חרבת מנות
מתוך עמוד ענן
שמוליק שפירא (שיחה | תרומות) |
שמוליק שפירא (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
המקום נקרא "ביברה" ע"פ מקורות יהודים אך ישב בתקופה הביזנטית בחרבת סוגר הממוקמת 300 מטר מצפון מזרח מעבר לכביש. | המקום נקרא "ביברה" ע"פ מקורות יהודים אך ישב בתקופה הביזנטית בחרבת סוגר הממוקמת 300 מטר מצפון מזרח מעבר לכביש. | ||
| - | |images=בסיס המכבש בורג לסחיטת הסוכר חורבת חנות.jpg, | + | |LongDescription=הצלבנים נתקלו לראשונה בקני הסוכר ובגידולם במאה הי"א, עת הגיעו לחופי לבנון. הם הכירו בערכו הכלכלי של גידול הקנים, הפקת סוכר וייצואו לאירופה. ככל הנראה, הצלבנים הם שהחלו בפיתוח תהליך הפקתו של הסוכר הגבישי בחרוטים ובקנקניות מולסה, עובדה שהקלה על שינועו ושיווקו באירופה. |
| + | האתר מנות מוזכר במקורות הצלבניים החל מהמחצית השנייה של המאה הי"ב בשם Manueth, בהקשר של ייצור הסוכר. על אף חילופי השלטון התדירים באזור בין הצלבנים למוסלמים, המפעל שמר על ייעודו המקורי, ככל הנראה עד המאה הט"ז, עת שימשה החווה לגידול ג'מוסים. לאחר מכן ניטש המקום. | ||
| + | |||
| + | האתר כולל שרידי אמה שהוליכה מים מנחל כזיב הסמוך, שרידי טחנה שנועדה לרסק בכוח המים את קני הסוכר, מגלשי טחנת ריסוק, בסיס מכבש בורג למיצוי נוזלים מהקנים המרוסקים, שרידי אולם מקומר גדול (8X 35 מ') ובבסיסו תנורים לבישול ולזיקוק מיץ קני הסוכר, שרידי אולם נוסף מצפון וקמרון תת-קרקעי מדרום. | ||
| + | השרידים החשופים נישאים לגובה של עד 7 מ'. מפלס הקרקע הנוכחי גבוה ממפלסו המקורי בכ-3 מ' בשל מפולות וסחף. השתרשות צמחייה בליבת הקירות, העדר תחזוקה ושוד אבני הגזית האיצו את תהליכי הבליה. במקומות מסוימים ישנה סכנה בטיחותית למבקרים | ||
| + | |||
| + | |images=בסיס המכבש בורג לסחיטת הסוכר חורבת חנות.jpg, | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
|Contributors=שירין ב.י, Asaflotz, שמוליק שפירא | |Contributors=שירין ב.י, Asaflotz, שמוליק שפירא | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate=3/28/2013 21: | + | |LastUpdate=3/28/2013 21:54:14 |
|WinId=633461103558857140 | |WinId=633461103558857140 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 21:54, 28 במרץ 2013
75 מ'
תקציר
אחת החוות המבוצרות והחשובות של נסיכות הגליל הצלבנית.
במקום שרידים רבים בעיקר של קומות המרתף, גתות חצובות בסלע האם ,אמת מים ומתקן סחיטה כנראה של קנה סוכר שגודל במקום ע"י הצלבנים (מסכרה).
המקום נקרא "ביברה" ע"פ מקורות יהודים אך ישב בתקופה הביזנטית בחרבת סוגר הממוקמת 300 מטר מצפון מזרח מעבר לכביש.
הרחבה
הצלבנים נתקלו לראשונה בקני הסוכר ובגידולם במאה הי"א, עת הגיעו לחופי לבנון. הם הכירו בערכו הכלכלי של גידול הקנים, הפקת סוכר וייצואו לאירופה. ככל הנראה, הצלבנים הם שהחלו בפיתוח תהליך הפקתו של הסוכר הגבישי בחרוטים ובקנקניות מולסה, עובדה שהקלה על שינועו ושיווקו באירופה. האתר מנות מוזכר במקורות הצלבניים החל מהמחצית השנייה של המאה הי"ב בשם Manueth, בהקשר של ייצור הסוכר. על אף חילופי השלטון התדירים באזור בין הצלבנים למוסלמים, המפעל שמר על ייעודו המקורי, ככל הנראה עד המאה הט"ז, עת שימשה החווה לגידול ג'מוסים. לאחר מכן ניטש המקום.
האתר כולל שרידי אמה שהוליכה מים מנחל כזיב הסמוך, שרידי טחנה שנועדה לרסק בכוח המים את קני הסוכר, מגלשי טחנת ריסוק, בסיס מכבש בורג למיצוי נוזלים מהקנים המרוסקים, שרידי אולם מקומר גדול (8X 35 מ') ובבסיסו תנורים לבישול ולזיקוק מיץ קני הסוכר, שרידי אולם נוסף מצפון וקמרון תת-קרקעי מדרום.
השרידים החשופים נישאים לגובה של עד 7 מ'. מפלס הקרקע הנוכחי גבוה ממפלסו המקורי בכ-3 מ' בשל מפולות וסחף. השתרשות צמחייה בליבת הקירות, העדר תחזוקה ושוד אבני הגזית האיצו את תהליכי הבליה. במקומות מסוימים ישנה סכנה בטיחותית למבקרים
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:שירין ב.י, Asaflotz, שמוליק שפירא
תאריך עדכון: 3/28/2013 21:54:14
קישורים חיצוניים
