מצפה לזכר סער מרגוליס ושלמה מנצור
מתוך עמוד ענן
(שם:מצפה לזכר סער מרגוליס ושלמה מנצור . תיאור:פינת ישיבה מקסימה עם ספסלים וגינון מהמם) |
(שם:מצפה לזכר סער מרגוליס ושלמה מנצור . תיאור:פינת ישיבה מקסימה עם ספסלים וגינון מהמם סיפור חייו הקדשות מקום מנוחתו סגור תפריט נושא סיפור) |
||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=Yes | |MeasuredByGPS=Yes | ||
|Name=מצפה לזכר סער מרגוליס ושלמה מנצור | |Name=מצפה לזכר סער מרגוליס ושלמה מנצור | ||
| - | |Description=פינת ישיבה מקסימה עם ספסלים וגינון מהמם | + | |Description=פינת ישיבה מקסימה עם ספסלים וגינון |
| + | מהמם | ||
| + | |||
| + | סיפור חייו | ||
| + | הקדשות | ||
| + | מקום מנוחתו | ||
| + | סגור תפריט נושא | ||
| + | סיפור חייו | ||
| + | בנם של ויקי וסלוין גרשון. נולד ביום כ"ב בניסן תשמ"ו (1.5.1986) בקיבוץ כיסופים שבנגב המערבי. אח למרסל, ביאורה, לאנס, כרמלה, ברק, דנה הדסה וסתיו. | ||
| + | |||
| + | סער גדל והתחנך בכיסופים, למד בבית הספר היסודי המקומי "יובלי הבשור" ובתיכון האזורי. ילד שובב, אנרגטי ושטותניק, שהיה הרוח החיה בבית ובקרב חבריו – תמיד רץ, השתולל, הצחיק את כולם, ומאוד אהב לחבק ולהפגין אהבה. | ||
| + | |||
| + | כילד למד ג'ודו, וככל שגדל התנסה והתאהב בסוגים נוספים של אומנויות לחימה. | ||
| + | |||
| + | ב-2004 התגייס לצה"ל ושירת ביחידת הכלבנים "עוקץ". הוא בלט באיכותו, ואף שימש בתפקיד קצין מבצעים ביחידה. | ||
| + | |||
| + | אחרי השחרור, עבד כחקלאי במטע האבוקדו של הקיבוץ ובהמשך ניהל משק לגידול עגבניות באחד המושבים הסמוכים. אך הדבר שבאמת בער בו היה הרצון לשמור על ביטחון הקיבוץ. כשהיה בן עשרים ושלוש, פנה לרבש"ץ כיסופים (רכז ביטחון שוטף צבאי) והציע את עצמו לתפקיד סגנו. עד אז, כל נושא הביטחון בקיבוץ הוטל על כתפיו של הרבש"ץ לבדו, וסער, שהיה מודע מאוד לאיום שנמצא מעבר לגדר הגבול עם עזה, לא הפסיק לחשוב איך לשפר את ההגנה על המקום. | ||
| + | |||
| + | בגיל עשרים וחמש מונה לרבש"ץ ועשה מהפכה בתפיסת הביטחון בקיבוץ. הוא ייסד את כיתת הכוננות הראשונה בכיסופים, דאג לציוד מתאים לחברי הכיתה והתקין מצלמות אבטחה. הוא פרח בתפקיד והתקדם, למד הדרכת לוחמה, הכשיר ואימן את כל כיתות הכוננות באזור. | ||
| + | |||
| + | אחד מחבריו לקיבוץ ולכיתת הכוננות סיפר: "איך שהגעתי לקיבוץ הייתה לי שיחה איתו ואמרתי לו: 'תשמע, אני אחריך. לא מכיר אותך, לא כלום, אבל תגייס אותי, אני מוכן'. משיחה של עשר דקות, הייתי הולך אחריו באש ובמים". | ||
| + | |||
| + | מיום כניסתו לתפקיד, סער הזהיר ללא הרף מפני מתקפה אפשרית, אך לרוב נענה בביטול. "תפסיק, אתה לא רמבו", צחקו חבריו לקיבוץ כשהעלה את חששותיו, אך הוא לא הפסיק להכין את הקיבוץ ואת כיתת הכוננות לתרחיש הגרוע מכל, ואף תכנן וייצר מוט ברזל מיוחד לנעילת הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) מבפנים. | ||
