מצד מאגורה
מתוך עמוד ענן
(שם:מצד מאגורה. תיאור:אתר ארכיאולוגי - מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. לאחרונה נחפר שוב ע"י טלי גיני מרשות העתיקות שטו) |
(שם:מצד מאגורה. תיאור:אתר ארכיאולוגי - מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. לאחרונה נחפר שוב ע"י טלי גיני מרשות העתיקות שטו) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|Contributors=Gropp, Yagel345, Tzafrirt1, Nilikpln, Marikriber, Zoharronen, ארזלוזון, ליאו, חוגי סיירות, צוות08 | |Contributors=Gropp, Yagel345, Tzafrirt1, Nilikpln, Marikriber, Zoharronen, ארזלוזון, ליאו, חוגי סיירות, צוות08 | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate=12/23/2015 19:01: | + | |LastUpdate=12/23/2015 19:01:48 |
|WinId=633978681465300112 | |WinId=633978681465300112 | ||
|LongDescription=האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.אתר 119 במפת שדה בוקר מערב (167) בסקר רשות העתיקות (קישור). | |LongDescription=האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.אתר 119 במפת שדה בוקר מערב (167) בסקר רשות העתיקות (קישור). | ||
גרסה מתאריך 19:01, 23 בדצמבר 2015
501 מ'
תקציר
אתר ארכיאולוגי - מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. לאחרונה נחפר שוב ע"י טלי גיני מרשות העתיקות שטוענת שזהו אתר שבסיסו הוא חשמונאי.
במקום שרידי מבנה מבוצר ובמרכזו בור מים מרשים מאוד, שמחזיק מים לאחר גשמים. נכון ל25 ל2 2013 הבור מלא מים ועמוק. כנ"ל גם בכ"ב שבט תשע"ד. אדר א' תשעב-המאגורה בצלע הדרומית של המבנה סתומה.
נכון ל- 29.3.2014 הבור מלא במים קרים בעומק של כ-2 מ'.
נכון ל29.1.15 י' בשבט הבור מלא מים.
נכון ל8.9.15, הבור ריק
הרחבה
האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.אתר 119 במפת שדה בוקר מערב (167) בסקר רשות העתיקות (קישור).
1. השלב הראשון - מבנה גדול (34X40 מטר) שתוארך לתקופת הברזל. 2. השלב השני - מצודה שנבנתה מעל המבנה הקודם (40X22 מטר), אותו תיארכו לתקופה הרומית ויחסו את בנייתו לנבטים. 3. השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שתוארכה לתקופה הביזאנטית. בתקופה זו נחצב גם בור המים מדרום, שהוזן על ידי תעלת מים.
שמו של המצד ניתן לו בשל בור המים מסוג "מאגורה" שנמצא למרגלותיו.
ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, הוביל למסקנה שהשלב השני הוא למעשה מצודה חשמונאית. המכלול הקרמי מאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הממלכה הנבטית. באחד מהמגדלים התגלה חדר רחצה, שמזכיר בתפקודו את חדר הרחצה מארמון התאומים ביריחו, שבנתה שלומציון המלכה.
המצודה כנראה נבנתה לאחר כיבוש עזה על ידי אלכסנדר ינאי, אשר שלט גם בתל ניצנה, על פי מטבעות חשמונאיים וכלים שנתגלו בחפירת האתר. ממצאים אלה מחזקים את הדעה שממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב.
סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:Gropp, Yagel345, Tzafrirt1, Nilikpln, Marikriber, Zoharronen, ארזלוזון, ליאו, חוגי סיירות, צוות08
תאריך עדכון: 12/23/2015 19:01:48
קישורים חיצוניים
http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3864767,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3864767,00.html
