מוצב תותחי נברון
מתוך עמוד ענן
(שם:מוצב תותחי נברון. תיאור:השם 'תותחי נברון' הושאל מספר בשם זה מאת אליסטייר מקלין וסרט בכיכובם של דייויד ניבן, אנטוני קווין וגרגורי פק. שתי) |
|||
| (32 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.645040671426 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.701993673206 |
| - | |Height= | + | |Height=157 |
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=Yes |
|Name=מוצב תותחי נברון | |Name=מוצב תותחי נברון | ||
| - | |Description= | + | |Description=השם 'תותחי נברון' הושאל מספר בשם זה מאת אליסטייר מקלין וסרט בכיכובם של דייויד ניבן, אנטוני קווין וגרגורי פק. שתי היצירות מתארות את המאמצים לחיסול תותחים גרמניים, שהוצבו בעמדה מבוצרת ונסתרת בהרי האי היווני נברון (שם בדוי). התותחים נועדו לחסום נתיב שייט, שדרכו תיכנן הצי הבריטי לחלץ 1200 חיילים, אשר כותרו בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. |
| - | + | המוצב כאן נבנה במלחמת ההתשה בשנים 1970-1968, כעמדת קבע לתותחים להשיב אש ארטילרית לעומק ירדן. קודם להקמת העמדה, צה"ל (חת"ם) היה יורה מעמדות קרקעיות ליד טבריה. הירי התבצע באמצעות שני תותחי שלל 130 מ"מ, בעלי טווח של 27 ק"מ. התותחים הובאו בעקבות ירי של תותחים עיראקים, מרכס סאחם שבצפון הגלעד, לעיר טבריה. בתגובה ירו תותחי צה"ל אל פרוורי העיר אירביד, והירי הערבי נפסק. | |
| - | בתגובה ירו תותחי צה"ל | + | הקמת העמדה המבוצרת כאן נועדה, בין השאר, לשפר טווח אל מול ריכוזי המחבלים (ספטמבר השחור) שהתארגנו בירדן, בפרט ברמת אירביד. עמדת הבטון, שהוקמה סמוך לחורבות תאופיק העליונה בדרום-מזרח הגולן, הושלמה בסוף מלחמת ההתשה, ולכן כנראה לא השתמשו בה. אחרי שהמלך חוסיין סילק את ארגוני המחבלים מצפון ירדן ב"ספטמבר השחור" ב-1970, עזב גם חיל המשלוח העיראקי את ירדן. לאחר זמן, התותחים הועברו לגזרת הר דב, כדי לפעול נגד ארגוני המחבלים, שסולקו מירדן והתבססו ב"פתחלנד". |
| - | הערבי נפסק. עמדת הבטון הושלמה | + | בפועל הובא למקום זה תותח אחד. בתוך הבונקר, התותח נע על מסילות קבועות ברצפה, שניתן לראותן. כמו כן רואים את דלת הברזל הכבדה מדרום שנפתחת לפני הירי, ואת מערכת פתחי האוורור משני צידי החדר המרכזי, שנועדה לפינוי הגזים הנפלטים מהתותח בעת הירי. בעבר היה ניתן להכנס לתאי התותחים, אך הגישה למרכז המוצב נחסמה בדלת נעולה. במנהרות הצדדיות יש עשרות עטלפי יזנוב. |
| + | המבנה העילי העצום של "הנברון" בגולן נבנה על קו שבר גאולוגי פעיל (שבר משני לבקע הסורי אפריקאי), שאמנם היה ידוע אך לא העריכו נכונה את עוצמתו (תזוזה של למעלה מ-1 מ"מ בשנה). תזוזת קו השבר שברה את המבנה המאסיווי (בטון מזוין!) בכמה מקומות, וממשיכה להרחיב את הסדקים בו (תופעה דומה רואים במבצר עטרת ליד גשר בנות יעקב). על המבנה הנטוש התקין המכון הגאולוגי חיישנים גיאוסיסמיים, שמודדים את תנועת הקרקע במקום. | ||
