בית צידה
מתוך עמוד ענן
(שם:בית צידה. תיאור:כפר דייגים קטן בתחילת המאה הראשונה לסה”נ. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס הפך פִילִיפּוס בנו לשליט האזור ובשנת 30 הפך את ב) |
מיכאלאזולאי (שיחה | תרומות) (שם:בית צידה. תיאור:כפר דייגים קטן בתחילת המאה הראשונה לסה”נ. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס הפך פִילִיפּוס בנו לשליט האזור ובשנת 30 הפך את ב) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בית צידה | |Name=בית צידה | ||
| - | |Description=כפר דייגים קטן בתחילת המאה הראשונה לסה”נ. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס הפך פִילִיפּוס בנו לשליט האזור ובשנת 30 הפך את בית צידה לפוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה שנפטרה שנה קודם לכן, בשנת 29 לסה”נ, שהייתה אשת אוגוסטוס-סבסטוס, הקיסר הפטרון של הורדוס אביו. יוסף בן מתתיהו טוען בכותבו בספרו כי מדובר ביוליה בִּיתו של אוגוסטוס. לאחר בניית הפוליס בבית צידה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה. פיליפוס הנוצרי, מהשליחים, נולד במקום בתחילת המאה הראשונה. | + | |Description=כפר דייגים קטן בתחילת המאה הראשונה לסה”נ. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס הפך פִילִיפּוס בנו לשליט האזור ובשנת 30 הפך את בית צידה לפוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה שנפטרה שנה קודם לכן, בשנת 29 לסה”נ, שהייתה אשת אוגוסטוס-סבסטוס, הקיסר הפטרון של הורדוס אביו. יוסף בן מתתיהו טוען בכותבו בספרו כי מדובר ביוליה בִּיתו של אוגוסטוס. לאחר בניית הפוליס בבית צידה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה. פיליפוס הנוצרי, מהשליחים, נולד במקום בתחילת המאה הראשונה. בשנת 65 או 66 לסה”נ נערך במקום קרב בין המורדים היהודים בפיקודו של יוסף בן מתתיהו, לחיילים הרומיים בראשות אגריפס השני. במהלך הקרב שקע סוסו של יוסף בן מתתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות, ובמהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כמחצבה של אבני בזלת לבתיהם. היישוב הינו אחד היישובים בהם חי ישו. בין הניסים שנעשו במקום היה נס הלחם והדגים, אולם מאוחר יותר, משנוכח ישו כי היהודים באזור אינם הופכים לחסידיו קילל ישו את העיר כי תיחרב, אך בשל הניסים שאירעו בקרבת מקום הפכו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים. משרידי העיר נותר כיום תל, הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה או תל תלויה. אורכו של התל כ-400 מטרים, רוחבו כ- 200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים). החפירות באתר נערכו בשנים 1987-1989 ובחפירות התגלו שרידי יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברזל (ככל הנראה שרידי ממלכת גְשׁוּר), כאשר מתקופה זו התגלה מבנה גדול וחרסים רבים, וכן שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס, הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים לרבים. בעיר התגלו כלי דייג שכללו משקולות עופרת שנועדו להשקיע את רשתות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דייג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס, מטבעות ברונזה סלווקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד של פיליפּוס. |
| - | + | ||
| - | בשנת 65 או 66 לסה”נ נערך במקום קרב בין המורדים היהודים בפיקודו של יוסף בן מתתיהו, לחיילים הרומיים בראשות אגריפס השני. במהלך הקרב שקע סוסו של יוסף בן מתתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות, ובמהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כמחצבה של אבני בזלת לבתיהם. | + | |
| - | + | ||
| - | היישוב הינו אחד היישובים בהם חי ישו. בין הניסים שנעשו במקום היה נס הלחם והדגים, אולם מאוחר יותר, משנוכח ישו כי היהודים באזור אינם הופכים לחסידיו קילל ישו את העיר כי תיחרב, אך בשל הניסים שאירעו בקרבת מקום הפכו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים. | + | |
| - | + | ||
| - | משרידי העיר נותר כיום תל, הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה או תל תלויה. אורכו של התל כ-400 מטרים, רוחבו כ- 200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים). | + | |
| - | + | ||
| - | החפירות באתר נערכו בשנים 1987-1989 ובחפירות התגלו שרידי יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברזל (ככל הנראה שרידי ממלכת גְשׁוּר), כאשר מתקופה זו התגלה מבנה גדול וחרסים רבים, וכן שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס, הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים | + | |
| - | + | ||
| - | בעיר התגלו כלי דייג שכללו משקולות עופרת שנועדו להשקיע את רשתות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דייג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס, מטבעות ברונזה סלווקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד של פיליפּוס. | + | |
|images= | |images= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=עמית הורן, רוזנבך | + | |Contributors=עמית הורן, רוזנבך, מיכאלאזולאי |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/3/2014 10:34:52 |
|WinId=633740120690714414 | |WinId=633740120690714414 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 10:34, 3 בספטמבר 2014
-182 מ'
תקציר
כפר דייגים קטן בתחילת המאה הראשונה לסה”נ. עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס הפך פִילִיפּוס בנו לשליט האזור ובשנת 30 הפך את בית צידה לפוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה שנפטרה שנה קודם לכן, בשנת 29 לסה”נ, שהייתה אשת אוגוסטוס-סבסטוס, הקיסר הפטרון של הורדוס אביו. יוסף בן מתתיהו טוען בכותבו בספרו כי מדובר ביוליה בִּיתו של אוגוסטוס. לאחר בניית הפוליס בבית צידה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה. פיליפוס הנוצרי, מהשליחים, נולד במקום בתחילת המאה הראשונה. בשנת 65 או 66 לסה”נ נערך במקום קרב בין המורדים היהודים בפיקודו של יוסף בן מתתיהו, לחיילים הרומיים בראשות אגריפס השני. במהלך הקרב שקע סוסו של יוסף בן מתתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות, ובמהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כמחצבה של אבני בזלת לבתיהם. היישוב הינו אחד היישובים בהם חי ישו. בין הניסים שנעשו במקום היה נס הלחם והדגים, אולם מאוחר יותר, משנוכח ישו כי היהודים באזור אינם הופכים לחסידיו קילל ישו את העיר כי תיחרב, אך בשל הניסים שאירעו בקרבת מקום הפכו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים. משרידי העיר נותר כיום תל, הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה או תל תלויה. אורכו של התל כ-400 מטרים, רוחבו כ- 200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים). החפירות באתר נערכו בשנים 1987-1989 ובחפירות התגלו שרידי יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה, מתקופת הברזל (ככל הנראה שרידי ממלכת גְשׁוּר), כאשר מתקופה זו התגלה מבנה גדול וחרסים רבים, וכן שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס, הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים לרבים. בעיר התגלו כלי דייג שכללו משקולות עופרת שנועדו להשקיע את רשתות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דייג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס, מטבעות ברונזה סלווקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד של פיליפּוס.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:עמית הורן, רוזנבך, מיכאלאזולאי
תאריך עדכון: 9/3/2014 10:34:52
קישורים חיצוניים
