חרבת דורבן
מתוך עמוד ענן
(שם:חרבת דורבן. תיאור:שם העברי מנציח את מחילת הדורבן הסמוכה, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במק) |
(שם:חרבת דורבן. תיאור:שם העברי מנציח את מחילת הדורבן הסמוכה, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במק) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|Lat=31.72501709 | |Lat=31.72501709 | ||
|Height=698 | |Height=698 | ||
| - | |MeasuredByGPS= | + | |MeasuredByGPS=No |
|Name=חרבת דורבן | |Name=חרבת דורבן | ||
|Description=שם העברי מנציח את מחילת הדורבן הסמוכה, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במקום הארכיאולוג פרופסור יוחנן אהרוני, גילו מצבור כלי חרס מהתקופה הפרסית. | |Description=שם העברי מנציח את מחילת הדורבן הסמוכה, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במקום הארכיאולוג פרופסור יוחנן אהרוני, גילו מצבור כלי חרס מהתקופה הפרסית. | ||
| - | + | חורבת דורבן נקראת גם ח' אֶ-שֵּׁיח' אִבְּרָאהִים וגם ח' אֶ-שִּׁחַ'תַה. זו חורבה שגודלה כשלושים דונם המשתרעת על ראש גבעה בולטת (נ"ג 682). נמצאים בה גדרות אבנים, מערות (מהן ששימשו לקבורה), כבשן סיד ושרידי מבנים מן הדורות האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. במצבור חרסים מאחת המערות במורד הצפוני-מערבי של הגבעה נערכה חפירת בדיקה בשנת 1963. נמצא, שהמערה שימשה כבר בתקופת הברזל ב' (הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך'); רוב הממצאים מן המערה – מכלול אחיד ועשיר למדי, ובו שבר של כלי זואומורפי ושברים של כלי חרס הנושאים אותיות חרותות – יוחס לשלבה המוקדם של התקופה הפרסית (שלהי המאה הו' והמאה הה' לפני סה"נ). מקור אתר 103 מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל. | |
| - | + | חורבת דרבן משתרעת על פני כ- 30 דונם בראש גבעה בולטת מצפון למושב מטע. באתר נמצאה התיישבות לסירוגין, מתקופת | |
| - | + | הברונזה התיכונה II ועד לימי הביניים. החורבה נקראה בערבית ח' א-שייח' אברהים. בראשית שנות ה- 60 ,'גילה טוביה יפה | |
| - | + | מרמת יוחנן במדרון הצפוני-מערבי של הגבעה, ערימת חרסים מן התקופה הפרסית, שהוצאו מתוך מערה על ידי דרבן. על | |
| + | אחד החרסים חרותות שתי האותיות "יה" בכתב הארמי הלאפידארי של התקופה הפרסית, בדומה לכתב שעל טביעות "יהוד" | ||
| + | הידועות. ככל הנראה, בעקבות גילוי זה קיבלה החורבה את שמה העברי – חורבת דרבן )חדשות ארכיאולוגיות 1964.) | ||
| + | בעקבות הגילוי, נערכה במקום חפירת בדיקה ע"י ד"ר ישראל אהרוני. התברר שהמערה שימשה כבר בתקופת הברזל | ||
| + | ll( הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך'(; רוב הממצאים מן המערה - מכלול אחיד ועשיר למדי, ובו שבר של כלי | ||
| + | זואומורפי )כלי דמוי אייל הכורע על ברכיו( ושברים של כלי חרס הנושאים אותיות חרותות – יוחס לשלבה המוקדם של | ||
| + | התקופה הפרסית )שלהי המאה ה-6 'והמאה ה-5 'לפנה"ס(. חלקה האחורי של המערה התמוטט, כנראה כבר בימי קדם, | ||
| + | ולמקום זה נזרקו בתקופה הפרסית ערימות חרסים גדולות ובהן נברו דרבנים )חדשות ארכיאולוגיות 1964 ;וייס 2000.) | ||
| + | בין הממצאים הנראים כיום באתר יש גדרות אבנים, מערות )מהן ששימשו לקבורה(, כבשן סיד ושרידי מבנים מן הדורות | ||
| + | האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. בקרבת החורבה תועדו ב- 1998 מספר מחצבות אבן רדודות. | ||
| + | בסקר הנוכחי תועדו באתר כוכי קולומבריום במערה גדולה במזרח החורבה, וריכוז פריחה של אירוס ארם-נהריים במערב האתר. | ||
| + | בראש הגבעה עץ חרוב גדול, צל רב לישיבה ומנוחה. | ||
|images=2017.11.09-161221.821.android.jpg | |images=2017.11.09-161221.821.android.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=גבעה | |PointType=גבעה | ||
| - | |Contributors=פיני יצחקי, ליאו | + | |Contributors=פיני יצחקי, ליאו, ניסן ל. |
|csrc= | |csrc= | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=6/14/2022 08:46:31 |
|WinId=636458312946387444 | |WinId=636458312946387444 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 08:46, 14 ביוני 2022
698 מ'
תקציר
שם העברי מנציח את מחילת הדורבן הסמוכה, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במקום הארכיאולוג פרופסור יוחנן אהרוני, גילו מצבור כלי חרס מהתקופה הפרסית.
