עילבון
מתוך עמוד ענן
שרגא וקסלר (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=עילבון | |Name=עילבון | ||
| - | |Description=לפי הסברה המקובלת, הכפר משמר את שמו של היישוב הקדום "עילבו", הנזכר בפיוטו של ר' אלעזר הקליר כאחת מערי משמרות הכהונה בגליל (משמר הקוץ). | + | |Description=לפי הסברה המקובלת, הכפר משמר את שמו של היישוב הקדום "עילבו", זהו השם הרומי שנזכר גם בגניזה הקהירית, הנזכר בפיוטו של ר' אלעזר הקליר כאחת מערי משמרות הכהונה בגליל (משמר הקוץ). |
בכפר נתגלו פריטים אדריכליים המרמזים כי היה כאן ביכ"ס. ב 2017 נתגלתה מתחת לאחד הבתים חפירת שוד במעלול מערות תת קרקעי ובו אורווה עם שקתות כלי אגירה ואיחסון (קישור) | בכפר נתגלו פריטים אדריכליים המרמזים כי היה כאן ביכ"ס. ב 2017 נתגלתה מתחת לאחד הבתים חפירת שוד במעלול מערות תת קרקעי ובו אורווה עם שקתות כלי אגירה ואיחסון (קישור) | ||
| + | סיור בעילבון (קישור שני) | ||
מערכת תת קרקעית התגלתה בעילבון ב 1962 וזוהתה כמנהרה של 65 מטר. המגלים חשבו שהיא מערכת מסתור אך ינון שבתיאל בספרו דחה אפשרות זו. | מערכת תת קרקעית התגלתה בעילבון ב 1962 וזוהתה כמנהרה של 65 מטר. המגלים חשבו שהיא מערכת מסתור אך ינון שבתיאל בספרו דחה אפשרות זו. | ||
| - | |ExtLinks=https://travel.walla.co.il/item/3104613 | + | |LongDescription=כפר עילבון נושק לקצהו המזרחי של עמק אלבטוף |
| - | |Contributors=אסף י-ם, ליאו | + | )בית נטופה( המרהיב, בין הכפרים מע‘אר )מרר( |
| + | בצפון, דיר חנא במערב, ובעינה-נוג‘ידאת בדרום. | ||
| + | היום גרים בעילבון כ-000,5 תושבים, רובם נוצרים | ||
| + | והשאר מוסלמים. הכפר יושב על גבעות בגובה | ||
| + | 200 מטר מעל פני הים. גרעין הכפר העתיק | ||
| + | בשכונה הצפונית נחשב לאתר ארכיאולוגי, | ||
| + | והתגלו בו שרידים מהתקופות הפרסית, הרומית, | ||
| + | הביזנטית, הערבית, והעות‘מנית. הכפר העתיק | ||
| + | היה ממוקם על גבעה נסתרת בין שני הרים | ||
| + | 3 , ומכאן שמו של ההר המזרחי בערבית: אל- | ||
| + | חאמי )המגן(. בתקופה הרומית, לאחר חורבן בית | ||
| + | שני, ברחו מספר משפחות כוהנים מירושלים | ||
| + | והתיישבו בגליל, כשמשפחת קוץ התיישבה | ||
| + | בעילבון. הרומאים קראו למקום אילבו )Ailabo ,) | ||
| + | שם שהוזכר גם בכתבי ארכיון בית הכנסת בקהיר.במאות ה-18 וה-19 הצטרפו לכפר מספר משפחות | ||
| + | נוצריות מהכפרים הסמוכים, והוא התחיל לגדול. | ||
| + | מספר התושבים בשנת 1922 היה כ-320 תושבים, | ||
| + | בשנת 1931 עלה ל-404 ,ובשנת 1948 גרו בו כ-650 | ||
| + | תושבים, להם 712,14 דונם אדמה, שנרשמו על | ||
| + | שמותיהן של משפחות הכפר באופן רשמי בשנת | ||
| + | 1892 בתקופת שלטון הטורקים. תושבי הכפר | ||
| + | עסקו בחקלאות, ובעיקר גידולי שדה )חיטה, | ||
| + | עדשים, טבק( ועצי זית, המכסים היום את רוב | ||
| + | האדמות של הכפר. | ||
| + | בשנת 1899 נבנה בכפר חדר הלימוד הראשון לבנים, | ||
| + | על ידי הכמרים הגרמניים מכנסיית אלטאבע‘ה | ||
| + | שעל שפת הכינרת, ובשנת 1905 נבנה חדר | ||
| + | דומה לבנות. בשנת 1943 נבנו שני חדרים גדולים | ||
| + | ששימשו כבית הספר היסודי הראשון בכפר.חשיבותו של הכפר לאורך ההיסטוריה היתה | ||
| + | טמונה כנראה במעיין המים השופע מערבית לכפר, | ||
| + | ממנו שתו תושבי הכפר עד שנות החמישים. בעשור | ||
| + | זה החלו החפירות בפרויקט מוביל המים הארצי, | ||
| + | העובר כמאה מטר מעל למעיין, חפירות שפגעו | ||
| + | קשות בזרימת המעיין. ב 1948 גורשו התושבים ללבנון כי נחשדו בפגיעה בחיילי צהל. השתדלות של האפיפיור עזרה להשיבם לכפרם. | ||
| + | |PointType=רשות מקומית | ||
| + | |ExtLinks=https://zochrot.org/uploads/uploads/415672658887fd717c03c58e4ea5d41b.pdfhttps://travel.walla.co.il/item/3104613 | ||
| + | |Contributors=אסף י-ם, ליאו, שרגא וקסלר | ||
|csrc=IZ14 | |csrc=IZ14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=8/5/2020 13:36:52 |
|WinId=635578165951937667 | |WinId=635578165951937667 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|images= | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:36, 5 באוגוסט 2020
181 מ'
תקציר
לפי הסברה המקובלת, הכפר משמר את שמו של היישוב הקדום "עילבו", זהו השם הרומי שנזכר גם בגניזה הקהירית, הנזכר בפיוטו של ר' אלעזר הקליר כאחת מערי משמרות הכהונה בגליל (משמר הקוץ).