| + | |||
| + | הוא היה איש של יוזמה ועשייה, שראה לנגד עיניו את טובת הקיבוץ והקהילה. בשנה השנייה שלו בתור רבש"ץ, לקח על עצמו תפקיד שהקיבוץ לא הצליח לאייש עד אז, והפך למדריך נעורים. היה לו חשוב להנחיל לנוער את ערכי אהבת הארץ והחיבור לקיבוץ, והוא הפך לדמות משמעותית מאוד עבור אותם נערות ונערים. | ||
| + | |||
| + | כשהקיבוץ החל לקלוט עולים חדשים מאמריקה שהגיעו לארץ על מנת להתגייס לצבא, סער החליט להקים גינה קהילתית וערך בה פעילויות חברתיות שונות על מנת לחבר בין התושבים הוותיקים לחדשים, ובין המבוגרים לצעירים. בין היתר, בנה בגינה טאבון מבוץ והתחיל לערוך ערבי פיצה שבועיים, שהפכו למסורת בקיבוץ. | ||
| + | |||
| + | "כל דבר שהיו זקוקים בו לאנשים להתנדבות בקיבוץ הוא הראשון שהיה רץ ואומר 'זה עליי'", סיפר אחד מחבריו. "בן אדם שלקח על עצמו המון פרויקטים, כמה שיותר. הוא היה דמות שמחברת בין כולם. תמיד כשפנו אליו, לא משנה מתי, הוא פשוט נתן מענה". | ||
| + | |||
| + | את אשתו, יסמין, הכיר כשעבדה כמלצרית בחתונה של אחיו. אחותו, סתיו, מספרת: "סער היה אליל הבנות, כל הבנות היו דלוקות עליו. עד שהוא הכיר את יסמין וזה היה... זה נועד להיות". מהיום בו נפגשו, השניים לא נפרדו. יסמין עברה לגור בקיבוץ ויחד הקימו שם את ביתם והביאו לעולם שתי בנות: מיה ותבור. מיום שסער הפך לאבא, נדמה היה כאילו נולד לתפקיד. הוא טיפל בבנות ושיחק איתן, ידע לעשות איתן שטויות ולהצחיק אותן, העיר אותן כל בוקר עם שיר והיה החבר הכי טוב שלהן. למרות עיסוקיו הרבים, היה אבא ובן זוג נוכח מאוד ושם את אשתו ואת בנותיו במקום הראשון. | ||
| + | |||
| + | סער היה איש של אנשים – חברותי, בעל נוכחות, תמיד מעורב ורוצה לעזור. בקרב הקהילה והחברים היה מוביל ומנהיג אמיתי, תמיד ידע לאגד אנשים סביבו ולומר את הדברים הנכונים. גם בתוך המשפחה היה ה"דבק" שחיבר את כולם, הבין את כל הצדדים וידע להרגיע ולפשר כשצריך. | ||
| + | |||
| + | טוב הלב והמסירות שלו בלטו למרחוק. הייתה לו יכולת לראות את האחר ורגישות מיוחדת לדור המבוגר של מייסדי הקיבוץ. ב-2020, כשפרצה מגפת הקורונה והוטלו מגבלות על יציאה מהבית והתקהלות, נהג לערוך קניות לחברי הקיבוץ המבוגרים והביא להם את המצרכים עד פתח הבית. באותה שנה, התחיל גם להתנדב במד"א כחובש רפואת חירום. | ||
| + | |||
| + | הוא אהב את החיים, אהב לשמוח, לצחוק ולהצחיק, אבל כשנדרש – היה מאוד רציני. עם זאת, גם בשיא הרצינות, ידע לזרוק איזו בדיחה קטנה שתפוגג כל מתח וחרדה. יסמין מספרת שהיה מסוגל להצחיק אותה בכל סיטואציה, גם תוך כדי ריב. | ||
| + | |||