חורבת דורבן נקראת גם ח' אֶ-שֵּׁיח' אִבְּרָאהִים וגם ח' אֶ-שִּׁחַ'תַה. זו חורבה שגודלה כשלושים דונם המשתרעת על ראש גבעה בולטת (נ"ג 682). נמצאים בה גדרות אבנים, מערות (מהן ששימשו לקבורה), כבשן סיד ושרידי מבנים מן הדורות האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. במצבור חרסים מאחת המערות במורד הצפוני-מערבי של הגבעה נערכה חפירת בדיקה בשנת 1963. נמצא, שהמערה שימשה כבר בתקופת הברזל ב' (הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך'); רוב הממצאים מן המערה – מכלול אחיד ועשיר למדי, ובו שבר של כלי זואומורפי ושברים של כלי חרס הנושאים אותיות חרותות – יוחס לשלבה המוקדם של התקופה הפרסית (שלהי המאה הו' והמאה הה' לפני סה"נ). מקור אתר 103 מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל.
חורבת דרבן משתרעת על פני כ- 30 דונם בראש גבעה בולטת מצפון למושב מטע. באתר נמצאה התיישבות לסירוגין, מתקופת
הברונזה התיכונה II ועד לימי הביניים. החורבה נקראה בערבית ח' א-שייח' אברהים. בראשית שנות ה- 60 ,'גילה טוביה יפה
מרמת יוחנן במדרון הצפוני-מערבי של הגבעה, ערימת חרסים מן התקופה הפרסית, שהוצאו מתוך מערה על ידי דרבן. על
אחד החרסים חרותות שתי האותיות "יה" בכתב הארמי הלאפידארי של התקופה הפרסית, בדומה לכתב שעל טביעות "יהוד"
הידועות. ככל הנראה, בעקבות גילוי זה קיבלה החורבה את שמה העברי – חורבת דרבן )חדשות ארכיאולוגיות 1964.)
בעקבות הגילוי, נערכה במקום חפירת בדיקה ע"י ד"ר ישראל אהרוני. התברר שהמערה שימשה כבר בתקופת הברזל
ll( הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך'(; רוב הממצאים מן המערה - מכלול אחיד ועשיר למדי, ובו שבר של כלי
זואומורפי )כלי דמוי אייל הכורע על ברכיו( ושברים של כלי חרס הנושאים אותיות חרותות – יוחס לשלבה המוקדם של
התקופה הפרסית )שלהי המאה ה-6 'והמאה ה-5 'לפנה"ס(. חלקה האחורי של המערה התמוטט, כנראה כבר בימי קדם,
ולמקום זה נזרקו בתקופה הפרסית ערימות חרסים גדולות ובהן נברו דרבנים )חדשות ארכיאולוגיות 1964 ;וייס 2000.)
בין הממצאים הנראים כיום באתר יש גדרות אבנים, מערות )מהן ששימשו לקבורה(, כבשן סיד ושרידי מבנים מן הדורות
האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. בקרבת החורבה תועדו ב- 1998 מספר מחצבות אבן רדודות.
בסקר הנוכחי תועדו באתר כוכי קולומבריום במערה גדולה במזרח החורבה, וריכוז פריחה של אירוס ארם-נהריים במערב האתר.
בראש הגבעה עץ חרוב גדול, צל רב לישיבה ומנוחה.
הרחבה
סיווג: גבעה
נגישות:
מקור:פיני יצחקי, ליאו, ניסן ל.
תאריך עדכון: 6/14/2022 08:46:31
קישורים חיצוניים
