קובור בני איסראיל - קבר רחל?
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=קובור בני איסראיל - קבר רחל? | |Name=קובור בני איסראיל - קבר רחל? | ||
| - | |Description=חמישה מבנים מגליתיים מלבניים מוארכים המרוחקים זה מזה כ-15 מטר ויותר, ברובם בנויים בכיון צפון מזרח דרום מערב. חוקרים רבים תארו את המקום, ויקטור גרן קרא להם בשם קבור אל עמליכה (קברי העמלקים) קלמרון גנו היה מהראשונים שזיהו את האתר כמקום קבורת רחל אמנו (זיהוי שהתקבל בתחילה על ידי הרמב"ן שדווקא לאחר ביקורו בארץ שינה דעתו והצביע על המקום המוכר לנו מן המסורת) קונרד וקיצ'נר שסקרו את האתר תיארכו אותו לתקופה הקדם ישראלית. צור אבלס ושטקליס שחפרו במקום ופרסמו תוכניות מפורטות מתארכים את האתר לתקופת הברונזה התיכונה (הכנענית) מהות האתר נותר עדין אלומה שכן האתר לא קשור לאתר כלשהו סביב גם לא לבית קברות, וככל הנראה מדובר במבנים פולחניים כלשהם שמאמץ רב הושקע בבנייתם, ברוב המבנים העשויים למעשה גלי אבנים מסודרים בקפידה, נמצא חדר/תא לשימוש לא ידוע. בעקבות הבנת פסוקי התנ"ך על דרך הפשט המציינים את מקום קבורת רחל, היו רבים שסברו ויש עדין הסוברים כך, כי האתר הוא מקום קבורת רחל, ואלו הן חלק מגלי האבנים שערמו השבטים כמצבה על מקום קבורתה כפי שמסופר בתורה. אך המסורת מזהה את קבר רחל בקרבת בית לחם. והשם בני ישראל הקשור לאתר, יכול ומקורו דווקא בישוב גלים שהצעת זיהוי מעניינת של דינור מזהה אותה בח'רבת אל חרובה הסמוכה ממזרח. שם נמצאו שרידי עיר מתקופת ההתנחלות והמלוכה, שם העיר יכול ונגזר מגלי האבנים הבולטים והמפורסמים הסמוכים לה, ושם העיר שנקרא על שם גלי אבן אלו, נתנו בהמשך את השם דווקא לגלי האבנים על שם בני ישראל. בשיבת ציון נקראה שנית העיר בשם בית הגלגל, גם כן על שם גל-עד האבנים במקום. סברה מעניינת נוספת הינה של דניאל משה לוי בספרו מקרא וארכיאולוגיה, כי המקום אכן הינו בית קברות קבר אחים ישראלי, והנקברים בו הינם בני שבט | + | |Description=חמישה מבנים מגליתיים מלבניים מוארכים המרוחקים זה מזה כ-15 מטר ויותר, ברובם בנויים בכיון צפון מזרח דרום מערב. חוקרים רבים תארו את המקום, ויקטור גרן קרא להם בשם קבור אל עמליכה (קברי העמלקים) קלמרון גנו היה מהראשונים שזיהו את האתר כמקום קבורת רחל אמנו (זיהוי שהתקבל בתחילה על ידי הרמב"ן שדווקא לאחר ביקורו בארץ שינה דעתו והצביע על המקום המוכר לנו מן המסורת) קונרד וקיצ'נר שסקרו את האתר תיארכו אותו לתקופה הקדם ישראלית. צור אבלס ושטקליס שחפרו במקום ופרסמו תוכניות מפורטות מתארכים את האתר לתקופת הברונזה התיכונה (הכנענית) מהות האתר נותר עדין אלומה שכן האתר לא קשור לאתר כלשהו סביב גם לא לבית קברות, וככל הנראה מדובר במבנים פולחניים כלשהם שמאמץ רב הושקע בבנייתם, ברוב המבנים העשויים למעשה גלי אבנים מסודרים בקפידה, נמצא חדר/תא לשימוש לא ידוע. בעקבות הבנת פסוקי התנ"ך על דרך הפשט המציינים את מקום קבורת רחל, היו רבים שסברו ויש עדין הסוברים כך, כי האתר הוא מקום קבורת רחל, ואלו הן חלק מגלי האבנים שערמו השבטים כמצבה על מקום קבורתה כפי שמסופר בתורה. אך המסורת מזהה את קבר רחל בקרבת בית לחם. והשם בני ישראל הקשור לאתר, יכול ומקורו דווקא בישוב גלים שהצעת זיהוי מעניינת של