| + | במשך אחת-עשרה שנים שימש כרבש"ץ הנערץ של כיסופים, היה ידוע במקצועיותו ואף זכה בתואר הרבש"ץ המצטיין. לקראת סוף 2022 החליט לעזוב את התפקיד והחל לעבוד במשרד הביטחון כמתאם פעולות באזורים הגובלים ברצועת עזה. גם שם, שמר על אותה מקצועיות שאפיינה אותו, היה נחוש לרדת לפרטי כל משימה ולדעת בדיוק מה הוא עושה אם וכאשר מגיע אירוע קיצון. הוא בלט מהר מאוד באיכויותיו, מונה כאחראי על פרויקטים חשובים והרגיש שהוא מגשים את עצמו. אך גם כשכבר לא היה חלק ממערך הביטחון של הקיבוץ, המשיך לסייע לרבש"ץ החדש ככל שיכל. בין היתר, נשאר לעזור לכיתת הכוננות במהלך מבצע "מגן וחץ" שיזם צה"ל ברצועת עזה (9-13.5.2023), ושבמסגרתו פינו את תושבי הקיבוץ. | ||
| + | |||
| + | היו לו תוכניות גדולות וחלומות רבים לעתיד, הן בפן המשפחתי והן בפן האישי והמקצועי. בסוף אוקטובר 2023 היה אמור להתחיל את שנתו האחרונה כסטודנט במגמה לביטחון והגנת העורף של המכללה האקדמית "בית ברל". בנוסף, חלם להרחיב את תרומתו להצלת חיים והיה בעיצומו של תהליך הוצאת רישיון נהיגה על אמבולנס, שאותו לא הספיק להשלים. | ||
| + | |||
| + | בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. | ||
| + | |||
| + | סער, יסמין והבנות התעוררו לקול התראות "צבע אדום" ונכנסו מיד לממ"ד. לאור המטח הכבד, שאליו התלוו קולות של אופנועים ושל ירי, סער החליט לצאת להגן על הקיבוץ, למרות שכבר לא היה חבר בכיתת הכוננות. "את יודעת שלא אסלח לעצמי אם אשאר איתכן", אמר ליסמין. הוא נתן לה נשק, הסביר לה איך להשתמש בו ואיך לנעול את דלת הממ"ד מבפנים, לבש אפוד, חבש קסדה ויצא. | ||
| + | |||
| + | מהר מאוד התברר שרבש"ץ הקיבוץ מרותק לביתו בעיצומו של קרב עם מחבלים, ושרוב חברי כיתת הכוננות מנותקי קשר. סער לקח את הפיקוד וחבר לסגן הרבש"ץ, ויחד ניהלו קרבות מול עשרות מחבלים, עברו בין הבתים, טיהרו אותם ווידאו את שלום התושבים. | ||
| + | |||
| + | בצהריים, חברו לכוח צה"ל שהגיע לקיבוץ והמשיכו בלחימה יחד איתם. החיילים שלחמו לצד סער תיארו אותו כדומיננטי, קר רוח וחדור מטרה, ואמרו שנתן להם תחושת ביטחון, רוגע, מוטיבציה וכוח. ברגעים מסוימים במהלך הלחימה אפילו הצליח להצחיק אותם, ולאחד הלוחמים אמר: "עוד נשתה ביחד בירה". חברי קיבוץ שהיו עדים ללחימה סיפרו שסער עמד בראש הכוח והיה הראשון שפרץ דלת אחר דלת. | ||
| + | |||
| + | אחר הצהריים, הגיעו הלוחמים לבית שבו התבצרו מחבלים. סער חילק את הכוח לשני צוותים על מנת לפרוץ אל המבנה במקביל משתי דלתות שונות. הוא נכנס בראש אחד הצוותים, ספג מטח אש כבד ונהרג במקום. | ||
| + | |||
| + | בגבורתו, סער הציל את חייהם של עשרות אנשים ומנע אסון גדול הרבה יותר. גם מוט הברזל שפיתח שימש רבים מחברי הקיבוץ לנעילת הממ"ד מבפנים, והגן עליהם מפני המחבלים. | ||
| + | |||
| + | רב-סמל ראשון סער מרגוליס נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בכיסופים. הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים ושבעה אחים ואחיות. | ||
| + | |||
| + | לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם. | ||
| + | |||