בכפר נתגלו פריטים אדריכליים המרמזים כי היה כאן ביכ"ס. ב 2017 נתגלתה מתחת לאחד הבתים חפירת שוד במעלול מערות תת קרקעי ובו אורווה עם שקתות כלי אגירה ואיחסון (קישור)
סיור בעילבון (קישור שני)
מערכת תת קרקעית התגלתה בעילבון ב 1962 וזוהתה כמנהרה של 65 מטר. המגלים חשבו שהיא מערכת מסתור אך ינון שבתיאל בספרו דחה אפשרות זו.
הרחבה
כפר עילבון נושק לקצהו המזרחי של עמק אלבטוף
)בית נטופה( המרהיב, בין הכפרים מע‘אר )מרר(
בצפון, דיר חנא במערב, ובעינה-נוג‘ידאת בדרום.
היום גרים בעילבון כ-000,5 תושבים, רובם נוצרים
והשאר מוסלמים. הכפר יושב על גבעות בגובה
200 מטר מעל פני הים. גרעין הכפר העתיק
בשכונה הצפונית נחשב לאתר ארכיאולוגי,
והתגלו בו שרידים מהתקופות הפרסית, הרומית,
הביזנטית, הערבית, והעות‘מנית. הכפר העתיק
היה ממוקם על גבעה נסתרת בין שני הרים
3 , ומכאן שמו של ההר המזרחי בערבית: אל-
חאמי )המגן(. בתקופה הרומית, לאחר חורבן בית
שני, ברחו מספר משפחות כוהנים מירושלים
והתיישבו בגליל, כשמשפחת קוץ התיישבה
בעילבון. הרומאים קראו למקום אילבו )Ailabo ,)
שם שהוזכר גם בכתבי ארכיון בית הכנסת בקהיר.במאות ה-18 וה-19 הצטרפו לכפר מספר משפחות
נוצריות מהכפרים הסמוכים, והוא התחיל לגדול.
מספר התושבים בשנת 1922 היה כ-320 תושבים,
בשנת 1931 עלה ל-404 ,ובשנת 1948 גרו בו כ-650
תושבים, להם 712,14 דונם אדמה, שנרשמו על
שמותיהן של משפחות הכפר באופן רשמי בשנת
1892 בתקופת שלטון הטורקים. תושבי הכפר
עסקו בחקלאות, ובעיקר גידולי שדה )חיטה,
עדשים, טבק( ועצי זית, המכסים היום את רוב
האדמות של הכפר.
בשנת 1899 נבנה בכפר חדר הלימוד הראשון לבנים,
על ידי הכמרים הגרמניים מכנסיית אלטאבע‘ה
שעל שפת הכינרת, ובשנת 1905 נבנה חדר
דומה לבנות. בשנת 1943 נבנו שני חדרים גדולים
ששימשו כבית הספר היסודי הראשון בכפר.חשיבותו של הכפר לאורך ההיסטוריה היתה
טמונה כנראה במעיין המים השופע מערבית לכפר,
ממנו שתו תושבי הכפר עד שנות החמישים. בעשור
זה החלו החפירות בפרויקט מוביל המים הארצי,
העובר כמאה מטר מעל למעיין, חפירות שפגעו
קשות בזרימת המעיין. ב 1948 גורשו התושבים ללבנון כי נחשדו בפגיעה בחיילי צהל. השתדלות של האפיפיור עזרה להשיבם לכפרם.
סיווג: רשות מקומית
נגישות:
מקור:אסף י-ם, ליאו, שרגא וקסלר
תאריך עדכון: 8/5/2020 13:36:52
קישורים חיצוניים
