תל שקמונה
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.9555732193486 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.8249774973008 |
|Height=4 | |Height=4 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
|LastUpdate=07/01/2010 08:49:58 | |LastUpdate=07/01/2010 08:49:58 | ||
|WinId=633312448203574391 | |WinId=633312448203574391 | ||
| - | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 09:21, 28 בדצמבר 2010
4 מ'
תקציר
תל שקמונה בן 8 דונם הנו מהתלים העשירים בממצא הארכיאולוגי השופך אור על רצף יישובי מן התקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה ז' לסה"נ). כ־2100 שנות היסטוריה של התל מוצאים ביטויים בעושר התרבות החומרית. הממצאים שמקורם בארצות אגן הים התיכון, מעידים על קשרי סחר ימי עם מצרים, יוון, האיים האגאיים וארצות מערב אגן הים התיכון.
תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית.
06/2010
כרגע נערך במקום בינוי של פארק הכט וכל האזור סגור
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, danipc
תאריך עדכון: 07/01/2010 08:49:58
קישורים חיצוניים