| + | אשתו, יסמין, ספדה לו: "בכל שמונה-עשרה השנים בהן הכרתי אותך היית סער שלי אבל גם סער של כולם. לקח לי זמן לקבל את זה, אבל זה פשוט היה מי שאתה. אוהב אדם, נרתם לכל בקשה, ובטח שבמצוקה תהיה הראשון לעזור... שתדע שאני כל כך אוהבת אותך וכך יהיה לעד. | ||
| + | |||
| + | "אני גאה בך על כל הבחירות שלך ועל הדרך שבה תמיד צעדת... לכל מקום אליו הגעת בתחום העיסוק תמיד יצאת עם תעודות הצטיינות ותהית למה זה מגיע לך. אבל לכולנו זה היה ברור... תודה שהכרתי אותך, תודה שלא ויתרנו עלינו, תודה על הבנות ותודה על הזיכרונות שהשארת לי, והכי חשוב – תודה שבזכותך כולנו עומדים פה היום". | ||
| + | |||
| + | בתו, מיה, ספדה: "אם היה אפשר להחזיר את הזמן לאחור הייתי מחזירה את הזמן ועוצרת אותך לפני שהיית הולך. אני מתגעגעת אליך מאוד וכל יום עולים לי זיכרונות חדשים... על כמה שהצחקת אותי מתי שהייתי עצובה, כל זמן שהיית איתי הייתי מרגישה נפלא... אבא, אני אוהבת אותך כל יום, כל שנייה מהחיים שלי... אתה הגיבור שלי ואתה האיש האהוב עלי בעולם". | ||
| + | |||
| + | במכללה האקדמית "בית ברל", שבה למד סער, נחנכה כיתת לימוד על שמו – כיתת "סער". | ||
| + | |||
| + | מנהלת הגבולות והתפר, השייכת למשרד הביטחון ולצה"ל ואחראית על המענה המבצעי בגבולות המדינה, העניקה לאחד המתחמים הצבאיים שברשותה את השם "מתחם סער". | ||
| + | |||
| + | מותג היינות wine & friends השיק שלישיית יינות לזכרו. | ||
| + | |||
| + | המרכז הרפואי לשיקום על שם הארווי וגלוריה קיילי, שנמצא בכפר השיקום "עדי נגב-נחת ערן" השיק לזכר סער תוכנית שיקום בשם "מסתערים על החיים", שמטרתה לסייע לחיילים ואזרחים שנפצעו במלחמה לעבור לשלב הבא בחייהם, באמצעות מערך תמיכה וטיפולים | ||
|images=2025-06-16T11_00_49.041595494872.jpg | |images=2025-06-16T11_00_49.041595494872.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| שורה 11: | שורה 81: | ||
|Contributors=יובל הברמן, Tzafrirt1 | |Contributors=יובל הברמן, Tzafrirt1 | ||
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate=6/ | + | |LastUpdate=6/30/2025 04:21:49 |
|WinId=637980647207795286 | |WinId=637980647207795286 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 04:21, 30 ביוני 2025
116 מ'
תקציר
פינת ישיבה מקסימה עם ספסלים וגינון מהמם
סיפור חייו הקדשות מקום מנוחתו סגור תפריט נושא סיפור חייו בנם של ויקי וסלוין גרשון. נולד ביום כ"ב בניסן תשמ"ו (1.5.1986) בקיבוץ כיסופים שבנגב המערבי. אח למרסל, ביאורה, לאנס, כרמלה, ברק, דנה הדסה וסתיו.
סער גדל והתחנך בכיסופים, למד בבית הספר היסודי המקומי "יובלי הבשור" ובתיכון האזורי. ילד שובב, אנרגטי ושטותניק, שהיה הרוח החיה בבית ובקרב חבריו – תמיד רץ, השתולל, הצחיק את כולם, ומאוד אהב לחבק ולהפגין אהבה.
כילד למד ג'ודו, וככל שגדל התנסה והתאהב בסוגים נוספים של אומנויות לחימה.
