בוצרה (בצרא א-שאם)
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=36.47640517882344 |Lat=32.51219162417164 |Height=-9999 |MeasuredByGPS=No |Name=בוצרה (בצרא א-שאם) |Description=שרידי העיר הגדולה בוצרה מה...) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=בוצרה (בצרא א-שאם) | |Name=בוצרה (בצרא א-שאם) | ||
| - | |Description=שרידי העיר הגדולה בוצרה מהתקופה הרומית - אתר עתיקות גדול המוכר על ידי אונסקו, עם שרידי תיאטרון רומי מרשים שהשתמר כמעט במלואו. בוצרה הייתה בירת פרובינציה "ערביה" הרומית, ושכנה בחלקה הצפוני של הפרובינציה. שוכנת בלב אזור החורן. התוספת "א-שאם" (של אלשאם, סוריה רבתי) נועדה להבדיל אותה מבצרה של אדום בדרום ירדן. העיר נזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל. לפי "ברייתא דתחומין" גבולה המזרחי של הארץ לפי תחום עולי בבל הגיע עד בוצרה וחבל טרכון. עם זאת, ריש לקיש ורבי יוחנן נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא כחו"ל או כארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. רבי יוחנן סבר כי מדובר בחו"ל וריש לקיש סבר כי מדובר בארץ, והרבה לבקר במקום. כן ביקר במקום לעתים תכופות רבי אבהו מקיסריה. בתלמוד הירושלמי נזכר מס' פעמים המעשה ברבי אסי, שאמו עלתה מבבל לארץ והגיעה לבוצרה. רבי אסי שאל את רבי יוחנן אם יוכל לצאת אליה לבוצרה, בהיותו כהן, ורבי יוחנן הקשה עליו בתחילה. במסכת דמאי נזכרות התאנים המיוחדות שגודלו בה. בעיר פעלו מס' אמוראים בדור החמישי. | + | |Description=שרידי העיר הגדולה בוצרה מהתקופה הרומית - אתר עתיקות גדול המוכר על ידי אונסקו, עם שרידי תיאטרון רומי מרשים שהשתמר כמעט במלואו. בוצרה הייתה בירת פרובינציה "ערביה" הרומית, ושכנה בחלקה הצפוני של הפרובינציה. שוכנת בלב אזור החורן. התוספת "א-שאם" (של אלשאם, סוריה רבתי) נועדה להבדיל אותה מבצרה של אדום בדרום ירדן. העיר נזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל. לפי "ברייתא דתחומין" גבולה המזרחי של הארץ לפי תחום עולי בבל הגיע עד בוצרה וחבל טרכון. עם זאת, ריש לקיש ורבי יוחנן נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא כחו"ל או כארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. רבי יוחנן סבר כי מדובר בחו"ל וריש לקיש סבר כי מדובר בארץ, והרבה לבקר במקום. כן ביקר במקום לעתים תכופות רבי אבהו מקיסריה. בתלמוד הירושלמי נזכר מס' פעמים המעשה ברבי אסי, שאמו עלתה מבבל לארץ והגיעה לבוצרה. רבי אסי שאל את רבי יוחנן אם יוכל לצאת אליה לבוצרה, בהיותו כהן, ורבי יוחנן הקשה עליו בתחילה. במסכת דמאי נזכרות התאנים המיוחדות שגודלו בה. בעיר פעלו מס' אמוראים בדור החמישי. הנודע שבהם הוא רבי יונה בוצרייא, שנזכר רבות בירושלמי, וכן תנחום בוצרייא שנזכר פעמים אחדות. |
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
|Contributors=אסף י-ם | |Contributors=אסף י-ם | ||
|csrc=IZ11 | |csrc=IZ11 | ||
| - | |LastUpdate=1/26/2020 19: | + | |LastUpdate=1/26/2020 19:22:24 |
|WinId=637156632383222220 | |WinId=637156632383222220 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 19:22, 26 בינואר 2020
-9999 מ'
תקציר
שרידי העיר הגדולה בוצרה מהתקופה הרומית - אתר עתיקות גדול המוכר על ידי אונסקו, עם שרידי תיאטרון רומי מרשים שהשתמר כמעט במלואו. בוצרה הייתה בירת פרובינציה "ערביה" הרומית, ושכנה בחלקה הצפוני של הפרובינציה. שוכנת בלב אזור החורן. התוספת "א-שאם" (של אלשאם, סוריה רבתי) נועדה להבדיל אותה מבצרה של אדום בדרום ירדן. העיר נזכרת עשרות פעמים בספרות חז"ל. לפי "ברייתא דתחומין" גבולה המזרחי של הארץ לפי תחום עולי בבל הגיע עד בוצרה וחבל טרכון. עם זאת, ריש לקיש ורבי יוחנן נחלקו בשאלה האם העיר עצמה היא כחו"ל או כארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. רבי יוחנן סבר כי מדובר בחו"ל וריש לקיש סבר כי מדובר בארץ, והרבה לבקר במקום. כן ביקר במקום לעתים תכופות רבי אבהו מקיסריה. בתלמוד הירושלמי נזכר מס' פעמים המעשה ברבי אסי, שאמו עלתה מבבל לארץ והגיעה לבוצרה. רבי אסי שאל את רבי יוחנן אם יוכל לצאת אליה לבוצרה, בהיותו כהן, ורבי יוחנן הקשה עליו בתחילה. במסכת דמאי נזכרות התאנים המיוחדות שגודלו בה. בעיר פעלו מס' אמוראים בדור החמישי. הנודע שבהם הוא רבי יונה בוצרייא, שנזכר רבות בירושלמי, וכן תנחום בוצרייא שנזכר פעמים אחדות.
הרחבה
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:אסף י-ם
תאריך עדכון: 1/26/2020 19:22:24
קישורים חיצוניים
