העיר תרצה - תל אל פרעה הצפוני
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.3376567488913 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.287104405401 |
| - | |Height= | + | |Height=187 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=העיר תרצה - תל אל פרעה הצפוני | |Name=העיר תרצה - תל אל פרעה הצפוני | ||
| - | |Description=שני מעיינות ענקיים (שאחד מהם יָבָש באביב 2008 והשני כיום דלוח) הזינו בעבר את העיר תרצה, הנקראת על שם אחת מבנותיו של צלפחד. מלך העיר נהרג על ידי יהושע ובעשא מלך ישראל ייסד שושלת מלוכה בתרצה ששרדה עד שזמרי שרף את העיר במרד שלו שבו השתכר. לאחר מכן הבירה עברה לעיר שומרון – סבסטיה. מבחינת ממצאים יש במקום שרידי יישובים גדולים מהתקופות הנ"ל, עם שרידי ארמונות מהמאה ה-11 לפנה"ס, שנשרפו ושהחלו | + | |Description=שני מעיינות ענקיים (שאחד מהם יָבָש באביב 2008 והשני כיום דלוח) הזינו בעבר את העיר תרצה, הנקראת על שם אחת מבנותיו של צלפחד. מלך העיר נהרג על ידי יהושע ובעשא מלך ישראל ייסד שושלת מלוכה בתרצה ששרדה עד שזמרי שרף את העיר במרד שלו שבו השתכר. לאחר מכן הבירה עברה לעיר שומרון – סבסטיה. מבחינת ממצאים יש במקום שרידי יישובים גדולים מהתקופות הנ"ל, עם שרידי ארמונות מהמאה ה-11 לפנה"ס, שנשרפו ושהחלו להִבָּנות מחדש, אך לא השלימו אותם מעולם. שכבת חורבן גדולה יש בעיר משנת 722 לפנה"ס – חורבן ישראל בידי אשור. נראה לי כי המקום נמצא בצומת דרכים עתיקות – דרך מזרח השומרון, ודרך העולה בואדי אל מרשי אל העיר שומרון, שהיא הדרך הטובה ביותר שיש מצפון לעיבל ומדרום לבקעת סָנוּר.כיום (תשס"ו) ניתן לראות יפה קירות מלבני-בוץ של מבני ציבור (כנראה ברונזה מאוחרת), שרידי חומות (תק' ברזל) ומבנים. |
| - | בביקור בתל ב-11,03,10 הצלחנו להבחין | + | |
| + | |||
| + | בביקור בתל ב-11,03,10 | ||
| + | |||
| + | הגבעה מחולקת לשני חלקים. הצפוני המשמש כיום כמטע עצים. והשרידים מתרכזים בחלק הדרומי של הגבעה. | ||
| + | |||
| + | הצלחנו להבחין בקו הברור של חומת העיר ובחלק ממנה הניכר על פני השטח. כמו כן איתרנו את ארמון "זמרי" אותו שרף על עצמו, הארמון ניכר בכך שנבנה באבנים גדולות ומאסיביות בשונה משאר המבנים סביב. הצלחנו גם להבחין בכמה בתים מסוג ארבעת המרחבים (ישראלים). ואף ניכר המקום בו יכול ועמד שער העיר. | ||
| + | |||
| + | כאשר נמצאים על התל מבינים את מיקומה האסטרטגי גם בצומת דרכים ובטבורה של בקעה שופעת מים, ובקרבת שני מעינות שופעים הנמצאים בקרבתה. | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| שורה 14: | שורה 22: | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=עמית הורן, חנן ארליך, מאיר רוטר | |Contributors=עמית הורן, חנן ארליך, מאיר רוטר | ||
| - | |LastUpdate=03/11/2010 | + | |LastUpdate=03/11/2010 10:19:35 |
|WinId=633518404090639157 | |WinId=633518404090639157 | ||
| - | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 22:52, 27 בדצמבר 2010
187 מ'
תקציר
שני מעיינות ענקיים (שאחד מהם יָבָש באביב 2008 והשני כיום דלוח) הזינו בעבר את העיר תרצה, הנקראת על שם אחת מבנותיו של צלפחד. מלך העיר נהרג על ידי יהושע ובעשא מלך ישראל ייסד שושלת מלוכה בתרצה ששרדה עד שזמרי שרף את העיר במרד שלו שבו השתכר. לאחר מכן הבירה עברה לעיר שומרון – סבסטיה. מבחינת ממצאים יש במקום שרידי יישובים גדולים מהתקופות הנ"ל, עם שרידי ארמונות מהמאה ה-11 לפנה"ס, שנשרפו ושהחלו להִבָּנות מחדש, אך לא השלימו אותם מעולם. שכבת חורבן גדולה יש בעיר משנת 722 לפנה"ס – חורבן ישראל בידי אשור. נראה לי כי המקום נמצא בצומת דרכים עתיקות – דרך מזרח השומרון, ודרך העולה בואדי אל מרשי אל העיר שומרון, שהיא הדרך הטובה ביותר שיש מצפון לעיבל ומדרום לבקעת סָנוּר.כיום (תשס"ו) ניתן לראות יפה קירות מלבני-בוץ של מבני ציבור (כנראה ברונזה מאוחרת), שרידי חומות (תק' ברזל) ומבנים.
בביקור בתל ב-11,03,10
הגבעה מחולקת לשני חלקים. הצפוני המשמש כיום כמטע עצים. והשרידים מתרכזים בחלק הדרומי של הגבעה.
הצלחנו להבחין בקו הברור של חומת העיר ובחלק ממנה הניכר על פני השטח. כמו כן איתרנו את ארמון "זמרי" אותו שרף על עצמו, הארמון ניכר בכך שנבנה באבנים גדולות ומאסיביות בשונה משאר המבנים סביב. הצלחנו גם להבחין בכמה בתים מסוג ארבעת המרחבים (ישראלים). ואף ניכר המקום בו יכול ועמד שער העיר.
כאשר נמצאים על התל מבינים את מיקומה האסטרטגי גם בצומת דרכים ובטבורה של בקעה שופעת מים, ובקרבת שני מעינות שופעים הנמצאים בקרבתה.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, חנן ארליך, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 03/11/2010 10:19:35
קישורים חיצוניים
