|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{Point | | {{Point |
| - | |Lon=34.731187464733 | + | |Lon=35.2706382 |
| - | |Lat=31.696986567828 | + | |Lat=32.1903926 |
| - | |Height=62 | + | |Height= |
| | |MeasuredByGPS=Yes | | |MeasuredByGPS=Yes |
| - | |Name=מושב שפיר | + | |Name=מצפה הבנים |
| - | |Description=שבעים שנה למושב שפיר | + | |Description=חיייה של מקום מומלץ, לבוא עם נשקק |
| - | מאת: ישראל זיסק
| + | |images= |
| - | השנה ימלאו שבעים שנה למושב שפיר. מזל טוב.
| + | |
| - | אך לפני כן, קצת היסטוריה על האזור:
| + | |
| - | לפני קום המדינה היו באזורינו שלושה כפרים ערבים:
| + | |
| - | סואפיר אל שמאלייה- צפונית מערבית לגשר הקשתות.
| + | |
| - | סואפיר אל שרקיה- כיום עין צורים ושפיר.
| + | |
| - | סואפיר אל ערביה- כיום משואות יצחק.
| + | |
| - |
| + | |
| - | במלחמת העצמאות נערכו באזורנו קרבות קשים בין חטיבת "גבעתי" לצבא המצרי הפולש.
| + | |
| - | הקמת מושב שפיר:
| + | |
| - | לפני כשבעים שנה, בשנת תש"ט-1949, תנועת "הפועל המזרחי" הקימה שלושה ישובים חדשים
| + | |
| - | על שטחי סואפיר הנטושה אשר נחרבה במלחמת העצמאות:
| + | |
| - | סואפיר א'-משואות יצחק,
| + | |
| - | סואפיר ב'-עין צורים
| + | |
| - | וסואפיר ג'-מושב שפיר.
| + | |
| - | מושב שפיר הוקם בתאריך:
| + | |
| - | ב' באב תש"ט, 15 באוגוסט 1949.
| + | |
| - | על אדמות הכפר הערבי סואפיר אל שרקיה.
| + | |
| - | משבצת של 3500 דונם.
| + | |
| - | הישוב נקרא על שם שפיר אשר נזכר בתנ"ך
| + | |
| - | "עברי לכם יושבת שפיר" (ספר מיכה, פרק א', פסוק י"א).
| + | |
| - | "כל ההתחלות קשות", כך אומרת האמרה.
| + | |
| - | כארבעים משפחות הקימו את הישוב.
| + | |
| - | רובם עלו מהונגריה וכעשר משפחות הגיעו מצ'כוסלובקיה.
| + | |
| - | מייסדי שפיר היו אנשים מבוגרים יחסית.
| + | |
| - | רובם אחר נישואים שניים לאחר שמשפחותיהם נרצחו בשואה.
| + | |
| - | עם עלייתם ארצה הם אוכלסו תחילה במעברות בהרצליה, יבניאל ורחובות. | + | |
| - | תנועת "הפועל המזרחי" ארגנה את המשפחות לעליה על הקרקע כאשר הגברים
| + | |
| - | הגיעו לישוב והקימו את הבתים במו ידם ובסופי השבוע חזרו למעברה.
| + | |
| - | הבתים הראשונים היו בגודל אחיד של 28 מ"ר, כאשר המטבח המקלחת והשירותים היו מחוץ לבית.
| + | |
| - | לא היו כבישים, אלא דרכי כורכר.
| + | |
| - | מייסדי המושב לא הייתה להם הכשרה מוקדמת בחקלאות.
| + | |
| - | בשלב ראשון קיבל כל משק פרה וחצי סוס. כלומר, סוס אחד היה שייך לשתי משפחות.
| + | |
| - | ענף החקלאות הראשון היה גידול ירקות.
| + | |
| - | לאחר זמן לא ממושך המושב עבר לענף החלב היות ולא היה
| + | |
| - | יכול להמשיך בגידולי השדה מחוסר בידיים עובדות.
