חורבת א-לטטין
מתוך עמוד ענן
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=767 | |Height=767 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name= | + | |Name=חורבת א-לטטין |
|Description=במקום אתר ארכיאולוגי שנחפר ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה. בין הממצאים מספר בתי בד תעשייתיים, רצפות פסיפס, עמודי כותרת, שרידי כנסיה ויישוב שלם מהתקופה הביזנטית (מאות 4-7). | |Description=במקום אתר ארכיאולוגי שנחפר ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה. בין הממצאים מספר בתי בד תעשייתיים, רצפות פסיפס, עמודי כותרת, שרידי כנסיה ויישוב שלם מהתקופה הביזנטית (מאות 4-7). | ||
| - | המקום מזוהה עם אתר המיל התשיעי 'To(N)enna' בדרך מירושלים דרך בית חורון ללוד, ועל כן, בשטח שעוד לא נחפר נמצאים שרידי דרך רומית גדולה ופונדק דרכים, ששימשו בתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת. | + | המקום מזוהה עם אתר המיל התשיעי 'To(N)enna' המוזכר במפת מידבא בדרך מירושלים דרך בית חורון ללוד, ועל כן, בשטח שעוד לא נחפר נמצאים שרידי דרך רומית גדולה ופונדק דרכים, ששימשו בתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת. |
אפשר להגיע עם רכב מגבעת זאב. | אפשר להגיע עם רכב מגבעת זאב. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=מבנה |
|images= | |images= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|Contributors=שי לסלו, עמית הורן | |Contributors=שי לסלו, עמית הורן | ||
| - | |LastUpdate=06/29/2009 09: | + | |LastUpdate=06/29/2009 09:09:25 |
|WinId=633769363564129633 | |WinId=633769363564129633 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 09:09, 29 ביוני 2009
767 מ'
תקציר
במקום אתר ארכיאולוגי שנחפר ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה. בין הממצאים מספר בתי בד תעשייתיים, רצפות פסיפס, עמודי כותרת, שרידי כנסיה ויישוב שלם מהתקופה הביזנטית (מאות 4-7).
המקום מזוהה עם אתר המיל התשיעי 'To(N)enna' המוזכר במפת מידבא בדרך מירושלים דרך בית חורון ללוד, ועל כן, בשטח שעוד לא נחפר נמצאים שרידי דרך רומית גדולה ופונדק דרכים, ששימשו בתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת.
אפשר להגיע עם רכב מגבעת זאב.
סיפור על המקום:
בימי מלחמת העולם הראשונה, בשלהי שנת 1917, עלו טורי רגלים של הדיביזיה ה- 10 הבריטית אל חירבת אלטטין וניהלו קרבות עזים עם התורכים, כדי לתפוס אחיזה מצפון לירושלים ולנתקה.
לצורך התקדמותם סללו הבריטים דרך חדשה, שהורחבה מאוחר יותר ע"י הירדנים, ולאחר שנת 1967, ע"י ישראל.(כביש 443 )ב-21 בנובמבר 1917 שהו כוחות הוד מלכותו במרחק של חמישה קילומטרים מערבית מירושלים. בשבעה עשר הימים הבאים התחוללו כאן וליד העיר ירושליים קרבות שגבו מחיר יקר מאוד בנפש. בשמיני בדצמבר, כשירד הערב על ההרים הצוננים, השלימו הדיוויזיות שאיגפו את העיר ממערב, את כיבוש כל עמדות ההגנה העיקריות של העיר ירושליים מידי הטורקים.
הרחבה
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:שי לסלו, עמית הורן
תאריך עדכון: 06/29/2009 09:09:25
קישורים חיצוניים