ב-2004 התגייס לצה"ל ושירת ביחידת הכלבנים "עוקץ". הוא בלט באיכותו, ואף שימש בתפקיד קצין מבצעים ביחידה.
אחרי השחרור, עבד כחקלאי במטע האבוקדו של הקיבוץ ובהמשך ניהל משק לגידול עגבניות באחד המושבים הסמוכים. אך הדבר שבאמת בער בו היה הרצון לשמור על ביטחון הקיבוץ. כשהיה בן עשרים ושלוש, פנה לרבש"ץ כיסופים (רכז ביטחון שוטף צבאי) והציע את עצמו לתפקיד סגנו. עד אז, כל נושא הביטחון בקיבוץ הוטל על כתפיו של הרבש"ץ לבדו, וסער, שהיה מודע מאוד לאיום שנמצא מעבר לגדר הגבול עם עזה, לא הפסיק לחשוב איך לשפר את ההגנה על המקום.
בגיל עשרים וחמש מונה לרבש"ץ ועשה מהפכה בתפיסת הביטחון בקיבוץ. הוא ייסד את כיתת הכוננות הראשונה בכיסופים, דאג לציוד מתאים לחברי הכיתה והתקין מצלמות אבטחה. הוא פרח בתפקיד והתקדם, למד הדרכת לוחמה, הכשיר ואימן את כל כיתות הכוננות באזור.
אחד מחבריו לקיבוץ ולכיתת הכוננות סיפר: "איך שהגעתי לקיבוץ הייתה לי שיחה איתו ואמרתי לו: 'תשמע, אני אחריך. לא מכיר אותך, לא כלום, אבל תגייס אותי, אני מוכן'. משיחה של עשר דקות, הייתי הולך אחריו באש ובמים".
מיום כניסתו לתפקיד, סער הזהיר ללא הרף מפני מתקפה אפשרית, אך לרוב נענה בביטול. "תפסיק, אתה לא רמבו", צחקו חבריו לקיבוץ כשהעלה את חששותיו, אך הוא לא הפסיק להכין את הקיבוץ ואת כיתת הכוננות לתרחיש הגרוע מכל, ואף תכנן וייצר מוט ברזל מיוחד לנעילת הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) מבפנים.
הוא היה איש של יוזמה ועשייה, שראה לנגד עיניו את טובת הקיבוץ והקהילה. בשנה השנייה שלו בתור רבש"ץ, לקח על עצמו תפקיד שהקיבוץ לא הצליח לאייש עד אז, והפך למדריך נעורים. היה לו חשוב להנחיל לנוער את ערכי אהבת הארץ והחיבור לקיבוץ, והוא הפך לדמות משמעותית מאוד עבור אותם נערות ונערים.
כשהקיבוץ החל לקלוט עולים חדשים מאמריקה שהגיעו לארץ על מנת להתגייס לצבא, סער החליט להקים גינה קהילתית וערך בה פעילויות חברתיות שונות על מנת לחבר בין התושבים הוותיקים לחדשים, ובין המבוגרים לצעירים. בין היתר, בנה בגינה טאבון מבוץ והתחיל לערוך ערבי פיצה שבועיים, שהפכו למסורת בקיבוץ.
"כל דבר שהיו זקוקים בו לאנשים להתנדבות בקיבוץ הוא הראשון שהיה רץ ואומר 'זה עליי'", סיפר אחד מחבריו. "בן אדם שלקח על עצמו המון פרויקטים, כמה שיותר. הוא היה דמות שמחברת בין כולם. תמיד כשפנו אליו, לא משנה מתי, הוא פשוט נתן מענה".
את אשתו, יסמין, הכיר כשעבדה כמלצרית בחתונה של אחיו. אחותו, סתיו, מספרת: "סער היה אליל הבנות, כל הבנות היו דלוקות עליו. עד שהוא הכיר את יסמין וזה היה... זה נועד להיות". מהיום בו נפגשו, השניים לא נפרדו. יסמין עברה לגור בקיבוץ ויחד הקימו שם את ביתם והביאו לעולם שתי בנות: מיה ותבור. מיום שסער הפך לאבא, נדמה היה כאילו נולד לתפקיד. הוא טיפל בבנות ושיחק איתן, ידע לעשות איתן שטויות ולהצחיק אותן, העיר אותן כל בוקר עם שיר והיה החבר הכי טוב שלהן. למרות עיסוקיו הרבים, היה אבא ובן זוג נוכח מאוד ושם את אשתו ואת בנותיו במקום הראשון.
