמר עליהם, אנשי כפר חנניה –קדרים ולכן צומת הקרוב נקרא בשם צומת קדרים. כוהנים מכפר חנניה שמרו מאוד על חוקי טומאה וטהרה. כלים שנטמאו, שוברו במתכוון ובמקומם יצרו כלים חדשים. זאת הסיבה לכך שיש ריכוז כל כך גבוה של חרסים ושברי כלים באתר כפר חנניה. | ||
| + | |images=זכריהבןקצב.JPG | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=מערה |
| - | + | |Contributors=שירין ב.י, Marikriber, ררועעיי, צוות08, ליאו, Zvi508 | |
| - | + | |csrc=mobile | |
| - | |Contributors=שירין ב.י | + | |LastUpdate=6/27/2022 08:42:55 |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=633387165036002709 | |WinId=633387165036002709 | ||
| - | | | + | |LongDescription= |
| + | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 08:42, 27 ביוני 2022
380 מ'
תקציר
מוזכר רבות במשנה ובתלמוד כאזור חיץ בין הגליל העליון והתחתון.
מוזכר בגניזה הקהירית על בית הכנסת שבו(מאה 13-14).
שרידי בית הכנסת הם בראש הישוב כנהוג במסורת והיחודי בכך הוא שהמבנה חצוב בסלע בחלקו הגדול.
בית הכנסת דומה מאוד במפרט הטכני שלו לזה שבמירון.
בית כנסת נוסף ומפואר נמצא בדרום מערב(נקודת תצפית לישוב עצמו)ופנה לכיוון ירושלים.
במקום נמצאו פריטים לא רבים שכן ידוע על פריטים רבים שנלקחו מהמקום לשימוש משני בתקופות מאוחרות יותר.
ממצא יחודי הוא הכלילה (מתקן דומה לנברשת שעליו תלו נרות למאור)עם כתובת מעניינת וחריטה של מנורת 7 הקנים-התגלגלה ע"י סוחרי עתיקות ונמצאת היום במוזיאון בבלגיה.על הכיפה היום ציון של רבי זכריה בן הקצב. סמון חץ כחול מוביל אל המערה. הכוהנים ממשפחת יכין משמרת עשרים ואחת מכפר חנניה. בקרבת עץ האלון הישיש קבורים רבי אבא חלפתא ובניו, כוהנים ממשפחת יכין מכפר חנניה. בסמוך לצומת ולעץ האלון מתנשא תל עתיק תל באר שבע הגלילית, ישוב יהודי מתקופת משנה ותלמוד ולכן הצומת נקראת צומת שבע. נמשיך כמה עשרות מטרים צפונה, נחצה בצומת שבע, בזהירות את כביש 85 כביש עמיעד פרוד - מעלינו תל עתיק. כאן נמצאים שרידי כפר הכוהנים של ממשפחת יכין –כפר חנניה.
רבי משה באסולה ביקר בארץ ישראל בשנת 1522. בחול המועד פסח של אותה שנה הוא מגיע לכפר חנניה. רבי משה באסולה כותב בספר הזכרונות שלו כי בכפר חנניה יושבות כ 60 משפחות, רובם כוהנים ולהם בית כנסת. כמאתיים שנים מאוחר יותר עדיין ישבו יהודים בכפר חנניה.
בראש התל שרידי בית הכנסת של הכוהנים ממשפחת יכין משמרת הכוהנים ה 21 ואת קברו של זכריה בן הקצב כוהן מירושלים שגלה לכאן בקיץ שנת 70 לספירה מיד לאחר חורבן המקדש (סיפורו מיוחד). בירידה מהתל של כפר חנניה, סדנא של קדר ממשפחת כוהנים שנחשפה בשלמותה ולידה עשרות כלי חרס שבורים –כלי כפר חנניה. כלי כפר חנניה שאין דרכן להישבר (שבת קכ עב ). כוהני כפר חנניה היו מומחים לעבודת קדרות עד שנאמר עליהם, אנשי כפר חנניה –קדרים ולכן צומת הקרוב נקרא בשם צומת קדרים. כוהנים מכפר חנניה שמרו מאוד על חוקי טומאה וטהרה. כלים שנטמאו, שוברו במתכוון ובמקומם יצרו כלים חדשים. זאת הסיבה לכך שיש ריכוז כל כך גבוה של חרסים ושברי כלים באתר כפר חנניה.
הרחבה
סיווג: מערה
נגישות:
מקור:שירין ב.י, Marikriber, ררועעיי, צוות08, ליאו, Zvi508
תאריך עדכון: 6/27/2022 08:42:55
קישורים חיצוניים
