חמת
מתוך עמוד ענן
שמואל פישר (שיחה | תרומות) |
שמואל פישר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
בית הכנסת השלישי שהתקיים עד המאה השמינית, נוסד על שרידי בית הכנסת השני ובו שני טורי עמודים הנמצאים כיום על הפסיפס. הוא כלל גם את הבמה העגולה באזור הדרומי אשר מכוונת לירושלים ובה היה ארון הקודש. | בית הכנסת השלישי שהתקיים עד המאה השמינית, נוסד על שרידי בית הכנסת השני ובו שני טורי עמודים הנמצאים כיום על הפסיפס. הוא כלל גם את הבמה העגולה באזור הדרומי אשר מכוונת לירושלים ובה היה ארון הקודש. | ||
- | |images=חמת טבריה1-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה2-צילם: שמואל פישר.jpg, חמת טבריה 1-צילם:שמואל פישר.jpg,חמת טבריה2-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה3-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה4-צילם שמואל פישר.jpg, | + | |images=חמת טבריה1-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה2-צילם: שמואל פישר.jpg, חמת טבריה 1-צילם:שמואל פישר.jpg,חמת טבריה2-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה3-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה4-צילם שמואל פישר.jpg,חמת טבריה5-צילם שמואל פישר.jpg, |
|PointType=בית כנסת עתיק | |PointType=בית כנסת עתיק | ||
|Contributors=שמואל פישר | |Contributors=שמואל פישר | ||
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
- | |LastUpdate=1/15/2012 04: | + | |LastUpdate=1/15/2012 04:04:03 |
|WinId=634621957243121555 | |WinId=634621957243121555 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= |
גרסה מתאריך 04:04, 15 בינואר 2012
תקציר
שרידי עיר יהודית קדומה ששמה 'חמת' או 'חמת טבריה', המופיעה במקרא כעיר הדרומית בערי המבצר שבתחומו של שבט נפתלי: "וערי מבצר הַצִדִים צֵר וחַמַת רַקַת וכנָרת" (יהושע יט לה). מאוחר הרבה יותר, בשנת 20 לספירה, נוסדה טבריה. העיר חמת היתה עיר נפרדת מהעיר טבריה ורק בהמשך התחברו לעיר אחת: "בני טבריא ובני חמתא חזרו להיות עיר אחת" (תוספתא עירובין ה ב). אז הפכה חמת ל'חמת טבריה' כדי להבדילה מקומות אחרים שגם בהם יש מעיינות חמים. בחמת ישבו כהנים ממשמרת 'מעזיה' ואחרי-כן גם אחדים מחכמי המשנה והתלמוד, כמו רבי מאיר בעל הנס, תלמידו של רבי עקיבא, שקברו מצויין באתר סמוך. במקום נובעים שבע-עשרה מעיינות מים חמים אשר מועברים למרחצאות 'חמי טבריה' הנמצאים משני צידי הכביש הסמוך. העיר חמת השתרעה על פני שטח נרחב ורק חלק קטן ממנו נחשף. במקום שרידים של שלושה בתי כנסת שנבנו זה ע"ג זה וגם שרידי בתי מגורים מפוארים.
בית הכנסת הראשון נבנה במאה השלישית על שרידי מבנה קדום יותר.
מעליו נבנה בית כנסת שהתקיים במאה הרביעית לספירה ובתחילת המאה החמישית. בו אנו רואים את רצפת הפסיפס המפוארת ובה סמלים יהודיים כמו מנורה וארבעת המינים, שופר ומחתה, יחד עם גלגל המזלות ואל השמש היווני.
שמות החודשים רשומים בפסיפס בעברית אך בשולי הפסיפס ישנן כתובות ביונית.
בית הכנסת השלישי שהתקיים עד המאה השמינית, נוסד על שרידי בית הכנסת השני ובו שני טורי עמודים הנמצאים כיום על הפסיפס. הוא כלל גם את הבמה העגולה באזור הדרומי אשר מכוונת לירושלים ובה היה ארון הקודש.
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:שמואל פישר
תאריך עדכון: 1/15/2012 04:04:03
קישורים חיצוניים