נבי יושע
מתוך עמוד ענן
(שם:נבי יושע. תיאור:מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחר) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=33.112910875491 | |Lat=33.112910875491 | ||
|Height=374 | |Height=374 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=No |
|Name=נבי יושע | |Name=נבי יושע | ||
|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה. | |Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה. | ||
|images=נבייושע.JPG | |images=נבייושע.JPG | ||
| - | |Accessibility= | + | |Accessibility=רכב שטח |
|PointType=קבר | |PointType=קבר | ||
| - | |Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4 | + | |ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2 |
| + | |Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה | ||
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=7/22/2022 21:33:47 |
|WinId=633033381118355739 | |WinId=633033381118355739 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 21:33, 22 ביולי 2022
374 מ'
תקציר
מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
הרחבה
סיווג: קבר
נגישות: רכב שטח
מקור:נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה
תאריך עדכון: 7/22/2022 21:33:47
קישורים חיצוניים
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