| + | רס"ן (מיל') שמעון סימן-טוב שגיא, ההיסטוריון של חת"ם, הכין מצגת על ה "נברונים". כל המידע הטכני כאן נשען על מצגת זו. לדבריו שתי עמדות "נברוניות" (תותחי 155 מ"מ) הוקמו לאורך קו בר- לב בתעלה: במעוז 'בודפשט' לחוף הים התיכון ובמעוז 'לחצנית' בצפון תעלת סואץ. הן התחילו לפעול במלחמת ההתשה, אל מול מטרות קבועות. אולם במלחמת יום כיפור הן לא היו יעילות בגלל מגבלות צידוד אל מטרות משתנות, חוסר אוורור בעמדה בעת אש מסיבית וסיבות נוספות. | ||
| + | מגג המוצב (לאחר שהמקום ייפתח למבקרים) יש תצפית נוף יפה אל דרום הכנרת. פתיחת האתר: | ||
| + | • יוני 2020 - האתר הוקף בגדר גבוהה. אין אפשרות להיכנס למוצב. | ||
| + | • 21/10/22 - יש פרצה בגדר המערבית. כמו כן נפתחו בטונדות המאפשרות כניסה וסיור בתוך המוצב. | ||
| + | • דצמבר 2022 - כל הפרצות בגדר נסגרו. אין כניסה למוצב. [אמנם אפשר לפרוץ את הגדר במגזרי תייל / מטען צינור וכד', אך כדאי שנזכור כי האתר הוא שלנו וראוי לשמרו]. מאידך, פנייה לצה"ל: פיתחו את המוצב לביקורי המטיילים! האתר ראוי הן כחלק ממור"ק צה"ל והן בהיותו אתר מורשת גיאולוגי. לפחות יוסדרו שער כניסה + הוראות למבקרים וכולם ייצאו נשכרים. למצער, אפשר להכשיר תצפית מבחוץ אל חדר התותח. [davtir 12/2022] | ||
| - | + | |images=DSC03788a (Large).JPG | |
| - | + | |Accessibility=אופניים | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | |images=DSC03788a (Large).JPG | + | |
|PointType=אתר קרבות | |PointType=אתר קרבות | ||
| - | |Contributors=Vaizel, עמית הורן, Dtichon, מאיר רוטר | + | |Contributors=Vaizel, עמית הורן, Dtichon, מאיר רוטר, Danipc, Tzafriry, Marikriber, Windgolan, גק, Micharegev, צוות08, ליאו, Davtir, עידו מטייל, חיים בן עשור |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=1/21/2023 06:46:09 |
|WinId=634478928025688267 | |WinId=634478928025688267 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:46, 21 בינואר 2023
.JPG)
157 מ'
תקציר
[[Description::השם 'תותחי נברון' הושאל מספר בשם זה מאת אליסטייר מקלין וסרט בכיכובם של דייויד ניבן, אנטוני קווין וגרגורי פק. שתי היצירות מתארות את המאמצים לחיסול תותחים גרמניים, שהוצבו בעמדה מבוצרת ונסתרת בהרי האי היווני נברון (שם בדוי). התותחים נועדו לחסום נתיב שייט, שדרכו תיכנן הצי הבריטי לחלץ 1200 חיילים, אשר כותרו בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
המוצב כאן נבנה במלחמת ההתשה בשנים 1970-1968, כעמדת קבע לתותחים להשיב אש ארטילרית לעומק ירדן. קודם להקמת העמדה, צה"ל (חת"ם) היה יורה מעמדות קרקעיות ליד טבריה. הירי התבצע באמצעות שני תותחי שלל 130 מ"מ, בעלי טווח של 27 ק"מ. התותחים הובאו בעקבות ירי של תותחים עיראקים, מרכס סאחם שבצפון הגלעד, לעיר טבריה. בתגובה ירו תותחי צה"ל אל פרוורי העיר אירביד, והירי הערבי נפסק.
