מצדה
מתוך עמוד ענן
יואב גבירצמן (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=מצדה | |Name=מצדה | ||
|Description=מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של כ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. | |Description=מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של כ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. | ||
| + | האתר נפתח ב5.40 (שעון קיץ), כניסה בתשלום | ||
|LongDescription=מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. | |LongDescription=מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| - | |Contributors=Mmaoz, Yohersh | + | |Contributors=Mmaoz, Yohersh, יואב גבירצמן |
|csrc=IZ14 | |csrc=IZ14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/12/2018 12:27:14 |
|WinId=635865154492346392 | |WinId=635865154492346392 | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|images= | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 12:27, 12 באוקטובר 2018
-197 מ'
תקציר
מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של כ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
האתר נפתח ב5.40 (שעון קיץ), כניסה בתשלום
הרחבה
מצדה הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-450 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה. האירועים ההיסטוריים הדרמטיים שאירעו במצדה בתקופת המרד הגדול מתוארים בפירוט רב בספרו של יוסף בן מתתיהו - "מלחמת היהודים". על פי יוסף בן מתתיהו, כבר לפני חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. על מצדה עלה וצר, בשמונה מחנות מצור, הלגיון העשירי הרומאי ולאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוות המורדים להסיר את המצור הם בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים.
לאחר כיבוש מצדה בשנת 73 שקע ההר אל תהומות השכחה עד שנתגלה מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה-19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו.
בעוד היהדות המסורתית התנערה מסיפור ההתאבדות ההמונית על מצדה, אימצה התנועה הציונית את סיפור מצדה כסמל וכמיתוס לשאיפה וחתירה עד מוות לחירות, התחדשות לאומית וריבונות. בשנות ה-30 של המאה ה-20 מצדה הפכה לאתר עלייה לרגל של מטיילים ומסעות של תנועות הנוער ולאחר הקמת מדינת ישראל כאתר השבעה של טירונים בצה"ל מחילות שונים הנשבעים שנית מצדה לא תיפול - מטבע לשון הלקוחה מן הפואמה מסדה. בסוף המאה ה-20 חל כרסום במעמדה של מצדה כמיתוס ציוני ויש הנרתעים מהמסר המשתקף מהקנאות הקיצונית של הסיקריים ומבחירתם להתאבד על פסגת מצדה. בעשור השני של המאה ה-21 הייתה עדנה למסורת המתחדשת של מסעות תנועות הנוער למצדה לשחזור המסעות של ראשוני התנועה, פורצי שביל הנחש, מסורת שהתעצבה סביב שחזור מסעות המחנות העולים מסביב לים המלח וכן פרשנותו העכשווית של יריב בן-אהרן לפואמה מסדה.
בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר כ-750,000 מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. (ויקיפדיה).
סיווג: אתר היסטורי
נגישות: ברגל
מקור:Mmaoz, Yohersh, יואב גבירצמן
תאריך עדכון: 10/12/2018 12:27:14
קישורים חיצוניים