סער היה איש של אנשים – חברותי, בעל נוכחות, תמיד מעורב ורוצה לעזור. בקרב הקהילה והחברים היה מוביל ומנהיג אמיתי, תמיד ידע לאגד אנשים סביבו ולומר את הדברים הנכונים. גם בתוך המשפחה היה ה"דבק" שחיבר את כולם, הבין את כל הצדדים וידע להרגיע ולפשר כשצריך.
טוב הלב והמסירות שלו בלטו למרחוק. הייתה לו יכולת לראות את האחר ורגישות מיוחדת לדור המבוגר של מייסדי הקיבוץ. ב-2020, כשפרצה מגפת הקורונה והוטלו מגבלות על יציאה מהבית והתקהלות, נהג לערוך קניות לחברי הקיבוץ המבוגרים והביא להם את המצרכים עד פתח הבית. באותה שנה, התחיל גם להתנדב במד"א כחובש רפואת חירום.
הוא אהב את החיים, אהב לשמוח, לצחוק ולהצחיק, אבל כשנדרש – היה מאוד רציני. עם זאת, גם בשיא הרצינות, ידע לזרוק איזו בדיחה קטנה שתפוגג כל מתח וחרדה. יסמין מספרת שהיה מסוגל להצחיק אותה בכל סיטואציה, גם תוך כדי ריב.
במשך אחת-עשרה שנים שימש כרבש"ץ הנערץ של כיסופים, היה ידוע במקצועיותו ואף זכה בתואר הרבש"ץ המצטיין. לקראת סוף 2022 החליט לעזוב את התפקיד והחל לעבוד במשרד הביטחון כמתאם פעולות באזורים הגובלים ברצועת עזה. גם שם, שמר על אותה מקצועיות שאפיינה אותו, היה נחוש לרדת לפרטי כל משימה ולדעת בדיוק מה הוא עושה אם וכאשר מגיע אירוע קיצון. הוא בלט מהר מאוד באיכויותיו, מונה כאחראי על פרויקטים חשובים והרגיש שהוא מגשים את עצמו. אך גם כשכבר לא היה חלק ממערך הביטחון של הקיבוץ, המשיך לסייע לרבש"ץ החדש ככל שיכל. בין היתר, נשאר לעזור לכיתת הכוננות במהלך מבצע "מגן וחץ" שיזם צה"ל ברצועת עזה (9-13.5.2023), ושבמסגרתו פינו את תושבי הקיבוץ.
היו לו תוכניות גדולות וחלומות רבים לעתיד, הן בפן המשפחתי והן בפן האישי והמקצועי. בסוף אוקטובר 2023 היה אמור להתחיל את שנתו האחרונה כסטודנט במגמה לביטחון והגנת העורף של המכללה האקדמית "בית ברל". בנוסף, חלם להרחיב את תרומתו להצלת חיים והיה בעיצומו של תהליך הוצאת רישיון נהיגה על אמבולנס, שאותו לא הספיק להשלים.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
סער, יסמין והבנות התעוררו לקול התראות "צבע אדום" ונכנסו מיד לממ"ד. לאור המטח הכבד, שאליו התלוו קולות של אופנועים ושל ירי, סער החליט לצאת להגן על הקיבוץ, למרות שכבר לא היה חבר בכיתת הכוננות. "את יודעת שלא אסלח לעצמי אם אשאר איתכן", אמר ליסמין. הוא נתן לה נשק, הסביר לה איך להשתמש בו ואיך לנעול את דלת הממ"ד מבפנים, לבש אפוד, חבש קסדה ויצא.