הקמת העמדה המבוצרת כאן נועדה, בין השאר, לשפר טווח אל מול ריכוזי המחבלים (ספטמבר השחור) שהתארגנו בירדן, בפרט ברמת אירביד. עמדת הבטון, שהוקמה סמוך לחורבות תאופיק העליונה בדרום-מזרח הגולן, הושלמה בסוף מלחמת ההתשה, ולכן כנראה לא השתמשו בה. אחרי שהמלך חוסיין סילק את ארגוני המחבלים מצפון ירדן ב"ספטמבר השחור" ב-1970, עזב גם חיל המשלוח העיראקי את ירדן. לאחר זמן, התותחים הועברו לגזרת הר דב, כדי לפעול נגד ארגוני המחבלים, שסולקו מירדן והתבססו ב"פתחלנד".
בפועל הובא למקום זה תותח אחד. בתוך הבונקר, התותח נע על מסילות קבועות ברצפה, שניתן לראותן. כמו כן רואים את דלת הברזל הכבדה מדרום שנפתחת לפני הירי, ואת מערכת פתחי האוורור משני צידי החדר המרכזי, שנועדה לפינוי הגזים הנפלטים מהתותח בעת הירי. בעבר היה ניתן להכנס לתאי התותחים, אך הגישה למרכז המוצב נחסמה בדלת נעולה. במנהרות הצדדיות יש עשרות עטלפי יזנוב.
המבנה העילי העצום של "הנברון" בגולן נבנה על קו שבר גאולוגי פעיל (שבר משני לבקע הסורי אפריקאי), שאמנם היה ידוע אך לא העריכו נכונה את עוצמתו (תזוזה של למעלה מ-1 מ"מ בשנה). תזוזת קו השבר שברה את המבנה המאסיווי (בטון מזוין!) בכמה מקומות, וממשיכה להרחיב את הסדקים בו (תופעה דומה רואים במבצר עטרת ליד גשר בנות יעקב). על המבנה הנטוש התקין המכון הגאולוגי חיישנים גיאוסיסמיים, שמודדים את תנועת הקרקע במקום.
רס"ן (מיל') שמעון סימן-טוב שגיא, ההיסטוריון של חת"ם, הכין מצגת על ה "נברונים". כל המידע הטכני כאן נשען על מצגת זו. לדבריו שתי עמדות "נברוניות" (תותחי 155 מ"מ) הוקמו לאורך קו בר- לב בתעלה: במעוז 'בודפשט' לחוף הים התיכון ובמעוז 'לחצנית' בצפון תעלת סואץ. הן התחילו לפעול במלחמת ההתשה, אל מול מטרות קבועות. אולם במלחמת יום כיפור הן לא היו יעילות בגלל מגבלות צידוד אל מטרות משתנות, חוסר אוורור בעמדה בעת אש מסיבית וסיבות נוספות.
מגג המוצב (לאחר שהמקום ייפתח למבקרים) יש תצפית נוף יפה אל דרום הכנרת. פתיחת האתר:
• יוני 2020 - האתר הוקף בגדר גבוהה. אין אפשרות להיכנס למוצב.
• 21/10/22 - יש פרצה בגדר המערבית. כמו כן נפתחו בטונדות המאפשרות כניסה וסיור בתוך המוצב.
• דצמבר 2022 - כל הפרצות בגדר נסגרו. אין כניסה למוצב. [אמנם אפשר לפרוץ את הגדר במגזרי תייל / מטען צינור וכד', אך כדאי שנזכור כי האתר הוא שלנו וראוי לשמרו]. מאידך, פנייה לצה"ל: פיתחו את המוצב לביקורי המטיילים! האתר ראוי הן כחלק ממור"ק צה"ל והן בהיותו אתר מורשת גיאולוגי. לפחות יוסדרו שער כניסה + הוראות למבקרים וכולם ייצאו נשכרים. למצער, אפשר להכשיר תצפית מבחוץ אל חדר התותח. [davtir 12/2022]]]
הרחבה
סיווג: אתר קרבות
נגישות: אופניים
מקור:Vaizel, עמית הורן, Dtichon, מאיר רוטר, Danipc, Tzafriry, Marikriber, Windgolan, גק, Micharegev, צוות08, ליאו, Davtir, עידו מטייל, חיים בן עשור
תאריך עדכון: 1/21/2023 06:46:09
קישורים חיצוניים