| + | |
| - | בגלל הקושי בעבודת החקלאות וקשיי פרנסה חלק ניכר מהמייסדים
| + | |
| - | עזבו כבר בשנים הראשונות את המושב ועברו להתגורר בערים במרכז הארץ.
| + | |
| - | בראשית דרכו סבל הישוב מפעולות טרור.
| + | |
| - | בתאריך כ"ח בניסן תשט"ז- 9.4.56:
| + | |
| - | כנופיית פדיון חדרה בערב דרך פרדס נטוש לתוך הישוב,
| + | |
| - | זרקה רימון לתוך בית, שפגע בילד בן שמונה בשם: יעקב רוזנרוך.
| + | |
| - | הילד נפצע ופונה לבית החולים "קפלן".
| + | |
| - | אותה חוליה באותו יום זרקה רימונים גם במשואות יצחק.
| + | |
| - | מלבד פעולות טרור, הישוב סבל גם מגנבות.
| + | |
| - | במהלך השנים הראשונות מסתננים חדרו למושב וגנבו מכל הבא ליד
| + | |
| - | ופגעו במכון המים הסמוך לכביש הראשי.
| + | |
| - | מספר צבי ניב, מהילדים הראשונים של המושב:
| + | |
| - | "אני זוכר ערימת אבנים בפתח הבית במצב הכן כדי לזרוק על דלת הרפת שהייתה עשויה מפח גלי
| + | |
| - | על מנת להבהיל את הגנבים".
| + | |
| - | למרות החיים הקשים,
| + | |
| - | המתיישבים אהבו את החיים ושידרו גם אוירה חיובית.
| + | |
| - | נולדו וגידלו ילדים.
| + | |
| - | בין הילדים הבכורים הוא: הרופא פרופ' מנחם שלזינגר (נולד לפני הקמת הישוב).
| + | |
| - | בחצרות הבתים טיפחו גינה , פרחים ועצי פרי.
| + | |
| - | היה גם סממן תרבותי: החברים נהגו לרכוש עיתון בהונגרית.
| + | |
| - | המתיישבים חיו בצניעות ובפשטות.
| + | |
| - | דוד צבי מסינגר ז"ל עבד במכירת קרח לכל המושבים שבאזור,
| + | |
| - | כאשר הוא רכוב על סוס ועגלה.
| + | |
| - |
| + | |
| - | בחודש תשרי תשי"א, אוקטובר 1950,מושב שפיר היו בין חמשת הישובים הראשונים
| + | |
| - | אשר הקימו את מועצה אזורית שפיר, יחד עם משואות יצחק, עין צורים, זרחיה וזבדיאל.
| + | |
| - | ראש המועצה הראשון אהרון מאיר ז"ל, יליד הונגריה,
| + | |
| - | נהג לדבר עם תושבי שפיר בשפת מוצאם.
| + | |
| - |
| + | |
| - | בית הספר האזורי שפיר, אשר הוקם בשנת תשי"ב-1952,
| + | |
| - | שכן תחילה בתחומי מושב שפיר.
| + | |
| - | לבית הספר לא היה מבנה קבע.
| + | |
| - | הילדים למדו במחסן תבואה רעוע.
| + | |
| - | לא היו דרכי גישה והילדים בוססו בחורף בבוץ.
| + | |
| - |
| + | |
| - | *תיקון/תוספת לדברי ישראל זיסק: לחלק מן התושבים בהחלט היה רקע חקלאי עוד מהגולה, כמו למשפחתי- אני בן למשפחה ממייסדי הישוב. ראוי לתקן. דניאל
| + | |
| - | |images=שפיר.jpg | + | |
| | |Accessibility= | | |Accessibility= |
| - | |PointType=אחר - אחר | + | |PointType=נוף וגיאולוגיה - אחר |
| - | |Contributors=דניאל522 | + | |Contributors=דניאל522, יאיר יעקובסון |
| | |csrc=mobile | | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate=8/22/2023 15:32:51 | + | |LastUpdate=6/29/2025 16:08:15 |
| - | |WinId=638283151714411837 | + | |WinId=638868100956459561 |
| | |LongDescription= | | |LongDescription= |
| | |ExtLinks= | | |ExtLinks= |
| | }} | | }} |