מהר מאוד התברר שרבש"ץ הקיבוץ מרותק לביתו בעיצומו של קרב עם מחבלים, ושרוב חברי כיתת הכוננות מנותקי קשר. סער לקח את הפיקוד וחבר לסגן הרבש"ץ, ויחד ניהלו קרבות מול עשרות מחבלים, עברו בין הבתים, טיהרו אותם ווידאו את שלום התושבים.
בצהריים, חברו לכוח צה"ל שהגיע לקיבוץ והמשיכו בלחימה יחד איתם. החיילים שלחמו לצד סער תיארו אותו כדומיננטי, קר רוח וחדור מטרה, ואמרו שנתן להם תחושת ביטחון, רוגע, מוטיבציה וכוח. ברגעים מסוימים במהלך הלחימה אפילו הצליח להצחיק אותם, ולאחד הלוחמים אמר: "עוד נשתה ביחד בירה". חברי קיבוץ שהיו עדים ללחימה סיפרו שסער עמד בראש הכוח והיה הראשון שפרץ דלת אחר דלת.
אחר הצהריים, הגיעו הלוחמים לבית שבו התבצרו מחבלים. סער חילק את הכוח לשני צוותים על מנת לפרוץ אל המבנה במקביל משתי דלתות שונות. הוא נכנס בראש אחד הצוותים, ספג מטח אש כבד ונהרג במקום.
בגבורתו, סער הציל את חייהם של עשרות אנשים ומנע אסון גדול הרבה יותר. גם מוט הברזל שפיתח שימש רבים מחברי הקיבוץ לנעילת הממ"ד מבפנים, והגן עליהם מפני המחבלים.
רב-סמל ראשון סער מרגוליס נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בכיסופים. הותיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים ושבעה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם.
אשתו, יסמין, ספדה לו: "בכל שמונה-עשרה השנים בהן הכרתי אותך היית סער שלי אבל גם סער של כולם. לקח לי זמן לקבל את זה, אבל זה פשוט היה מי שאתה. אוהב אדם, נרתם לכל בקשה, ובטח שבמצוקה תהיה הראשון לעזור... שתדע שאני כל כך אוהבת אותך וכך יהיה לעד.
"אני גאה בך על כל הבחירות שלך ועל הדרך שבה תמיד צעדת... לכל מקום אליו הגעת בתחום העיסוק תמיד יצאת עם תעודות הצטיינות ותהית למה זה מגיע לך. אבל לכולנו זה היה ברור... תודה שהכרתי אותך, תודה שלא ויתרנו עלינו, תודה על הבנות ותודה על הזיכרונות שהשארת לי, והכי חשוב – תודה שבזכותך כולנו עומדים פה היום".
בתו, מיה, ספדה: "אם היה אפשר להחזיר את הזמן לאחור הייתי מחזירה את הזמן ועוצרת אותך לפני שהיית הולך. אני מתגעגעת אליך מאוד וכל יום עולים לי זיכרונות חדשים... על כמה שהצחקת אותי מתי שהייתי עצובה, כל זמן שהיית איתי הייתי מרגישה נפלא... אבא, אני אוהבת אותך כל יום, כל שנייה מהחיים שלי... אתה הגיבור שלי ואתה האיש האהוב עלי בעולם".
במכללה האקדמית "בית ברל", שבה למד סער, נחנכה כיתת לימוד על שמו – כיתת "סער".
מנהלת הגבולות והתפר, השייכת למשרד הביטחון ולצה"ל ואחראית על המענה המבצעי בגבולות המדינה, העניקה לאחד המתחמים הצבאיים שברשותה את השם "מתחם סער".
מותג היינות wine & friends השיק שלישיית יינות לזכרו.
המרכז הרפואי לשיקום על שם הארווי וגלוריה קיילי, שנמצא בכפר השיקום "עדי נגב-נחת ערן" השיק לזכר סער תוכנית שיקום בשם "מסתערים על החיים", שמטרתה לסייע לחיילים ואזרחים שנפצעו במלחמה לעבור לשלב הבא בחייהם, באמצעות מערך תמיכה וטיפולים
הרחבה
סיווג: בוסתן
נגישות:
מקור:יובל הברמן, Tzafrirt1
תאריך עדכון: 6/30/2025 04:21:49
קישורים חיצוניים
