חירבת זנוטה
מתוך עמוד ענן
(שם:חירבת זנוטה. תיאור:מבנה ענק ושמור יחסית עם קמרונות וחרסים סביבו מהתקופות ההלניסטית, רומית, ביזנטית, ימי הביניים ועותמאנית. בשל שמה של ה) |
|||
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חירבת זנוטה | |Name=חירבת זנוטה | ||
| - | |Description=מבנה | + | |Description=האתר נסקר על ידי כוכבי בסקר החירום ( 1968 אתר 245) ובסקר המשלים של גוטמן (1969) ובסקר נוסף סקר הר יהודה של אבי עפר (1982) האתר מתואר כחורבה ובה שרידי מבנים, בהם צויין כי בצפון האתר נמצא מבנה מודרני של אורווה, ובמרכז האתר מבנה הבנוי מאבנים מזוייזות, ובדרום החורבה נמצא מבנה מאבנים מזוייזות, עם קירוי קשתות וחרכי ירי, במהלך הסקר נתקלו הסוקרים במקום בגדרות ומערות ששמשו רועי צאן עונתיים. |
| - | + | ממצאי החרסים בכל שלושת הסקרים הנזכרים נמצא כי היישוב החל בתקופת הברזל-2 (מאה 7 ואולי גם 8 לפנה"ס) ומהתקופה הרומית וההלניסטית והביזנטית ועד ימי הביניים (לציין כי בכל סקר נמצאו חרסים מתקופות אחרות) | |
| + | בעבר הוצע לזהות את האתר עם העיר המקראית זנוח (יהושע טו' נה, גם זו שבדה"א ד' יח,) אלא שהצעת זיהוי זאת הגם שעומדת מבחינת ממצאי הסקר של אבי עפר, אינה מסתדרת עם גוש היישובים הנזכר בקבוצת היישובים עמה נמנית זנוח, ועל כן העולתה הצעה של אבי עפר לזהות במקום את היישוב 'דנה' שבקבוצה החמישית של ערי יהודה שבדרום הר חברון (יהושע טו' מט, ;גירסת תרגום השבעים: רנה), כאמור הממצאים מתקופת המלוכה, והדבר מסתדר גם עם ההיגיון הגאוגרפי בקבוצת היישובים עמם נזכר המקום, שימור השם יכול להיות מוסבר עם חילופי האותיות ד-ז בין עברית לערבית. | ||
| + | בתקופה הביזנטית הגיע האתר לגודל של כ-35 דונם מיושבים, הפזורים על שטח נרחב יותר של כ- 50 דונם. | ||
| + | |||
| + | בימי הביניים והתקופה העות'מנית הצטמצם שטח היישוב ושימש כיישוב עונתי לרועים ונוודים כפי שנתקלו בו הסוקרים, כוכבי גוטמן ואבי עפר | ||
| + | |LongDescription=מאז הסכמי אוסלו וכחלק מתהליך נרחב של השתלטות ערבים על אזורים במרחב, ובסיוע גורמים זרים, נבנה במקום יישוב קבע שחובר באופן פירטי לתשתיות, לבש צורה ובית ספר, ובמימון מוצהר ומשולט של ארגונים בינ"ל זרים, בניסיון (נדיר) לאכוף חוק במקום, הוצא צו הריסה למבנים, ארגוני שמאל פנו בערעור שנמשך עד ימים אלו (2017) לבטל את צווי ההריסה, ובמקביל ממשיכים לבנות ולהפוך את החורבה ליישוב קבע נרחב. | ||
|images=חורבת זנוטה 3.JPG,חרבת זנוטה 1.JPG,חרבת זנוטה 2.JPG,,2015.01.23-084135.634.android.jpg | |images=חורבת זנוטה 3.JPG,חרבת זנוטה 1.JPG,חרבת זנוטה 2.JPG,,2015.01.23-084135.634.android.jpg | ||
| - | |||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, צוות08, חגי שבתאי | |Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, צוות08, חגי שבתאי | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/30/2017 13:27:39 |
|WinId=633880084499200271 | |WinId=633880084499200271 | ||
| - | | | + | |Accessibility= |
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 13:27, 30 באוקטובר 2017
587 מ'
תקציר
האתר נסקר על ידי כוכבי בסקר החירום ( 1968 אתר 245) ובסקר המשלים של גוטמן (1969) ובסקר נוסף סקר הר יהודה של אבי עפר (1982) האתר מתואר כחורבה ובה שרידי מבנים, בהם צויין כי בצפון האתר נמצא מבנה מודרני של אורווה, ובמרכז האתר מבנה הבנוי מאבנים מזוייזות, ובדרום החורבה נמצא מבנה מאבנים מזוייזות, עם קירוי קשתות וחרכי ירי, במהלך הסקר נתקלו הסוקרים במקום בגדרות ומערות ששמשו רועי צאן עונתיים.
ממצאי החרסים בכל שלושת הסקרים הנזכרים נמצא כי היישוב החל בתקופת הברזל-2 (מאה 7 ואולי גם 8 לפנה"ס) ומהתקופה הרומית וההלניסטית והביזנטית ועד ימי הביניים (לציין כי בכל סקר נמצאו חרסים מתקופות אחרות) בעבר הוצע לזהות את האתר עם העיר המקראית זנוח (יהושע טו' נה, גם זו שבדה"א ד' יח,) אלא שהצעת זיהוי זאת הגם שעומדת מבחינת ממצאי הסקר של אבי עפר, אינה מסתדרת עם גוש היישובים הנזכר בקבוצת היישובים עמה נמנית זנוח, ועל כן העולתה הצעה של אבי עפר לזהות במקום את היישוב 'דנה' שבקבוצה החמישית של ערי יהודה שבדרום הר חברון (יהושע טו' מט, ;גירסת תרגום השבעים: רנה), כאמור הממצאים מתקופת המלוכה, והדבר מסתדר גם עם ההיגיון הגאוגרפי בקבוצת היישובים עמם נזכר המקום, שימור השם יכול להיות מוסבר עם חילופי האותיות ד-ז בין עברית לערבית. בתקופה הביזנטית הגיע האתר לגודל של כ-35 דונם מיושבים, הפזורים על שטח נרחב יותר של כ- 50 דונם.
בימי הביניים והתקופה העות'מנית הצטמצם שטח היישוב ושימש כיישוב עונתי לרועים ונוודים כפי שנתקלו בו הסוקרים, כוכבי גוטמן ואבי עפר
הרחבה
מאז הסכמי אוסלו וכחלק מתהליך נרחב של השתלטות ערבים על אזורים במרחב, ובסיוע גורמים זרים, נבנה במקום יישוב קבע שחובר באופן פירטי לתשתיות, לבש צורה ובית ספר, ובמימון מוצהר ומשולט של ארגונים בינ"ל זרים, בניסיון (נדיר) לאכוף חוק במקום, הוצא צו הריסה למבנים, ארגוני שמאל פנו בערעור שנמשך עד ימים אלו (2017) לבטל את צווי ההריסה, ובמקביל ממשיכים לבנות ולהפוך את החורבה ליישוב קבע נרחב.
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, צוות08, חגי שבתאי
תאריך עדכון: 10/30/2017 13:27:39
קישורים חיצוניים
