חאן א-לובן לבונה
מתוך עמוד ענן
אלקנה סוקולובר (שיחה | תרומות) (שם:חאן א-לובן לבונה. תיאור:חאן שנבנה בסוף התקופה הערבית המאוחרת ותחילת התקופה התורכית ששימש לעצירת חניה במרחק יום אחד מירושלים בדרך האבות) |
|||
| (7 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.249463636108 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.059156948325 |
|Height=578 | |Height=578 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=חאן א-לובן | + | |Name=חאן א-לובן לבונה |
| - | |Description=חאן שנבנה בסוף התקופה הערבית המאוחרת ותחילת התקופה התורכית ששימש לעצירת חניה במרחק יום אחד מירושלים בדרך האבות לכיוון שכם. המבנה שופץ רבות כפי שאפילו מעידים חדרים עם בטון בתוכו, אך ניתן לראות את קמרונות המבואה המרכזית שהם מקוריים מלפני מעל חמש מאות שנה. | + | |Description=חאן שנבנה בסוף התקופה הערבית המאוחרת ותחילת התקופה התורכית ששימש לעצירת חניה במרחק יום אחד מירושלים בדרך האבות לכיוון שכם. המבנה שופץ רבות כפי שאפילו מעידים חדרים עם בטון בתוכו, אך ניתן לראות את קמרונות המבואה המרכזית שהם מקוריים מלפני מעל חמש מאות שנה. החרסים סביב החאן מעלים אפשרות שהחאן יושב על שרידי חאן רומי על אותה הדרך. כיו |
בכניסה לחאן, מצפון אליו, יש מעיין ראוי לטבילה, עם מים כל השנה, עומקו כחצי מטר וגודל הבריכה 2X2. | בכניסה לחאן, מצפון אליו, יש מעיין ראוי לטבילה, עם מים כל השנה, עומקו כחצי מטר וגודל הבריכה 2X2. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בפינה של החדר הגדול אשר שימש כאורווה רואים אבן מסותת בסגנון חשמונאי/הרודיאני/צלבני מה שמשייך את המבנה לפחות לתקופה זו. | בפינה של החדר הגדול אשר שימש כאורווה רואים אבן מסותת בסגנון חשמונאי/הרודיאני/צלבני מה שמשייך את המבנה לפחות לתקופה זו. | ||
| + | |||
| + | יש המזהים כאן את המקום בו הוצב "פסל מיכה" וזאת על פי סברות הכתובות בערך "חורבות ג'בל ע'רבה" הנפרד שנמצא כ3ק"מ דרום מערבה, יש המזהים את מקום הפסל שם בע'רבה ויש המזהים זאת באל עוף, אך במקום אין שרידים רציניים מבית ראשון התומכים בהצעה, השרידים מאז דלים ביותר. | ||
| + | מאז 2012 נתפס המבנה על ידי חאלד דראגמה מהכפר לובאן ובסיוע האיחוד האירופי. נכון לתחילת 2019, מתקיםם הליך בג"צ כנגדו מטעם תנועת "רגבים". | ||
| + | |||
| + | 21.07.23 הערבי פונה מהמקום אפשר להסתובב בכיף. | ||
| + | |images=DSCF0104.JPG,2023-06-21T21_36_35.870274196630.jpg | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=מבנה | |PointType=מבנה | ||
| - | |Contributors=עמית הורן, גלעד אלדר, צוריאל שחור | + | |Contributors=עמית הורן, גלעד אלדר, צוריאל שחור, Tanico, ישי חמו, היסטוריה על המפה, ישראלי נרא לי, אלי לדר, אלקנה סוקולובר |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/21/2023 18:34:25 |
|WinId=633605617536016536 | |WinId=633605617536016536 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 18:34, 21 ביוני 2023
578 מ'
תקציר
חאן שנבנה בסוף התקופה הערבית המאוחרת ותחילת התקופה התורכית ששימש לעצירת חניה במרחק יום אחד מירושלים בדרך האבות לכיוון שכם. המבנה שופץ רבות כפי שאפילו מעידים חדרים עם בטון בתוכו, אך ניתן לראות את קמרונות המבואה המרכזית שהם מקוריים מלפני מעל חמש מאות שנה. החרסים סביב החאן מעלים אפשרות שהחאן יושב על שרידי חאן רומי על אותה הדרך. כיו
בכניסה לחאן, מצפון אליו, יש מעיין ראוי לטבילה, עם מים כל השנה, עומקו כחצי מטר וגודל הבריכה 2X2.
החדר הדרומי הגדול הוא האורווה של החאן.
כפי שמעיד וילנאי, החאן מוזכר (פרקי הפועל הצעיר חלק ו') בהקשר לשבויים יהודיים שהיו בשבי התורכים במלחמת העולם הראשונה וששישנו בצפיפות נוראית בלילה בחאן זה בדרכם מירושלים לדמשק.
אצל וילנאי נפלה טעות במספור העמודים, והמקור מופיע בעמוד 331 ולא כפי שכותב וילנאי (עמ' 351), זאת על פי עיון בספר המקורי. גם טל קלאר ב"לפני אפרים בנימין ומנשה" מפנה כמו וילנאי, הוא לא עיין במקור.
בתקופה התורכית ישב במבנה כח משטרה קטן ששמר על הכביש.
חאן נוסף ומתחרה היה כ-4ק"מ צפונה, אך הוא קטן ממנו במעט.
לאחרונה בוצעו מעט עבודות שיפוץ במקום בידי ערבים מלובן.
בפינה של החדר הגדול אשר שימש כאורווה רואים אבן מסותת בסגנון חשמונאי/הרודיאני/צלבני מה שמשייך את המבנה לפחות לתקופה זו.
יש המזהים כאן את המקום בו הוצב "פסל מיכה" וזאת על פי סברות הכתובות בערך "חורבות ג'בל ע'רבה" הנפרד שנמצא כ3ק"מ דרום מערבה, יש המזהים את מקום הפסל שם בע'רבה ויש המזהים זאת באל עוף, אך במקום אין שרידים רציניים מבית ראשון התומכים בהצעה, השרידים מאז דלים ביותר. מאז 2012 נתפס המבנה על ידי חאלד דראגמה מהכפר לובאן ובסיוע האיחוד האירופי. נכון לתחילת 2019, מתקיםם הליך בג"צ כנגדו מטעם תנועת "רגבים".
21.07.23 הערבי פונה מהמקום אפשר להסתובב בכיף.
הרחבה
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:עמית הורן, גלעד אלדר, צוריאל שחור, Tanico, ישי חמו, היסטוריה על המפה, ישראלי נרא לי, אלי לדר, אלקנה סוקולובר
תאריך עדכון: 6/21/2023 18:34:25
קישורים חיצוניים
