מחצבת נשר רמלה
מתוך עמוד ענן
חובב אפלולית (שיחה | תרומות) |
חובב אפלולית (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.928733071183 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.908577409234 |
|Height=79 | |Height=79 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מחצבת נשר רמלה | |Name=מחצבת נשר רמלה | ||
| - | |Description=מחצבת סלע גיר ענקית השייכת למפעל המלט נשר רמלה. סלע הגיר הוא חומר הגלם העיקרי לייצור מלט. עומק המחצבה כ-100 מ' מתחת לפני השטח | + | |Description=מחצבת סלע גיר ענקית השייכת למפעל המלט נשר רמלה. סלע הגיר הוא חומר הגלם העיקרי לייצור מלט. עומק המחצבה כ-100 מ' מתחת לפני השטח שהיה במקום לפני החציבה. במחצבה נחשפו והושמדו חללים קרסטיים רבים, פרופ' עמוס פרומקין העריך כי כמות החללים באזור גבוהה בסדר גודל מכמות החללים שנצפית בדרך כלל ביחידות סלע מקבילות. בשנת 1997 נהרג במחצבה מפעיל הצמ"ה חסון פארס ז"ל שהפעיל D9 מעל מערה שלא היה ידוע על קיומה. עם התקדמות עבודתו של פארס, תקרת המערה הלכה והדקקה עד לקריסתה. פארס וה-D9 צנחו לתוך המערה, לעומק של 40 מ' ופארס נהרג במקום. |
|LongDescription=פרופ פרומקין הצביע על כך שהמערות הנחשפות במחצבה הן בעלות מאפיינים של קרסט היפוגני. כלומר, מערות שנוצרו בעת עליית מי תהום עמוקים אל מי התהום הרדודים. | |LongDescription=פרופ פרומקין הצביע על כך שהמערות הנחשפות במחצבה הן בעלות מאפיינים של קרסט היפוגני. כלומר, מערות שנוצרו בעת עליית מי תהום עמוקים אל מי התהום הרדודים. | ||
| + | |images=מחצבת נשר רמלה.jpg, | ||
|PointType=מחצבה | |PointType=מחצבה | ||
| - | |Contributors=Rafael 4x4, חובב אפלולית | + | |Contributors=Rafael 4x4, חובב אפלולית, אורי מרגלית |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=11/27/2016 11:31:50 |
|WinId=633860061418100001 | |WinId=633860061418100001 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 11:31, 27 בנובמבר 2016
79 מ'
תקציר
מחצבת סלע גיר ענקית השייכת למפעל המלט נשר רמלה. סלע הגיר הוא חומר הגלם העיקרי לייצור מלט. עומק המחצבה כ-100 מ' מתחת לפני השטח שהיה במקום לפני החציבה. במחצבה נחשפו והושמדו חללים קרסטיים רבים, פרופ' עמוס פרומקין העריך כי כמות החללים באזור גבוהה בסדר גודל מכמות החללים שנצפית בדרך כלל ביחידות סלע מקבילות. בשנת 1997 נהרג במחצבה מפעיל הצמ"ה חסון פארס ז"ל שהפעיל D9 מעל מערה שלא היה ידוע על קיומה. עם התקדמות עבודתו של פארס, תקרת המערה הלכה והדקקה עד לקריסתה. פארס וה-D9 צנחו לתוך המערה, לעומק של 40 מ' ופארס נהרג במקום.
הרחבה
פרופ פרומקין הצביע על כך שהמערות הנחשפות במחצבה הן בעלות מאפיינים של קרסט היפוגני. כלומר, מערות שנוצרו בעת עליית מי תהום עמוקים אל מי התהום הרדודים.
סיווג: מחצבה
נגישות:
מקור:Rafael 4x4, חובב אפלולית, אורי מרגלית
תאריך עדכון: 11/27/2016 11:31:50
קישורים חיצוניים
