כתובת גזר 1
מתוך עמוד ענן
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=כתובת גזר 1 | |Name=כתובת גזר 1 | ||
|Description=נמצאת באיסטנבול. העתק שלה נמצא על קיר בית התבור שברח' הנביאים בירושלים | |Description=נמצאת באיסטנבול. העתק שלה נמצא על קיר בית התבור שברח' הנביאים בירושלים | ||
| + | מיקומה של גזר יכול היה להישכח, אלמלא האונומסטיקון של אווסיביוס ואלמלא כתובות גזר, שהן תופעה יחודית. כתובת תחום גזר הראשונה נמצאה ע"י חובב עתיקות צרפתי בשם שרל קרלמן-גאנו בשנת 1874. הכתובת חקוקה על סלע כ 3 ק"מ דרום מזרחית לתל. צד אחד של הכתובת פונה הפוך מגזר ועליו כתוב ביוונית- "שייך לאלקיוס ΑΛΚΙΟΥ=ALKIOU)" ובצד השני של הכתובת הפונה לכיוון גזר כתוב בעברית: "תחם גזר", כלומר גבול גזר. | ||
| + | אותו חובב עתיקות צרפתי מצא ב1881 עוד 3 כתובות דומות. על סמך ממצא זה הוא זיהה את תל ג'זאר כתל גזר המקראי. כתובות אחרות התגלו על ידי מקאליסטר ועל ידי החוקרים הישראלים. כיום מוכרות 13 כתובות כאלו. הכתובות תוחמות את אזור סביב התל, בכיוון כללי מזרח דרום במרחקים שבין 160 מ' ל 3 ק"מ- כאשר בכל הכתובות כתוב בעברית "תחם גזר". ב9 מהם מופיע שמו של אלקיוס (כנראה בעלים של אחוזה) ועל 2 אחרות מופיעים השמות אלקסה וארכלאוס. | ||
| + | צורת האותיות העבריות מעידות כי הן מהתקופה החשמונאית (אמצע המאה ה2 לספירה) | ||
| + | {עם זאת צורת הכתיבה יכולה להטעות מכיוון שאולי היתה באותו זמן ארכיאיזציה של העברית- כלומר: חיקוי מכוון של שיטת כתיבה קדומה. כך שהכתובת יכולה להיות מתאריך מאוחר יותר} | ||
| + | |||
| + | רוב החוקרים מסכימים כיום שהכתובות מסמנות את גבולה של אחוזה פרטית גדולה. רוני רייך אסף את המידע הקיים על הכתובות ומיפה אותן. הוא העדיף את התאריך המוקדם של התקופה החשמונאית. לדעתו אחוזה גדולה כזו יכלה להתקיים רק בתקופתו של יוחנן הורקנוס הראשון, מושל גזר בזמנו של שמעון. יתכן שהאחוזה היתה שייכת ליהודים שהתיישבו בגזר. כנראה שאלקיוס היה בעל החווה שאדמותיה גבלו בגזר, ולכן הכתובות מופנות אל מוץ לגזר. | ||
| + | בן ציון רוזנפלד מתארך את הכתובות לתקופה ההרודיאנית- מכיוון שלפיו אלקסיוס, ארכילאוס ואלקסה מוכרים מהמקורות ההיסטוריים של תקופת הורדוס. לדוגמא: אלקסה היה גיסו של הורדוס (בעלה של אחותו, שולמית) לו הוא הוריש אדמות כנראה באזור גזר. רוזנפלד טוען כי האחוזה היתה שייכת למשפחה יהודית ששכנה בגזר במשך שלושה דורות. אך רוני רייך ויהושע שוורץ (מומחה לתולדות האזור) מצאו בתיאוריה זו נקודות חולשה ולכן ההצעה שלהם היא שכתובות "תחם גזר" מצביעות על כך שגזר היתה אחוזה פרטית של יהודי בשם יווני נפוץ: הלקיוס (שהוא חילקיהו- ALIKIU) | ||
|LongDescription=מיקומה של גזר יכול היה להישכח, אלמלא האונומסטיקון של אווסיביוס ואלמלא כתובות גזר, שהן תופעה יחודית. כתובת תחום גזר הראשונה נמצאה ע"י חובב עתיקות צרפתי בשם שרל קרלמן-גאנו בשנת 1874. הכתובת חקוקה על סלע כ 3 ק"מ דרום מזרחית לתל. צד אחד של הכתובת פונה הפוך מגזר ועליו כתוב ביוונית- "שייך לאלקיוס ΑΛΚΙΟΥ=ALKIOU)" ובצד השני של הכתובת הפונה לכיוון גזר כתוב בעברית: "תחם גזר", כלומר גבול גזר. | |LongDescription=מיקומה של גזר יכול היה להישכח, אלמלא האונומסטיקון של אווסיביוס ואלמלא כתובות גזר, שהן תופעה יחודית. כתובת תחום גזר הראשונה נמצאה ע"י חובב עתיקות צרפתי בשם שרל קרלמן-גאנו בשנת 1874. הכתובת חקוקה על סלע כ 3 ק"מ דרום מזרחית לתל. צד אחד של הכתובת פונה הפוך מגזר ועליו כתוב ביוונית- "שייך לאלקיוס ΑΛΚΙΟΥ=ALKIOU)" ובצד השני של הכתובת הפונה לכיוון גזר כתוב בעברית: "תחם גזר", כלומר גבול גזר. | ||