דינור מזהה אותה בח'רבת אל חרובה הסמוכה ממזרח. שם נמצאו שרידי עיר מתקופת ההתנחלות והמלוכה, שם העיר יכול ונגזר מגלי האבנים הבולטים והמפורסמים הסמוכים לה, ושם העיר שנקרא על שם גלי אבן אלו, נתנו בהמשך את השם דווקא לגלי האבנים על שם בני ישראל. בשיבת ציון נקראה שנית העיר בשם בית הגלגל, גם כן על שם גל-עד האבנים במקום. סברה מעניינת נוספת הינה של דניאל משה לוי בספרו מקרא וארכיאולוגיה, כי המקום אכן הינו בית קברות קבר אחים ישראלי, והנקברים בו הינם בני שבט בנימין שנהרגו בהמוניהם במלחמת שבטי ישראל בהם בסיפור פילגש בגבעה. |
|Accessibility=רכב שטח | |Accessibility=רכב שטח | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
|Contributors=נבא, חיים גלעדי, עמית הורן, מיכמשי, מאיר רוטר | |Contributors=נבא, חיים גלעדי, עמית הורן, מיכמשי, מאיר רוטר | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate=9/12/2011 06: | + | |LastUpdate=9/12/2011 06:18:39 |
|WinId=633267788073125102 | |WinId=633267788073125102 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 06:18, 12 בספטמבר 2011
541 מ'
תקציר
חמישה מבנים מגליתיים מלבניים מוארכים המרוחקים זה מזה כ-15 מטר ויותר, ברובם בנויים בכיון צפון מזרח דרום מערב. חוקרים רבים תארו את המקום, ויקטור גרן קרא להם בשם קבור אל עמליכה (קברי העמלקים) קלמרון גנו היה מהראשונים שזיהו את האתר כמקום קבורת רחל אמנו (זיהוי שהתקבל בתחילה על ידי הרמב"ן שדווקא לאחר ביקורו בארץ שינה דעתו והצביע על המקום המוכר לנו מן המסורת) קונרד וקיצ'נר שסקרו את האתר תיארכו אותו לתקופה הקדם ישראלית. צור אבלס ושטקליס שחפרו במקום ופרסמו תוכניות מפורטות מתארכים את האתר לתקופת הברונזה התיכונה (הכנענית) מהות האתר נותר עדין אלומה שכן האתר לא קשור לאתר כלשהו סביב גם לא לבית קברות, וככל הנראה מדובר במבנים פולחניים כלשהם שמאמץ רב הושקע בבנייתם, ברוב המבנים העשויים למעשה גלי אבנים מסודרים בקפידה, נמצא חדר/תא לשימוש לא ידוע. בעקבות הבנת פסוקי התנ"ך על דרך הפשט המציינים את מקום קבורת רחל, היו רבים שסברו ויש עדין הסוברים כך, כי האתר הוא מקום קבורת רחל, ואלו הן חלק מגלי האבנים שערמו השבטים כמצבה על מקום קבורתה כפי שמסופר בתורה. אך המסורת מזהה את קבר רחל בקרבת בית לחם. והשם בני ישראל הקשור לאתר, יכול ומקורו דווקא בישוב גלים שהצעת זיהוי מעניינת של דינור מזהה אותה בח'רבת אל חרובה הסמוכה ממזרח. שם נמצאו שרידי עיר מתקופת ההתנחלות והמלוכה, שם העיר יכול ונגזר מגלי האבנים הבולטים והמפורסמים הסמוכים לה, ושם העיר שנקרא על שם גלי אבן אלו, נתנו בהמשך את השם דווקא לגלי האבנים על שם בני ישראל. בשיבת ציון נקראה שנית העיר בשם בית הגלגל, גם כן על שם גל-עד האבנים במקום. סברה מעניינת נוספת הינה של דניאל משה לוי בספרו מקרא וארכיאולוגיה, כי המקום אכן הינו בית קברות קבר אחים ישראלי, והנקברים בו הינם בני שבט בנימין שנהרגו בהמוניהם במלחמת שבטי ישראל בהם בסיפור פילגש בגבעה.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: רכב שטח
מקור:נבא, חיים גלעדי, עמית הורן, מיכמשי, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 9/12/2011 06:18:39
קישורים חיצוניים