אותו חובב עתיקות צרפתי מצא ב1881 עוד 3 כתובות דומות. על סמך ממצא זה הוא זיהה את תל ג'זאר כתל גזר המקראי. כתובות אחרות התגלו על ידי מקאליסטר ועל ידי החוקרים הישראלים. כיום מוכרות 13 כתובות כאלו. הכתובות תוחמות את אזור סביב התל, בכיוון כללי מזרח דרום במרחקים שבין 160 מ' ל 3 ק"מ- כאשר בכל הכתובות כתוב בעברית "תחם גזר". ב9 מהם מופיע שמו של אלקיוס (כנראה בעלים של אחוזה) ועל 2 אחרות מופיעים השמות אלקסה וארכלאוס. | אותו חובב עתיקות צרפתי מצא ב1881 עוד 3 כתובות דומות. על סמך ממצא זה הוא זיהה את תל ג'זאר כתל גזר המקראי. כתובות אחרות התגלו על ידי מקאליסטר ועל ידי החוקרים הישראלים. כיום מוכרות 13 כתובות כאלו. הכתובות תוחמות את אזור סביב התל, בכיוון כללי מזרח דרום במרחקים שבין 160 מ' ל 3 ק"מ- כאשר בכל הכתובות כתוב בעברית "תחם גזר". ב9 מהם מופיע שמו של אלקיוס (כנראה בעלים של אחוזה) ועל 2 אחרות מופיעים השמות אלקסה וארכלאוס. | ||
| שורה 16: | שורה 23: | ||
|Contributors=שמעון כהן, Tzafrirt1, ליאו | |Contributors=שמעון כהן, Tzafrirt1, ליאו | ||
|csrc=SZ16 | |csrc=SZ16 | ||
| - | |LastUpdate=1/29/2021 16: | + | |LastUpdate=1/29/2021 16:41:31 |
|WinId=634537057828918356 | |WinId=634537057828918356 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
גרסה מתאריך 16:41, 29 בינואר 2021
155 מ'
תקציר
נמצאת באיסטנבול. העתק שלה נמצא על קיר בית התבור שברח' הנביאים בירושלים מיקומה של גזר יכול היה להישכח, אלמלא האונומסטיקון של אווסיביוס ואלמלא כתובות גזר, שהן תופעה יחודית. כתובת תחום גזר הראשונה נמצאה ע"י חובב עתיקות צרפתי בשם שרל קרלמן-גאנו בשנת 1874. הכתובת חקוקה על סלע כ 3 ק"מ דרום מזרחית לתל. צד אחד של הכתובת פונה הפוך מגזר ועליו כתוב ביוונית- "שייך לאלקיוס ΑΛΚΙΟΥ=ALKIOU)" ובצד השני של הכתובת הפונה לכיוון גזר כתוב בעברית: "תחם גזר", כלומר גבול גזר. אותו חובב עתיקות צרפתי מצא ב1881 עוד 3 כתובות דומות. על סמך ממצא זה הוא זיהה את תל ג'זאר כתל גזר המקראי. כתובות אחרות התגלו על ידי מקאליסטר ועל ידי החוקרים הישראלים. כיום מוכרות 13 כתובות כאלו. הכתובות תוחמות את אזור סביב התל, בכיוון כללי מזרח דרום במרחקים שבין 160 מ' ל 3 ק"מ- כאשר בכל הכתובות כתוב בעברית "תחם גזר". ב9 מהם מופיע שמו של אלקיוס (כנראה בעלים של אחוזה) ועל 2 אחרות מופיעים השמות אלקסה וארכלאוס. צורת האותיות העבריות מעידות כי הן מהתקופה החשמונאית (אמצע המאה ה2 לספירה) {עם זאת צורת הכתיבה יכולה להטעות מכיוון שאולי היתה באותו זמן ארכיאיזציה של העברית- כלומר: חיקוי מכוון של שיטת כתיבה קדומה. כך שהכתובת יכולה להיות מתאריך מאוחר יותר}
רוב החוקרים מסכימים כיום שהכתובות מסמנות את גבולה של אחוזה פרטית גדולה. רוני רייך אסף את המידע הקיים על הכתובות ומיפה אותן. הוא העדיף את התאריך המוקדם של התקופה החשמונאית. לדעתו אחוזה גדולה כזו יכלה להתקיים רק בתקופתו של יוחנן הורקנוס הראשון, מושל גזר בזמנו של שמעון. יתכן שהאחוזה היתה שייכת ליהודים שהתיישבו בגזר. כנראה שאלקיוס היה בעל החווה שאדמותיה גבלו בגזר, ולכן הכתובות מופנות אל מוץ לגזר.
בן ציון רוזנפלד מתארך את הכתובות לתקופה ההרודיאנית- מכיוון שלפיו אלקסיוס, ארכילאוס ואלקסה מוכרים מהמקורות ההיסטוריים של תקופת הורדוס. לדוגמא: אלקסה היה גיסו של הורדוס (בעלה של אחותו, שולמית) לו הוא הוריש אדמות כנראה באזור גזר. רוזנפלד טוען כי האחוזה היתה שייכת למשפחה יהודית ששכנה בגזר במשך שלושה דורות. אך רוני רייך ויהושע שוורץ (מומחה לתולדות האזור) מצאו בתיאוריה זו נקודות חולשה ולכן ההצעה שלהם היא שכתובות "תחם גזר" מצביעות על כך שגזר היתה אחוזה פרטית של יהודי בשם יווני נפוץ: הלקיוס (שהוא חילקיהו- ALIKIU)
הרחבה
מיקומה של גזר יכול היה להישכח, אלמלא האונומסטיקון של אווסיביוס ואלמלא כתובות גזר, שהן תופעה יחודית. כתובת תחום גזר הראשונה נמצאה ע"י חובב עתיקות צרפתי בשם שרל קרלמן-גאנו בשנת 1874. הכתובת חקוקה על סלע כ 3 ק"מ דרום מזרחית לתל. צד אחד של הכתובת פונה הפוך מגזר ועליו כתוב ביוונית- "שייך לאלקיוס ΑΛΚΙΟΥ=ALKIOU)" ובצד השני של הכתובת הפונה לכיוון גזר כתוב בעברית: "תחם גזר", כלומר גבול גזר. אותו חובב עתיקות צרפתי מצא ב1881 עוד 3 כתובות דומות. על סמך ממצא זה הוא זיהה את תל ג'זאר כתל גזר המקראי. כתובות אחרות התגלו על ידי מקאליסטר ועל ידי החוקרים הישראלים. כיום מוכרות 13 כתובות כאלו. הכתובות תוחמות את אזור סביב התל, בכיוון כללי מזרח דרום במרחקים שבין 160 מ' ל 3 ק"מ- כאשר בכל הכתובות כתוב בעברית "תחם גזר". ב9 מהם מופיע שמו של אלקיוס (כנראה בעלים של אחוזה) ועל 2 אחרות מופיעים השמות אלקסה וארכלאוס. צורת האותיות העבריות מעידות כי הן מהתקופה החשמונאית (אמצע המאה ה2 לספירה) {עם זאת צורת הכתיבה יכולה להטעות מכיוון שאולי היתה באותו זמן ארכיאיזציה של העברית- כלומר: חיקוי מכוון של שיטת כתיבה קדומה. כך שהכתובת יכולה להיות מתאריך מאוחר יותר}
רוב החוקרים מסכימים כיום שהכתובות מסמנות את גבולה של אחוזה פרטית גדולה. רוני רייך אסף את המידע הקיים על הכתובות ומיפה אותן. הוא העדיף את התאריך המוקדם של התקופה החשמונאית. לדעתו אחוזה גדולה כזו יכלה להתקיים רק בתקופתו של יוחנן הורקנוס הראשון, מושל גזר בזמנו של שמעון. יתכן שהאחוזה היתה שייכת ליהודים שהתיישבו בגזר. כנראה שאלקיוס היה בעל החווה שאדמותיה גבלו בגזר, ולכן הכתובות מופנות אל מוץ לגזר.
בן ציון רוזנפלד מתארך את הכתובות לתקופה ההרודיאנית- מכיוון שלפיו אלקסיוס, ארכילאוס ואלקסה מוכרים מהמקורות ההיסטוריים של תקופת הורדוס. לדוגמא: אלקסה היה גיסו של הורדוס (בעלה של אחותו, שולמית) לו הוא הוריש אדמות כנראה באזור גזר. רוזנפלד טוען כי האחוזה היתה שייכת למשפחה יהודית ששכנה בגזר במשך שלושה דורות. אך רוני רייך ויהושע שוורץ (מומחה לתולדות האזור) מצאו בתיאוריה זו נקודות חולשה ולכן ההצעה שלהם היא שכתובות "תחם גזר" מצביעות על כך שגזר היתה אחוזה פרטית של יהודי בשם יווני נפוץ: הלקיוס (שהוא חילקיהו- ALIKIU)
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:שמעון כהן, Tzafrirt1, ליאו
תאריך עדכון: 1/29/2021 16:41:31
קישורים חיצוניים
